אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

חוק החסינות: כל מה שצריך לדעת

חוק החסינות. למה בכלל צריך אותו, מתי הוא תקף, איך בדיוק הוא עובד, עד מתי תקפה החסינות שהתקבלה בכנסת, ובאיזו אסטרטגיה נראה שראש הממשלה יבחר?

חוק החסינות: כל מה שצריך לדעת
  (צילום: חיים גולדברג/ סרוגים)

החסינות: למה?

חוק החסינות נולד מחשש לאי הפרדת הרשויות כראוי במדינת ישראל. החוק מונע מהרשות המבצעת (משטרה, פרקליטות) להפריע להתנהלות התקינה של הכנסת על ידי הפרעה לאחד מחבריה.

חוק החסינות נועד לאפשר לנבחרי הציבור לשרת את קהל שבחר בהם ולבצע את תפקידם, על ידי השמעת דעותיהם, פעילות פוליטית ופיקוח על הממשלה על שלל זרועותיה ויחידות הסמך שלה.

עוד באותו נושא

יועמ"ש הכנסת קובע כי ניתן לדון בחסינות לנתניהו


4

אגב, חוק החסינות לא עוסק בחסינותם של חברי הכנסת רק בהיבט המשפטי, אלא בנושאים נוספים כגון חופש היציאה לחו"ל, חופש התנועה בתחומי המדינה (בשלו נהנים חברי הכנסת מנסיעה חינם בתחבורה ציבורית), קביעת מועד למתן עדות, שחרור משירות חובה, ועוד סעיפים שנועדו לאפשר לחברי הכנסת לשרת את הציבור ללא הגבלות.

כך למשל רשאים חברי הכנסת לבקר באגפים השמורים בבתי הכלא, לראות את תנאי האסירים. מתוך כך חבר הכנסת באסל גטאס מסיעת בל"ד ניצל את מעמדו הפרלמנטרי להבריח מכשירים ניידים למחבלים בכלא ללא בידוק ביטחוני, ועדת הכנסת הסירה את חסינותו בשל הפגיע בביטחון המדינה והוא נשפט על כך והורשע.

מימין ח"כ לשעבר באסל ג'טאס בעת משפטו (צילום: יהודה פרץ/ פלאש 90)

במידה ובמשטרה או בפרקליטות מעוניינים להעמיד לדין את אחד מחברי הכנסת, הדבר חייב לעבור אישור של היועץ המשפטי לממשלה, שפרקליט המדינה נחשב שני לו. במידה והיועץ אישר את כתב האישום, הוא מחויב להגיש עותק ממנו לח"כ המואשם, יו"ר הכנסת ויו"ר ועדת הכנסת (שכרגע לא קיימת מהסיבה שאין ממשלה ואין קואליציה) לפני הגשתו לבית המשפט.

בית המשפט העליון, הרשות השופטת (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)

חסינות מוענקת גם לנשיא המדינה בשל היותו גוף ממלכתי ומאחד שעומד מעל לרשויות המדינה מפני העמדה לדין הפלילי בזמן כהונתו. חסינות זאת מעוגנת בחוק יסוד נשיא המדינה. במהלך חקירת הנשיאים ויצמן וקצב- שאף הורשע ויישב בכלא, הללו ויתרו על חסינותם

כך גם מוענקת חסינות לדיפלומטים בכדי לבצע את שליחותם כנציגי מדינה זרה בארצם והיא מעוגנת באמנות בינלאומיות.

תיקון חוק החסינות

בשנת 2005 יזמו ח"כ רוני בר-און וח"כ מיכאל איתן תיקון לחוק החסינות מדין פלילי. עד אז, היועץ המשפטי לממשלה היה צריך להגיע אל הכנסת ולבקש ממנה להסיר את החסינות מהח"כ אותו רצה להעמיד לדין. בתיקון, הח"כ מבקש מהכנסת כי חסינותו לא תוסר, והוא צריך לבקש זאת בתוך 30 יום מהיום בו הוא קיבל את כתב האישום.

