בית משפט השלום בתל אביב הוציא פסק דין בעקבות מספר פוסטים שנכתבו בגנותו של יו"ר האופוזיציה לשעבר ויו"ר הסוכנות היהודית, יצחק בוז'י הרצוג, בהם הואשם הרצוג על לא עוול בכפו כי הוא מקבל כספים המיועדים לאמו בניגוד לחוק. את הרצוג ייצגו עורכי הדין אמיר טיטונוביץ ואפרת עקל-אזולאי.
על פי עובדות פסק הדין, הנתבע, יצחק מגן, כתב כאילו הרצוג "נישל את אמו והעבירה להתגורר בבית אבות בעוד הוא מתגורר בביתה. מנקודת מוצא זו המשיך הנתבע שנה אחר שנה לרצף של אמירות והכפשות ובין היתר כינה את מעשיו הנטענים של התובע כ'רמיה וגניבה' ואפילו הגיע לדימוי של 'יונדרטים חזירים גרמניים'".
בכתב התביעה הרצוג הכחיש את הטענות שהועלו נגדו ונקבעו כשקריות, וכן ציין כי עקב הפוסטים המדוברים, הוא "נאלץ לתת הסברים לגורמים שונים, בישראל ובחו"ל ונגרמה לו בושת פנים גדולה", וכי הפוסטים "הסבו לתובע נזקים, אשר טרם באו לידי ביטוי, לרבות נזקים פוליטיים".
מלבד הטענה כי אחד מהפוסטים לא נכתבו על ידו ועובדת מקום מגוריה של האם, אשר אינה מתגוררת בבית אבות אלא בביתה שבהרצליה, מגן הדגיש בכתב ההגנה כי כל הכתוב בפרסום הוא אמת לאמיתה.
השופט אביים ברקאי כתב כי האמירות מציגות את הרצוג "כמי שפגע בערכי המשפחה, נישל את אמו, סילק אותה מביתה והשתלט עליו ובכך מבקשות להביא להכפשת התובע, לפגיעה באמות המוסר שלו. האמירות אף מכוונות, במלוא הכבוד לתחושת גועל אותה ביטא הנתבע בפרסום אחר שלו וכלשונו – 'איכסססס'".
"לכל אלה יש להוסיף את המילים 'יודנרטים חזירים גרמניים', מילים שהן בגדר מילות קוד המעוררות מיד את הקשר בין נשוא הכינוי לבין תקופות אפלות בהיסטוריה ועגומות לעם היהודי".
השופט קבע כי הפרסומים הם הכפשות ישירות וברורות של הרצוג, וכי "הפרסומים החוזרים מלמדים על כוונת מכוון ובעיקר מדגישות את חוסר הסבירות שבהתנהלות הנתבע".
בנוגע לטענה כי הרצוג הוא איש ציבור, כתב השופט ברקאי: "יש להדגיש, גם לאדם שהוא אישיות ציבורית יש אמא ויש משפחה. העובדה שאדם הוא בנו של נשיא המדינה לשעבר ושהוא עצמו יו"ר הסוכנות היהודית אינה בבחינת כניסה למחלוקת ציבורית המתירה מוסרות הלשון כנגדו. כך בכלל וכך כאשר הנתבע טרח לעוות את המציאות, לבדות עובדות שקריות ולהשתלח בתובע".
השופט הוסיף כי "הגדרתו של אדם כאיש ציבור אינה משום תניית פטור לכל עוולה נזיקית שתיעשה כנגדו. זכויותיו של אדם, של אמו ושל משפחתו לא מתאיינות ונעלמות בשל פעילות ציבורית בה הם נקטו בעבר. אותה פעילות ציבורית אינה בגדר גיבנת ובוודאי אינה כליא ברק להכפשות והשתלחויות וכן אינה הופכת את התובע ומשפחתו ל"יודנרטים חזירים גרמנים", כלשון הנתבע, או כל כינוי אחר שהוטח בו".
בסיכומו של דבר, השופט ברקאי קבע כי מגן ישלם להרצוג פיצוי של 40,000 ש"ח פלוס הוצאות משפט בסך 15,000 ש"ח.
"הסכמתי להתנצל"
מטעמו של יצחק מגן נמסר בתגובה: "פסק הדין מעוות מן היסוד הוא אינו מתייחס לכך שמר הרצוג לא הגיש כל התראה ולא עשה שום דבר על מנת לתקן או להוריד את השגיאה שנעשתה בפוסט במשך שנה וחצי, ולאחר שנה וחצי הוא הגיש כתב תביעה מבלי לעשות שום דבר".
"הפוסט הראשון לא נכתב על ידי, אלא על ידי דף אחר ובכל זאת השופט קבע שאני כתבתי את הדברים. השופט קובע שכתבתי על מר הרצוג יודנרייטים חזירים גרמניים. הדבר הזה נטען בכתב התביעה, במשפט עצמו עורך דינו של מר הרצוג טען שהוא לא מוצא היכן זה נכתב ובכל זאת השופט קבע שאני כתבתי את הדברים. המילים האלה מעולם לא נאמרו, בטח ובטח לא על מר הרצוג".
עוד נמסר כי "כעשר דקות לאחר שקיבלתי את כתב התביעה התקשרתי לעורך הדין .של מר הרצוג ואמרתי לו שהדברים נעשו בטעות ואני מוכן להתנצל על פי נוסח שיכתיב לי מר הרצוג. עורך הדין הסכים, אבל ביקש 30,000 ש"ח הוצאות על הגשת התביעה".
