על מלחמות ומלחמות אחרות/ תגובה
נטייה מינית הפוכה אינה בהכרח דבר רע. היא לא פוגעת באף אחד. היא לא יוצרת שום נזק. היא פשוט שונה ממה שאנחנו מכירים, והשונה מפחיד. בציבור הדתי אנחנו מעגנים את הפחד הזה בטענה ש'זה נוגד את ההלכה'- אבל גם חילול שבת נוגד את ההלכה, מישהו היה מעלה בדעתו להגיד שמחללי שבת מקומם לא בצה"ל?

מדינת ישראל, היהודית והדמוקרטית, רואה עצמה כמדינה נאורה, שוויונית ומקבלת.
לכן, שאלת מעמד הקהילה ההומולסבית בצה"ל אמורה להיות מובנת מאליה: ודאי שהם מתגייסים. ובשמחה.
והם יתקבלו בשמחה ובדלתות פתוחות, כמו כל שאר האנשים, פשוט כי מגיע להם. כי הם כאחד האדם.
אין כל קשר בין תכונות האופי הנדרשות כדי להיות חייל, ג'ובניק או קרבי, ובין הנטייה המינית של האדם. אין שום טעם להשוות בין מלחמתו הפנימית של אדם ביצריו ובין מלחמה צבאית, בשטח.
ראשית, מכיוון שיש להבין עובדה פשוטה אחת- הומואים ולסביות רבים רואים בנטייתם המינית דבר טבעי לחלוטין, שאין כל צורך להילחם בו. נטייה מינית הפוכה אינה בהכרח דבר רע. היא לא פוגעת באף אחד. היא לא יוצרת שום נזק. היא פשוט שונה ממה שאנחנו מכירים, והשונה מפחיד.
בציבור הדתי אנחנו מעגנים את הפחד הזה בטענה ש'זה נוגד את ההלכה'- אבל גם חילול שבת נוגד את ההלכה, ועל שתי העבירות העונש הוא כרת. האם מישהו היה מעלה בדעתו להגיד שמחללי שבת מקומם לא בצה"ל?
הלוא יכולנו לשאול- מי שלא מסוגל למשמעת עצמית פשוטה- פעם אחת בשבוע לא להשתמש בחשמל, לא לחתוך ניירות ולא לסחוט סמרטוטים- איך הוא יעמוד במשמעת צבאית?! מי שלא מסוגל לסגור את הפלאפון שלו פעם אחת בשבוע, כיצד יתמודד עם ניתוק ארוך מהמכשיר הזה?
השאלה מגוחכת, מכיוון שמי שלא שומר שבת כנראה לא רואה שום צורך לשמור שבת. מי שלא מסתיר את הנטיות המיניות שלו, כנראה לא רואה שום צורך לעשות זאת- ובצדק, לטעמי.
שנית, אין כל קשר בין נטיית האדם להתפתות ליצריו ובין החוזק הפיזי והנפשי הנדרש בשדה הקרב. ה"חולשה" שמגלה אדם לאלכוהול, הימורים, אכילה יתירה ושאר תאוות גוף- אין לה שום קשר ליכולות פיזיות, עמידות במצבי לחץ ושאר תכונות שדורש שירות צבאי, קרבי או לא.
ואיך נלחמים ביצר בציבור שלנו?
שאלה יותר מעניינת היא כיצד מתפרשת שאלת המלחמה ביצר כאשר היא מתדפקת על דלתות הציבור הדתי עצמו. הלא ההלכה מחייבת את נשות הציבור הדתי להתלבש בצורה מאד מסוימת, ואחת הסיבות העיקריות לכך היא למנוע מהן להכשיל גברים.
כל אישה דתיה ששאלה את ידידיה/ חבריה/ מכריה/ רבנים מסוימים מדוע היא נדרשת ללבוש חולצות ארוכות, חצאיות ארוכות וכיסוי ראש לאחר נישואיה קיבלה מגוון תשובות (מ-"לגברים יש יצרים. אם את מתלבשת חשוף, אל תצפי שלא יסתכלו בך" ועד ל- "אם היית גבר היית מבינה, תסמכי עליי").
תשובות אלו מעידות על תבוסתנות מסוימת, השלמה עם כך שהגבר נוצר כך שיצריו מתעוררים בקלות יתרה ומחשבותיו נודדות בקלות למחוזות אסורים.
אם הגבר הדתי לא מסוגל להילחם ביצריו ונזקק לעזרתן של הנשים, שתתכסינה לידו- כיצד הוא יכול לשפוט אדם אחר, שטוען שנברא עם נטייה מינית מסוימת? אם בציבור הדתי יש דעה רווחת שגבר לא יכול לשלוט שליטה מלאה במשיכתו לנשים, מדוע מצפים אותם הגברים מגבר הומוסקסואל לשלוט במשיכתו לגברים?
האם מישהו היה מעלה בדעתו שגבר שאישה חשופה גורמת לו לריאקציה מסוימת לא יהיה חייל טוב- כי הוא לא מסוגל לשלוט בעצמו מול אישה, אז ממילא הוא לא יוכל להתמודד עם שדה הקרב?
טענות כגון אלו נובעות מסלידה חברתית ומהומופוביה נקייה משיקולים הגיוניים, וחבל. קבלת השונה היא ערך חשוב; הלוואי שנזכה כולנו ללמוד לקבל את האחר, במקום לשפוט אותו ולבקרו ללא שום סיבה הגיונית.
==
חגית דהאן היא סטודנטית לביוכימיה במסגרת העתודה האקדמית של צה"ל.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו