היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הגיש היום (שישי) חוות דעת בתגובה לעתירות שהוגשו נגד הקמת ועדת מח"ש תוך בקשה כי יוצאו צווי מניעה שיעצרו את פעילות הוועדה, וקבע כי יש לקבל את העתירות ולהוציא צווי ביניים.
לדעת היועמ"ש, הנסיבות החריגות המתוארות בתגובתו, על רקע הטעמים המשפטיים שפורטו, מקימות את הסיטואציה החריגה בה קבע היועמ"ש כי קיימת מניעה משפטית מקבלת החלטת ממשלה בעניין.
משעה שהחליטה הממשלה להקים ועדת בדיקה על אף עמדת היועץ, וכאשר הוועדה מצידה כבר החלה לפעול, דין העתירות להתקבל ויש גם מקום להוצאת צווי ביניים שימנעו את המשך יישום החלטת הממשלה עד להכרעה בעתירות.
בחוות הדעת נכתב: "מעבר לקושי היסודי הנובע מהעובדה שבמצב הדברים הנוכחי הממשלה אינה מכהנת מכוח אמון הכנסת אלא מכוח עיקרון הרציפות בלבד, שני חששות מרכזיים אשר עליהם הצביעה הפסיקה עומדים במקרה דנן ביסודן של מגבלות האיפוק והריסון שבעטיין היה על הממשלה להימנע מהקמת ועדת הבדיקה:
האחד – חשש מוגבר במקרה הקונקרטי להעדפת האינטרס המפלגתי הצר על-פני האינטרס הציבורי, אשר בגינו נקבע כי יש להיזהר מפני שימוש לרעה בכוח השלטוני ובמשאבי המדינה לתעמולה או להשגת יתרון לא הוגן למפלגה או למועמד.
השני – חשש מפני יצירת עובדות מוגמרות אשר עלולות להעמיד את הממשלה שתורכב לאחר הבחירות בפני מצב בלתי-הפיך, ואשר בגינו נקבע כי, ככל הניתן, יש להימנע מקבלת החלטות בלתי-הפיכות שעלולות לכבול את ידיה של ממשלה עתידית כזו או אחרת".
היועץ הסביר מדוע הוא בעד מתן צווי מניעה: "אין כל דחיפות בתחילת פעילותה של הוועדה, באופן מידי לפני בירור העתירות לגופן. כפי שצוין לעיל, וכעולה מדברי ההסבר המצורפים להחלטה, הצורך הנטען לבדיקת התנהלות מח"ש מבוסס על דו"חות מן השנים 2016 ו-2017 , ואין בדברי ההסבר כל נימוק עדכני המצביע על כורח או דחיפות המצדיקים לדון בעניין דווקא כעת, שבועות בודדים לפני מועד הבחירות לכנסת".
כזכור, הממשלה אישרה לפני כשבועיים את הקמת וועדת הבדיקה הממשלתית בעניין מח"ש, אותה הציע שר המשפטים, אמיר אוחנה, למרות התנגדותו הנחרצת של היועץ המשפטי לממשלה. לאחר ישיבת הממשלה המדוברת, דווח כי שרי הממשלה התנגחו במנדלבליט לכל אורכה.
טיעונו של השר אוחנה בהודעתו כי יביא את אישור הוועדה לממשלה היה שהוא רצה להביא את מינוי הוועדה בעבר, אבל נמנע בגלל ממשלת מעבר. בנימוק לסיבת הבאת אישור הוועדה לממשלה דווקא עכשיו, כתב שהדבר יתקיים כיוון ש"העולם שבחוץ איננו קופא על שמריו רק משום שיש עוד בחירות, והציבור זכאי למענה".
במכתב ההתנגדות, היועמ"ש כתב לשר המשפטים: "מעבר לקושי היסודי הנובע מהעובדה שבמצב הדברים הנוכחי הממשלה אינה מכהנת מכוח אמון הכנסת אלא מכוח עיקרון הרציפות בלבד, שני חששות מרכזיים אשר עליהם הצביעה הפסיקה עומדים ביסודן של מגבלות האיפוק והריסון".
ראש הוועדה שקמה, השופט הרן פינשטיין, ידוע כמבקר חריף של הפרקליטות ואף תקף את היועמ"ש עצמו כשאמר ש'יש ליקוי מאורות בתיקי נתניהו' וכי 'השיקולים הם לא רק משפטיים'. במכתבו לשר המשפטים, היועמ"ש התייחס גם למינויו של פינשטיין וביקורתו כלפי הפרקליטות.
מנדלבליט כתב: "יצוין כי יו"ר הוועדה המיועד, השופט בדימוס הרן פיינשטיין, הביע בעבר במספר הזדמנויות את עמדותיו לגבי פרקליטות המדינה, אליה שייכת מח"ש. כך, למשל, בפוסט שפרסם ברשת החברתית "פייסבוק", כתב: "היום איבדתי את שארית האמון שהיה לי בנציגי התביעה האמונים על אכיפת החוק באופן ראוי. אסור להתפתות לדברי החלקלקות של שומרי הסף למיניהם"; ובפוסט אחר: "מי שינסה לשכנע אותי כי לפרקליטות אין שיקולים זרים לשיקולי המשפט הטהור יצטרך לעמול קשה".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
