תקשורת שמאלנית ואנטי דתית? לתקן ולא להרוס

לא צריך להתרגש יתר על המידה מתקשורת נשכנית וביקורתית וזאת טעות חמורה של איחוד מפלגות הימין לתקן את התקשורת דרך דריסה כוחנית. טור דעה

תקשורת שמאלנית ואנטי דתית?  לתקן ולא להרוס
  צילום: Miriam Alster/Flash90

בשבועות האחרונים 'כיכבה' מכינת עלי ולא בפעם הראשונה בכלי התקשורת בעקבות ציטוטים שנויים במחלוקת שנלקחו מאתר המכינה. בתזמון מקרי התפרסמו ידיעות על דרישות איחוד מפלגות הימין במסגרת משא ומתן הקואליציוני, בין היתר להפריט את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל.

יחסי הציבור הדתי לאומי והתקשורת הם סוגיה מרתקת הדורשת עיון.

חלק אינטגרלי מהתקשורת ולא 'דתיי מחמד'.

איש אינו יכול להכחיש את השפעתה הגדולה של הציונות הדתית על עיצוב פני המדינה מיום הקמתה בתחומים רבים כגון: התיישבות, חינוך, מדע, אקדמיה וביטחון (בשנים האחרונות עמדו בראש השב"כ מוסד ומשטרת ישראל יוצאי החינוך הדתי).

בניגוד לתחומים אלו, בתקשורת – לפחות עד לפני שני עשורים – מספר הסרוגים היה מזערי כמעין שמורת טבע שבה כמעט לא ניכרו אצבעותיה וערכיה של הציונות הדתית באופן ניכר.

היו לכך סיבות רבות ומגוונות: עד תחילת שנות התשעים כמעט ולא היו מגמות תקשורת במוסדות החינוך הדתי בניגוד למערכת החינוך הממלכתית. סיבה נוספת קשורה לשיטות הגיוס של אנשי תקשורת בשנות השישים והשבעים, שיטת חבר מביא חבר, דבר שהקשה בשנים אלו על צעירים דתיים לפלס את דרכם אל הפריים טיים.

כיום אנו רואים שינוי משמעותי, שנובע בין היתר מההבנה שהציבור הדתי, כמו קבוצות מיעוט אחרות חייב ייצוג. את התוצאות של השינוי הזה, ניתן לראות בערוצי הטלוויזיה ולשמוע מעל גלי האתר – עיתונאים דתיים הנמצאים בתפקידי מפתח כחלק אינטגרלי מהתקשורת ולא כ'דתיי מחמד'.

אם כן מתי יגיע היום שבו הציבור הדתי יהפוך לקול משמעותי ומרכזי בתקשורת הישראלית? אנחנו לא רחוקים מהנקודה שבה נראה עוד ועוד עיתונאים יוצאי המגזר תופסים במקום מרכזי בשיח הציבורי תקשורתי כמו בתחומים אחרים. אפקט 'פריחת הדובדבן' של העיתונאים הדתיים יתרחש לנגד עיננו מבלי שנרגיש.

ובמקביל לכך, התקשורת הישראלית צריכה לעשות חשבון נפש עמוק למצב שאליו הגיעה. היא נתפסת על ידי אוכלוסיות שלמות כמקהלה של קולות בצליל זהה, החוזרת כתוכי על מסרים אנטי ימניים, אנטי דתיים, כמעט ללא קולות מהפריפריה. לא פלא שהיא נתפסת על ידי רבים כמנותקת ולא אמינה.

אבל האם זה באמת הדבר החשוב? האם זה מה שבאמת אנחנו רוצים? תקשורת מאולפת שמכפה על עוולות שלטוניות? תקשורת שאינה מאתגרת את החשיבה? האם חז"ל והנביאים לא חשכו את שבטם על המנהיגות? הציבו סטנדרט מוסרי וערכי?

ג'קי חוגי בספרו "אלף לילה.קום" מצטט מתוך מאמר של ד"ר עבד אל חמיד אנסארי חכם דת ופובליציסט בשם "מדוע ישראל תמיד מנצחת". המאמר שפורסם באיחוד האמירויות לאחר מלחמת לבנון השנייה מנתח את ההבדלים בין החברה היהודית לערבית, ומציע סברה מרתקת על חוזקה של החברה בישראל:

"הישראלים מטפלים בעניינים באמצעות ביקורת עצמית. הם מודים באומץ לב באחריותם ואינם מטילים אותה על אחרים. כך הם מתקנים את טעיותיהם ולומדים מהכישלונות. בדרך זו מבטיחים את עליונותם".

רק חברה המסוגלת לאתגר את תפיסות היסוד שלה ולבחון את עולמה המוסרי תהיה חברה בריאה חזקה ערכית ומוסרית. לתקשורת יש תפקיד מרכזי בתיקון פני החברה ועליה לעשות את עבודתה בצורה מקצועית ועניינית ובכך לשרת את הציבור.

לכן לא צריך להתרגש יתר על המידה מתקשורת נשכנית וביקורתית וזאת טעות חמורה של איחוד מפלגות הימין לתקן את התקשורת דרך דריסה כוחנית.

כך, תוכל התקשורת לשרת את הציבור ואת החברה. הציבור הדתי אמנם השתלב ומשתלב גם בימים אלה בעולם התקשורת במדיומים השונים, אבל התקשורת לא הצליחה להשתלב ולחדור ללב הציבור הדתי.

במקום לדחות את התקשורת, על הציבור הדתי להיחשף אליה, על מנת לאתגר את תפיסותיו ואורחותיו

הכותב: שלומי גולדברג, מחנך בתיכון הימלפרב בירושלים ופובליציסט

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
עולם כמנהגו נוהג. והשוטים שקלקלו ............
עידו 2 | 15-05-2019 9:12
כבר מאוחר לתקן