לדבריו, "בשנת 2016 פרסם אדם אחר פוסט על משפחת נתניהו, והוא הפך ויראלי עד שראש הממשלה הכחיש אותו על בימת הכנסת. עורך דינו של ראש הממשלה שלח לאותו אדם מכתב התראה לפני תביעה, ומר הרצוג גינה זאת ואמר כי הוא מתבייש שאיש ציבור מגיש מכתב התראה נגד אזרח מן היישוב על פוסט בפייסבוק והוא אינו רוצה לחיות בתקופה כזאת. למרות זאת מר הרצוג הגיש נגדי את התביעה, למרות שהפוסט שלי היה חמור פחות ממה שכתב אותו אדם על ראש הממשלה נתניהו".
"פסק הדין החמור מדבר בעד עצמו"
עורכי הדין אמיר טיטונוביץ ואפרת עקל-אזולאי, באי-כוחו של יו"ר הסוכנות היהודית, מר יצחק הרצוג, הגיבו בשמו: "פסק הדין החמור מדבר בעד עצמו. מי שיבחר לקרוא אותו, ולא רק תגובות חסרות בסיס, של אדם כזה או אחר, יבין שבניגוד לדברי הנתבע-מגן, לא היה מדובר בטעות חד-פעמית בתום-לב. מר הרצוג מאמין, בכל לבו, בחפש הביטוי. זו אחת הסיבות העיקריות לכך, שעד למקרה זו, הוא לא הגיש מעולם תביעת לשון הרע".
על פי תגובת עורכי הדין, הרצוג "סבור, שידו של איש ציבור על הדק הגשת תביעת לשון הרע, אינה צריכה להיות קלה, ושלא בנקל הוא יסחט את ההדק. אלא שחופש הביטוי אינו מקנה, לצדו, חופש ביזוי והכפשה זדוניים, שאינם ממן העניין כלל. וגם כאשר מר הרצוג התייחס, בעבר, לתביעות דיבה של אנשי ציבור, הוא שב והדגיש את זאת, שלאף אחד אסור להוציא את דיבתו של אדם אחר או לעבור על החוק".
"במקרה מיוחד זה, היה מדובר בפרסום הכפשה מזעזעת ושקרית לחלוטין, בנוגע לחייו הפרטיים של מר הרצוג ולמערכת יחסיו עם אמו הקשישה, כאילו מר הרצוג נהג באמו באופן בלתי ראוי, בחוסר כבוד וכו'. זאת שעה שמר הרצוג דוגל במצוות כיבוד הורים, והקפיד עליה מאז ומעולם. לא פעם אחת פרסם אותה הנתבע-מגן, אלא "שנה אחר שנה", כקביעת בית המשפט בפסק הדין. לא בטעות, כטענת מגן, אלא בכוונת מכוון לפגוע ולגרום לנזק".
עו"ד אמיר טיטונוביץ (מתוך אתר המשרד)
"לא זו הדרך, כולנו עם אחד"
עוד נמסר כי "לא רק על כך פרסם מגן. כפי שטענו באי-כוחו של מר הרצוג וכפי שנקבע בפסק הדין, הוא אף כינה את מר הרצוג ומשפחתו בכינויים "יודנראטים חזירים גרמניים, "אפסים" וכו'. בשום שלב, לא הביע הנתבע-מגן חרטה אמיתית וכנה על פרסום הדברים החמורים, שהוא פרסם אודות מר הרצוג. להיפך. התנהגותו במהלך המשפט ולאחר מתן פסק הדין העידה, כאלף עדים, על כך, שאין בו חרטה ושכל רצונו הוא להסיר את ה"מטרד" מעל גבו".
"שלא כפי שטוען עתה מגן, גם בבית המשפט הוא לא הסכים להודות בכך, שלמעט פרט אחד, שלא סביבו נסב עיקר התביעה, הפרסומים שנעשו על-ידו היו לא נכונים. "הצעתו" לפרסם תיקון, בכל נוסח, שייקבע על-ידי מר הרצוג, לא ביטאה הכרה מצדו בכך, שהוא אכן פרסם דברי הכפשה חמורים ושקריים אודותיו. להיפך, היא ביטאה רצון אחד בלבד: לצאת בלא כלום מפרסומים זדוניים, חוזרים ונשנים, של דברי לשון הרע החמורים, אשר הסבו למר הרצוג לנזקים, ולאחר מכן לנפנף, בזלזול, בהסכם הפשרה, ולהמשיך ולהטיל רפש במר הרצוג ובשכמותו".
עורכי הדין הוסיפו כי "לאחר שכל הטענות, שמעלה הנתבע-מגן בתגובותיו לפסק הדין, כבר נדחו על-ידי בית המשפט, לאחר שהשופט הנכבד ניתח אותן לעומקן, סבור הנתבע-מגן, ככל הנראה, שהמשך ההכפשות באינטרנט עדיף מבחינתו על הגשת ערעור חסר סיכוי. לא זו הדרך. דווקא בימים אלה, מוטב כי כולנו נקפיד להימנע מלדבר סרה, שקר ומרמה איש באחיו, וכי נזכור, שכולנו עם אחד".
עו"ד אפרת עקל אזולאי (מתוך אתר המשרד)
