השופט אברהם רובין מבית המשפט המחוזי בירושלים קבע בסוף השבוע האחרון כי שני מכתבים של משרד המשפטים שבכוחם לשפוך אור על החלטותיו המקצועיות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בהן הוא מואשם במסגרת תיק 4000 – יהיו חסויים.
לטענת גורמים משפטיים המסמכים יכולים להביא עד לכדי זיכוי נתניהו מכלל האישומים בתיק 4000 שנחשב לחמור ביותר מבין תיקי האישום כנגד ראש הממשלה. כזכור, בעוד כשבוע יפתח משפטו של ראש הממשלה בתיקים 1000, 2000 ו-4000.
הפסיקה הגיעה בסופה של עתירה מנהלית שארכה כעשרה חודשים, במהלכה דרש העיתונאי אלי ציפורי לקבל במסגרת חופש המידע שני מכתבים שנשלחו ממשרד המשפטים למשרד מבקר המדינה בסוף שנת 2016 ובתחילת שנת 2017. מקורות שונים במשרד המשפטים טוענים שהם יכולים לנקות את ראש הממשלה מאישום במרמה והפרת אמונים, ואולי אף משוחד.
עו"ד אביעד ויסולי המייצג את ציפורי תוקף את עמדת המבקר ואת פסק הדין: "מדובר בפסיקה תקדימית גורפת ועצומת מימדים, אשר הפכה את מבקר המדינה ל'עיר מקלט' למידע שעובדי ציבור רוצים להסתיר מעיני הציבור. מדובר ב'חיסיון' שהמחוקק מעולם לא נתן למידע, ופרשנות אשר תרוקן מתוכן את החובה למסור מידע לפי חוק חופש המידע".
עו"ד יוסי כהן המייצג את נתניהו אומר לסרוגים: "מוזר שרשויות האכיפה, פה היועמ"ש והפרקליטות, ממשיכים להסתיר חומר שהם הגדירו אותו כחומר חקירה שיכול לסייע לראש הממשלה להוכיח את חפותו. הם עומדים על הרגליים האחוריות במשך זמן רב ומסרבים להמציא את המכתבים, זה לא הגיוני".
מבקר המדינה יכול לפרסם חלקים מהמכתבים
משרד המשפטים התנגד למסור את המכתבים כחלק מבקשת חופש המידע בטענה כי "המידע המבוקש מהווה חלק מחומרי חקירה, כך שהוראות חופש המידע אינן חלות עליו ואין מקום למוסרו". מבדיקה שערך ציפורי עם סנגורי נתניהו, הם לא קיבלו את המכתבים ממשרד המשפטים.
מבקר המדינה עצמו לא טמן ידו בצלחת והתנגד בעצמו למסירת המכתבים בטענה שהדבר נעשה בכדי למנוע תקדים של מסירת מידע חסוי בין המבקר ובין הגופים המבוקרים. עם זאת, הבקשה הופנתה למשרד המשפטים, ולא למשרד המבקר, כך שמסירתו של המידע על ידי משרד המשפטים לא יוצרת תקדים כלשהו – מה גם שמבקר המדינה יכול לפרסם חלקים מהמכתבים של הגופים המבוקרים, הכל כראות עיניו.
בעתירה נגד החלטת משרד המשפטים שלא למסור את המכתבים נטען כי המקרה שונה, מכיוון שאין כאן בקשה לקבל מסקנות או ממצאי ביניים של מבקר המדינה הנהנים מחיסיון , אלא מכתבים של משרד המשפטים, שאינם נחשבים כחסויים. מנגד, המדינה טענה כי ישנו סעיף בחוק מבקר המדינה שקובע כי לא מגלים ממצאים שלא פורסמו בדו"ח המבקר, וכי המכתבים האמורים נמצאים תחת הגנת סעיף זה. נשוא המכתבים, נתניהו, שצורף כמשיב לעתירה, צידד בקבלתה ובמסירת המסמכים האמורים לידי ציפורי.
"הגיעו למסקנה כי מבחינה מקצועית החלטות ראש הממשלה היו תקינות"
גורם משפטי בסביבת ראש הממשלה מסביר את חשיבות המכתבים ואת תרומתם להגנת נתניהו: "עצם העובדה שכשהסתכלו על הפרשה בלי עדי מדינה כאלה ואחרים, אלא על ההחלטות עצמן ובחנו במשקפיים מקצועיות האם הן תקינות או לא, והגיעו למסקנה כי מבחינה מקצועית החלטות ראש הממשלה היו תקינות ולא נפל בהן רבב זהו דבר משמעותי".