דבר נוסף שתוקן בחוק החסינות מדין פלילי היה הוספת העילות שעקבותן יכולה הכנסת לאשר את חסינותו של חבר הכנסת המבקש.

אז איך עובדת החסינות?

30 יום לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה העביר לנאשם את כתב האישום, הוא צריך לבקש מהכנסת כי תינתן לו חסינות מדין פלילי לגבי האשמה שבכתב האישום. הכנסת יכולה לאשר את החסינות מאחת הסיבות הבאות:
1. העברה התקיימה במסגרת תפקיד הח"כ או למען מילוי תפקידו.
2. כתב האישום הוגש שלא בתום לב או מתוך אפליה.
3. כאשר חלים התנאים: א. העברה בוצעה בתחומי הכנסת. ב. הכנסת נקטה צעדים כנגד העבירה באמצעים העומדים לרשותה (כגון: סנקציות של ועדת האתיקה) ג. הקפאת ההליך הפלילי לא תפגע באינטרס הציבורי.
4. בשל הסרת החסינות יגרם נזק ממשי לתפקודה של הכנסת או לייצוג הבוחרים.

מליאת הכנסת, אישור החסינות יובא לפני החברים בה (צילום: מרים אלסטר/ פלאש 90)

במידה והח"כ הנאשם לא ביקש חסינות בתוך 30 יום, או שחזר בו מבקשת החסינות, או שהודיע שאין בכוונתו לבקש חסינות, או שוועדת הכנסת דחתה את הבקשה, או שהכנסת דחתה את הבקשה, היועץ המשפטי יכול להגיש את כתב האישום לבית המשפט ומרגע זה ואילך דינו של חבר הכנסת כדינו של כל אדם אחר העומד לדין בנוגע לאשמה בפניה הוא עומד.

נקודה שחשובה מאוד: החסינות תקפה רק לתקופת כהונת הנאשם כחבר כנסת והיא מופשטת ממנו מיד לאחר שיסיים את תפקידו בנוסף, התקופה הזאת של החסינות לא נחשבת לגבי התישנות אותה עבירה.

מה יעשה ראש הממשלה?

נתניהו יכול להתמקד בשתיים מבין ארבע העילות שבשלן יכולה הכנסת להעניק חסינות:

האפשרות הראשונה והפחות סבירה היא כי ראש הממשלה יבחר להתמקד בעילה הרביעית, לפיה הוא יכול לטעון כי אם תוסר חסינותו כשהוא בתפקיד ראש הממשלה, ייגרם נזק ממשי לתפקודה של הכנסת, ובנוסף העובדה שלמעלה ממיליון אזרחים בחרו בפתק עליו כתוב 'הליכוד בראשות נתניהו' מראה פגיעה חמורה בייצוג הבוחרים. במידה ונתניהו אכן יטען טענות אלו, הן ככל הנראה יהיו משניות לטענה העיקרית.

"לחקור את החוקרים", הפגנה בעד ראש הממשלה (צילום: אוליבר פיטוסי/ פלאש 90)

האפשרות השניה והסבירה ביותר היא כי ראש הממשלה יבקש מהכנסת את החסינות בהתאם לעילה השניה הקבועה בחוק. אמירותיו של ראש הממשלה אותן שמענו בשנים האחרונות, החל ב"לא נתניהו, לא חוקרים" וכלה ב"לחקור את החוקרים", משקפות קו תקיף מאוד כנגד עצם קיום כתב האישום. נראה כי בבקשת החסינות, ראש הממשלה יציג עמדה לפיה קודם סימנו אותו כמטרה פוליטית להפלה, ולאחר מכן המציאו סעיפים בחוק במיוחד בשבילו. את הטענה הזאת אנחנו שומעים זה זמן רב מהליכוד: כתב האישום כנגד ראש הממשלה הוגש שלא בתום לב.

"לחקור את החוקרים", הצהרת נתניהו נגד כתב האישום נגדו (קרדיט: קונטקט)

אז מה עכשיו?

