איכות הסביבה? כלכלה? גם לתורה יש עמדה בעניין

איזו בשורה נותנת השבת בעידן הצרכני? למה כדאי לבנקים לשמוט את תשלומי המשכנתא? ומה בין הקהילה היהודית ומודלים של קיימות מקומית? מסמך חדש מציג עמדה יהודית לסוגיות של כלכלה וסביבה, לקראת פסגת כדור הארץ העולמית.

איכות הסביבה? כלכלה? גם לתורה יש עמדה בעניין
  גם בנושא זיהום אוויר יש לתורה עמדה (פלאש90)

החודש, עשרים שנה לאחר פסגת כדור הארץ ההיסטורית בריו דה ז'נרו, תקיימנה אומות העולם וועידה בינלאומית שעניינה עתידו של כדור הארץ, תחת הכותרת ריו+20.

הדגש של ועידת הפסגה עתיד להיות נושאים של כלכלה ירוקה – פיתוח בר קיימא ומיגור העוני. גם מדינת ישראל עתידה להשתתף בוועידה, כשהיא מציגה אג'נדה של צמיחה ירוקה.

די ברור כי עמדתה של מדינת ישראל ביחס לרכש ירוק לא תכריע את הכף בעניין עתידו של כדור הארץ, בעיקר אם סין, נניח, תמשיך בגישת "עסקים כרגיל". עם זאת, ישנו סיכוי לא קטן כי אומות העולם יתעניינו בגישת היהדות לנושאים שיידונו בוועידה.

מתוך המחשבה הזו, ומתוך התפיסה כי התורה הינה "תורת חיים" הנותנת מענה לצרכי כל דור ודור, התכנסנו קבוצת מומחים העוסקת בתחום, לכתיבת המסמך "צמיחה בת קיימא ממקורות היהדות".

המסמך עוסק הן בתפיסות היסוד של הכלכלה על פי היהדות, והן ברעיונות מעשיים הנגזרים מתפיסה זו המנוסחות כנקודות מוצא מהן ניתן להצמיח משנה שלמה, בבחינת "כי מציון תצא תורה".

שני רעיונות לדוגמה, שמחזיק המסמך, קשורים למחזוריות הזמן היהודית – הרי הם שבת ובל תשחית.

שבת – יום כדור הארץ מדי שבוע

השבת, יום המנוחה השבועי, הינו אחת ממתנות תורת ישראל לאנושות כולה. יום בו המערכות הציבוריות והיצרניות שובתות ממלאכה, נתפס כזכות בסיסית של כל אחד מאיתנו.

אך, ההיגיון שמוביל להכרה בערך יום המנוחה המשותף מעבודה, תופס גם לגבי הצורך ביום מנוחה משותף מצרכנות. יש כאן פן חיוני של צדק חברתי, שכן הצריכה של אדם אחד בשעות הפנאי הנה העבודה של מישהו אחר על חשבון הפנאי שלו. יתר על כן, לרוב אלו שמספקים את אפשרויות הצריכה ביום המנוחה של המשק מגיעים ממעמד סוציו-כלכלי נמוך בו הבחירה כיצד, איפה ומתי להתפרנס מצומצמת יותר. ולמעלה מזה,

השבת היהודית מציעה יום מנוחה אמיתי כיום חופשי הן מייצור והן מצריכה, המאפשר מרחב מוגן לקידומם ופיתוחם של ערכים אחרים כגון משפחה, קהילה, תרבות ורוחניות. קיום יום שבועי שגזה מיטיב לסביבה, מיטיב לחברה ומיטיב לכל אדם באשר הוא.

איך עושים את זה? הובלת תהליך קבלת החלטות ברמה המקומית, דיון ציבורי מושכל ורחב שמטרתו עידוד פעילות המגבירה את המפגש האנושי והקהילתי בשבת והגבלת פתיחת מרכזי קניות המובילים את התנועה ההפוכה, יובילו לקיום השבת כמרחב זמן משמעותי ומאפשר.

שמיטה – לוקחים פסק זמן משותף מהמירוץ

מצוות השמיטה העתיקה מחייבת כל חקלאי בארץ-ישראל לנטוש את עבודת האדמה אחת לשבע שנים, להפקיר את פירותיה, לתת לה מנוחה ולאפשר לכל אדם (ואף לבהמות) להיכנס לשדה וליטול חלק מברכת א-לוהים. בשנה זו גם מבוטלים החובות הכספיים, והאנשים מקבלים הזדמנות להתחלה חדשה למחזור הבא של שש שנות כלכלה חופשית..

הרעיון הבסיסי של השמיטה הנו לקיחת פסק זמן קולקטיבי למשך שנה מהמרוץ, אחת לשבע שנים, ולמלאו בתוכן רוחני, חברתי וקהילתי. למעשה, השמיטה הנה ביטוי השבת במעגל השנים: אם השבת מהווה את המנוחה הפיסית והרוחנית של האדם מטרדות היום יום ומהמרוץ הסיזיפי, השמיטה משלימה אותה ונותנת לאדם, לחברה ולאומה פסק זמן של שנה בכל שבע שנים בו ניתן לעצור, להתרענן ולהפנים את הערכים הבסיסיים המהווים תשתית לכלכלה בת-קיימא.

איך עושים את זה? השמיטה (שלא לדבר על היובל – שמיטת חובות כוללת, "יישור קו" לגבי זכויות על נכסי טבע וזכויות יוצרים וכן הלאה) הינה רעיון מהפכני שלעת עתה מהווה בעיקר מקור השראה. עם זאת ניתן לחשוב על אימוץ חלקי של כמה מעקרונות השמיטה כבר לקראת שנת שמיטה תשע"ה – כגון החלטה על פתיחת מוסדות התרבות ללא תשלום בשנה זו, על מתן אפשרות להורדת אחוזי המשרה או על פריסת המשכנתא באופן כזה בו בשנה זו יהיו בני הזוג פטורים מתשלום.

ומה עוד?

עדכון מצוות בל תשחית לעיסוק בכלכלת החומרים שלנו (מאיפה הם באים ולאן הם הולכים), התחדשות קהילתית סביב ייעוד משותף של תיקון עולם והחזרת מצוות "לא תחמוד" למקומה הראוי כדיבר העשירי, הינם רעיונות יהודיים המעניקים בשורה לעולם ובהחלט אפשריים ליישום.

עניין הולך וגובר בנושא

למן כתיבת נייר העמדה הוא עורר גלים רבים. בין השאר הוצג המסמך בכנס של מכללת ליפשיץ בנושא יהדות וסביבה, וכמו כן הוא מתורגם בימים אלו לאנגלית לקראת כנס ריו+20 שם יוצג בע"ה בביתן ישראל.

==

עינט קרמר היא מנהלת ארגון "טבע עברי" – אחריות סביבתית יהודית.

כנס בנושא "צמיחה ישראלית בת קיימא – עמדה ישראלית ממקורות היהדות" יתקיים באוניברסיטת בר אילן, ביום רביעי ה-13.6, כ"ג סיון, בין השעות 15:00 – 18:00. הכנס, שיתוף פעולה של פורום ניצוצות במכון הגבוה לתורה של בר אילן וארגון טבע עברי, יוקדש להצגת נייר העמדה, לקראת הנסיעה לפסגת כדור הארץ, ולקיום דיון ציבורי סביבו. פרטים והרשמה באתר טבע עברי.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו