בכל חנוכה צצים טורים וכתבות על הסופגניות. כמה עולות, איפה לקנות, אילו מילויים חדשים יש השנה וכמובן הנושא העיקרי – הערכים התזונתיים שלה. שבו מפרקים את הסופגנייה לגורמים ומדווחים לנו באימה מה יש בה – רק קמח לבן! וסוכר לבן! ריבה תעשייתית או קרמים שמנים! וכל זה נכנס לשמן עמוק, רותח ומשמין!
טקסט שגורם לנו לקפוא בפעם הבאה שנפגוש סופגנייה חמה ומתוקה.
יש מטופלים שמספרים לי בגאווה שכבר שנים שלא נגעו בסופגנייה. אם הימנעות טוטאלית נוחה לכם ובאמת לא חסרה לכם הסופגנייה – זה נהדר. לגוף אין ממש צורך בבצק מטוגן ומסוכר.
אך לעיתים דווקא הפחד מהסופגנייה דוחף אותנו להגיב באופן קצת אחר כשאנו פוגשים אותה בחג, האכזבה מעצמנו כשכבר אכלנו את הראשונה יגרום לנו לרוב "להיכנע" ולהמשיך גם אל זאת שלידה ואל זאת המוקטנת שחייבים לטעום כדי לברר האם הטעם זהה גם בדגם הקטן.
במקום להפחיד ולפחד מהסופגניות, נשנה גישה
אני מציעה השנה כיוון קצת אחר, במקום להפחיד ולפחד מהסופגניות, נשנה גישה. לא נפחד ממנה אלא נדבר אליה. נייצר מעין שיחה דמיונית שתגלה את הרצונות שלנו ותיקח בחשבון את המחירים התזונתיים. נדמיין את הסופגנייה כאנושית לרגע ונדבר אל ליבה מלא הריבה.
תסבירו לה כמה אתם אוהבים את טעמה וכמה בא לכם לטרוף את כולה, אבל שימו על השולחן גם את העובדה שהמחיר הקלורי הוא עצום- בסופגנייה אחת יש קלוריות כמו בארוחה מלאה. אם נאכל ממנה כקינוח באמת נכפיל את מספר הקלוריות של אותה ארוחה. בהנחה שיש לנו לפחות 3-4 הדלקות נרות משך החג, התוספת הקלורית כפולה ומכופלת.
כדי שנוכל להמשיך וליהנות ממנה, אני מציעה לחלק את ההנאה הכבדה הזו לארבע. אם בכל פעם שניתקל בסופגנייה נדע לקחת רק רבע ממנה, בלי קשר לאיזה מילוי או ציפוי. נוכל לשלב אותה באופן סביר והגיוני בתוך ארוחות החג וגם סתם כך באמצע יום עבודה עם הקפה כמנת ביניים. בכל זאת חנוכה הוא באמת רק שבוע בשנה ומותר לנו להיזכר וליהנות מאחד מסמלי החג הרציניים והשומניים.
אגב, אם מדובר בסופגניות המיני שהולכות ותופסות את מקומן של אחיותיהן הגדולות. גם אז הייתי ממליצה לחלק את ההנאה לשתיים ולקחת בכל פעם חצי סופגנייה.
איך מצליחים לאכול רק רבע סופגנייה?
המהלך הזה יכול להסיר קצת מהלחץ שתוקף אותנו מידי שנה עם הסופגניות הראשונות שמופיעות במכולת. פתאום אפשר לחייך אליהן ולהישיר אליהן מבט. לדעת שאם נבחר בהן נוכל לשלוט בסיטואציה ולצאת ממנה מרוצים ומלאי סיפוק ללא חשש.
נכון זה נשמע לאנשים קצת מוזר- מילא לדבר אל הסופגניות, אבל להצליח לקחת רק רבע?
כן, אני אומרת פה בפה מלא – זה אפשרי! ועדיין נשארים עם הטעם המתוק והשומני הזה, בדיוק זה שמשאיר לנו טעם של חג. ו..וואלה, ברבע מהקלוריות.
כן סופגנייה, בשבוע המיוחד הזה בשנה, את יכולה להיות הקינוח שלי לארוחה או אפילו המתוק הקטן שלי ליד הקפה, אני אבחר כמה ממך, מתי ואיך.
וכן, תאמינו, גם אתם יכולים! תנסו את זה השנה – במקום לפחד ולשים את הסופגניות במקום של אסור מוחלט, נסו לייצר איתן שיחה, השיחה האישית שלכם. בטוח יעלו שם תכנים מעניינים וזיכרונות מהעבר, או סתם חשקים שבא לנו שיתפרקו ברגע. אם מישהו מתפלא או חושב שהתחרפנתם, תגידו שהדיאטנית שלכם מאוד המליצה.
עצם העובדה שהקדשתם שם רגע של מחשבה ושיחה פנימית עם עצמכם בוודאות תביא לפעולות מוצלחות, מודעות ובריאות יותר.
אז בפעם הבאה שאתם נתקלים בסופגנייה, תנו לה מקום של כבוד ושימו לה גבולות של אהבה- ממך אקח היום רק רבע וכבר מרתיחה מים לקפה, נשב ביחד, נהנה.
לא מפחדת, אוהבת אותך, ומוכנה ליהנות ממך כל שנה מחדש, בגבולות הגיזרה כמובן!
==
יעל גרד היא דיאטנית קלינית, מלווה תהליכי הרזיה ותזונה נבונה, תזונאית הבלוג ניקי .ב.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