היועץ המשפטי לכנסת, אייל ינון, הודיע כי על פי חוק רק וועדת הכנסת יכולה לדון בשאלת החסינות של אחד מחברי המשכן וכי הוועדה המסדרת (המצויה בימים אלו בידי מפלגת כחול-לבן) לא יכולה לדון בנושא במקומה.

בכדי לדון בעניין החסינות של ראש הממשלה (וח"כ חיים כץ מהליכוד), צריכה לקום ועדת כנסת שהיא ועדה קבועה. על פי חוות דעתו של היועץ המשפטי לכנסת אין חובה להקים את ועדת הכנסת, אך במידה ובכנסת יתגבש רוב להקמת הועדה, אין מניעה להקים אותה.

כשתוקם ועדת הכנסת היא תהיה מחוייבת לדון בנושא חסינותו של ראש הממשלה במידה ויבקש זאת, ובבקשת החסינות של שר העבודה והרווחה לשעבר, ח"כ חיים כץ. בכל מקרה, כל עוד לא מוקמת ועדת כנסת, לא ניתן להגיש את כתב האישום לבית המשפט.

הסיפור לא נגמר בקבלת החסינות

במקרה בו וועדת הכנסת או הכנסת החליטה לדחות בקשת חסינות, דינו של אותו ח"כ לעניין כתב האישום ככל אדם והוא לא יוכל לבקש חסינות גם מהכנסת הבאה, במידה ויבחר אליה.

בחירות, טורפות את הקלפים לח"כ שקיבל חסינות (צילום: נועם רבקין פנטון/ פלאש 90)

במידה והוחלט כן לאשר את החסינות, לא יהיה ניתן להגיש את כתב האישום באותה הכנסת בה התקבלה ההחלטה, אך בכנסת חדשה במידה והיועץ המשפטי לממשלה ירצה להגיש את כתב האישום לבית המשפט, תהליך בקשת החסינות יתחיל מחדש ותוקפו יהיה עד תום כהונת הכנסת בה התקבלה ההחלטה על חסינות.

לסיום: ההצבעה בנושא החסינות, הן בועדת הכנסת והן במליאה, הינה גלויה ולא דורשת רוב מיוחד.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
צריך לדעת דבר פשוט: לעבריינים אין חסינות
פילפולים | 04-12-2019 10:25
מי שקיבל שוחד ומתנות מקומו בכלא. יוכל להוכיח את חפותו בבית המשפט. הכנסת היא לא עיר מקלט לפושעים
לעברייני הפרקליטות אין חסינות
יוסי | 04-12-2019 12:25
מאות עבירות של הדלפת חומרי חקירה, עי הפרקליטות , והמן-דלבליט שנשכב על הגדר בכח כדי למנוע חקירת ההדלפות מחשש שיבולע לניצן ,לליאת בן ארי ולו עצמו. הם העבריינים האמיתיים, ורק אותם צריך לחקור .
2
חסינות מהותית
אילן גלעדי | 29-07-2020 3:59
תקנו אותי אם אני טועה אבל על פי הניסוח הקיים של חק החסינות המהותית יש לכל חכ חסינות אוטומטית כפי שמוגדר בו ואין ליועמש כל אמירה בו , ועומת זאת בחוק החסינות העניינית התיקון לחוק, חסינות בפני דיון פלילי (תיקון מס' 33) תשסה-2005, שבו ישנה רשות ליועמש להגיש אישום, בסעיף א שבו ישנה הגבלה מפורשת חד משמעית האומרת שהוא חל אך ורק ורק ואך על מה שהתיקון החסינות המהותית אינו מכסה , העולה מכך שכל הכתבה שלכם אינה נכונה ומטעה ואני מצטט את הנאמר בחוק : חסינות בפני דיון פלילי (תיקון מס' 33) תשסה-2005 4. (א) (1) כתב אישום נגד חבר הכנסת, בעבירה שסעיף 1 אינו חל עליה, שנעברה בזמן היותו חבר הכנסת או לפני שהיה לחבר הכנסת, יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה. זה החוק ואין בילתו ואתם מטעים את הציבור לכאורה לדעתי