עוד הוסיף כי: "תיק 4000 הוא תיק נסיבתי. אין ראיות ישירות שקושרות את ראש הממשלה למה שנטען בכתב האישום, אלא מניחים שנתניהו הבין שהסיקור החיובי ניתן בעד פעולה שעשה בתפקידו. כשמנטרלים את כל השיח הזה ומסתכלים רק על ההחלטות עצמן ורואים שהן תקינות, זה דבר שהוא רלוונטי מאוד בתוצאות הנסיבתיות".
לגבי הטענה כי קיים הפרש זמן של כשלוש שנים בין מכתבי משרד המשפטים ובין הגשת כתב האישום, אומר גורם משפטי נוסף בסביבת ראש הממשלה כי זה לא משנה: "הם לא אומרים שהמסמך לא רלוונטי כי אלה תקופות אחרות, אלא מסתירים אותו בטענות מתחכמות שהמסמך הוא פלילי ולא מראים מסמך מסוג כזה".
"מה לא מראים? אנחנו מדינה עם מערכת משפט אחת וגוף ייעוץ משפטי לממשלה אחד. אם עורך דין מסויים במשרד היועמ"ש סבר שנתניהו פעל כדין וכשורה ולא הפר אמונים בתיק 4000, תן לנו לראות את זה. במיוחד כשהוגש נגד נתניהו כתב אישום, אז מחוייבים לגלות את כל חומרי החקירה".
בסוף השבוע שעבר, כאמור, פסק השופט אברהם רובין כי המסמכים האמורים לא ימסרו לציפורי במסגרת בקשת חופש המידע. בנוסף, קבע רובין תקדים לפיו כל מסמך שנשלח למבקר המדינה אין למסור אותו ללא אישור המבקר, וכי במקרה של סירוב אין צורך לנמק אותו כיוון שחלה עליו חובת סודיות אוטומטית וגורפת: "מסקנתי היא כי ההוראות האמורות מצדיקות לפרש את המונח "ממצאי ביקורות" ככולל לא רק את מסקנות המבקר מהחומר שנאסף על ידו, אלא גם את החומר שנאסף על ידו, כגון תגובות של גופים מבוקרים לטיוטות דו"חות ביקורת".
קבלת עמדת משרד מבקר המדינה לפיה כל מסמך שנשלח למבקר במסגרת ביקורת כזו או אחרת נחשב לחסוי, עלול להפוך את ביקורות המבקר ל'עיר מקלט' של מסמכים שאין ברצונו של עובד מדינה כזה או אחר למוסרם, למרות שאינם חסויים מצד עצמם.
הדבר עלול להביא לפגיעה חמורה ביותר בזכות הציבור לקבלת חופש המידע ויכול להביא לכך שבמרוצת הזמן כל המסמכים שאינם 'נוחים' למערכת יהיו חסויים מעיניי הציבור. על פניו, נראה כי עמדה זאת של משרד מבקר המדינה ופסיקתו של השופט רובין שאימצה אותה, אינה עולה בקנה מידה אחד עם עיקרון השקיפות, טוהר המידות והתנהלות הגונה של משרדי הממשלה, בפרט משרד המשפטים ומשרד מבקר המדינה.
נציגיו של מתניהו אנגלמן התנגדו למסירת המכתבים
למרות שהבקשה הוגשה עוד בתקופת מבקר המדינה הקודם, נציגי המבקר הנוכחי, מתניהו אנגלמן שמונה על ידי נתניהו לפני כשנה, הופיעו בשבוע שעבר בבית המשפט המחוזי בירושלים והתנגדו בכל תוקף למסירת המסמכים. עו"ד נועה שניר שייצגה את המבקר אמרה בדיון שהתקיים ביום רביעי האחרון: "לא נוכל לפרסם את התשובות לטיוטה כי בטיוטה יש ממצאים לכאוריים שיכול להיות ששונו לאחר מכן".
"יכולה להיות פגיעה בצדדים שלישיים ואולי שינינו נוסחים ונקטנו לשנות, ולכן חשיפה של תשובה היא לטיוטה ולא לדו"ח הסופי, ויש לנו קושי לחשוף לאחר הפרסום מהטעם של הניסוחים הלכאוריים והממצאים לכאוריים. זו טיוטה בשלבי התהוות וחומרים גולמיים ראשוניים ולכן זה הופך לממצאים וזה מתייחס לטיוטה ולא לדו"ח הסופי. צריך לבחון גם את העובדות צריך לבחון אותם האם הגופים האחרים מסכימים איתם והאם הם רלוונטיים ולכן יש קושי".
עם זאת, בקשת חופש המידע לקבלת המסמכים לא הופנתה למשרד המבקר ולא דרשה קבלת ממצאי וניסוחי טיוטה של דו"ח המבקר, אלא מסקנות שהתקבלו במשרד המשפטים עצמו לגבי החלטותיו של נתניהו עת כיהן כשר התקשורת לגבי התנהלותו בפרשת בזק שלימים קיבלה את השם תיק 4000. מתמצית המכתבים שפורסמו בדו"ח המבקר, נראה כי כאשר משרד המשפטים נעמד לימינו של נתניהו כאשר בחן בהיבט מקצועי בלבד את החלטותיו במהלך הפרשה, ובשל כך מסתבר כי המסמכים עשויים לשפוך אור על תיק 4000 ויתכן מאוד שישמשו את פרקליטי נתניהו במהלך המשפט.
"אם המכתבים יגיעו לידי פרקליטי נתניהו, האישום נגד נתניהו בתיק 4000 יתפורר"
עו"ד אביעד ויסולי המייצג את ציפורי מסר לסרוגים: "אם החלטה זו לא תבוטל בערעור לבית המשפט העליון, יוכל מעתה כל עובד ציבור הרוצה להסתיר מידע, לשלוח אותו למבקר המדינה ולטעון כי אין לגלותו מחמת איסור הפרסום של 'ממצאי ביקורת של המבקר'. השופט רובין הרחיב עוד יותר את החיסיון שהטיל על מסמכים שמועברים למבקר המדינה, כשפירש את איסור הפרסום כחיסיון מוחלט על אותם מסמכים. חוק חופש המידע מעולם לא "צומצם" בפסיקה למימדים מזעריים כאלה".
ויסולי הוסיף לגבי הסירוב למסירת המסמכים ומשמעותם במשפט ראש הממשלה: "מעבר לכך, המדינה טענה לכל אורך הדרך כי המכתבים הללו, בהם היא, ככל הנראה, קובעת כי נתניהו לא היה בניגוד עניינים בפרשת בזק, הם 'חומר חקירה'. ערב הדיון המדינה חזרה בה, ומתברר שהמדינה לא העבירה את המכתבים הללו לעורך דינו של נתניהו, חרף דרישתו, לפני השימוע".
"די ברור שאם המכתבים הללו יגיעו לידי פרקליטי נתניהו, האישום נגד נתניהו בתיק 4000 יתפורר. חמור ביותר שהמדינה מסתירה מפרקליטי נתניהו חומרי חקירה העשויים לזכות אותו מאשמה. עצם ההסתרה יכולה להיות עילה לזיכוי".
ויסולי הוסיף ומסר כי בכוונתו לערער לערער לבית המשפט העליון בשמו של ציפורי "על ההחלטה חסרת התקדים של השופט רובין להטיל חיסיון גורף על מסמכי רשויות ציבוריות המועברים למבקר המדינה".
מפרקליטות המדינה נמסר: "ההליך אליו מתייחסת פנייתך הוא עתירת חופש מידע של אלי ציפורי, שנדחתה אך עתה ע"י ביהמ"ש, בנימוק שמשרד המשפטים מנוע מלפרסם את תגובתו לטיוטת דו"ח מבקר המדינה. ככל שהסניגורים מעוניינים לקבל מסמכים הקשורים לטענתם לחומר החקירה, פתוחה הדרך בפניהם לפנות לפרקליטות בנושא".
ממשרד מבקר המדינה נמסר: "על פי חוק חופש המידע, מבקר המדינה אינו רשות ציבורית בכל הנוגע למסירת מידע שהגיע אליו לצורכי ביקורת, ועל כן איננו מעבירים מסמכים שהגיעו אלינו במסגרת הליך הביקורת. בנוסף, משרד המבקר מעוניין לשמור על אמון המבוקרים ולא לפגוע בעבודת הביקורת המבוססת על קבלת מידע,ועל כן נוקט בגישה זו. לעניין עצמו, משרד המבקר בראשות המבקר דאז שפירא, התנגד אך ורק למסירת מסמכים שנכתבו בתגובה לדו"ח ביקורת (ולא לחומרים גולמיים) מחשש שהדבר עלול לחשוף ממצאים שלא נכללו בסופו של דבר בדו"ח הסופי. פסק הדין מאמץ גישה זו וטוען כי מדובר בחלק מסמכות המבקר. בכל הנוגע לקבלת מסמכים ממשרד המשפטים יש לפנות אליהם.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
