ושתי הגיבורה הנשכחת
מבחינת האירועים המסופרים במגילה עולה כי רוב הדמויות במגילה משחקות לפי חוקי המשחק של העולם העתיק, לפיה על האישה להיות כנועה וצייתנית, והגבר יכול לעשות ככל העולה על רוחו. גם אסתר, "הגיבורה היהודית האולטימטיבית", בסופו של דבר נכנעת לתכתיבים, ומתרצה לו, ואפילו מגלה לו את עמה ומולדתה. רק ושתי היא הגיבורה.

כולנו התחנכנו במערכת החינוך הגברית, ולכן התרגלנו להעריץ את הדמויות הראשיות של מגילת אסתר, והזנחנו את הדמויות המשניות, שחשיבותן נודעת רק למעיינים היטב.
מבדיקה אובייקטיבית של האירועים המסופרים במגילה עולה כי רוב הדמויות במגילה משחקות לפי חוקי המשחק של העולם העתיק, לפיה על האישה להיות כנועה וצייתנית, והגבר יכול לעשות ככל העולה על רוחו.
הגדיל לעשות המלך אחשורוש, שהיה שובניסט גדול יותר אפילו משלמה המלך, בעל 300 הנשים ו-700 הפלגשים, שאחרי שחוקק בעצת ממוכן את חוק "הגבר השולט": 'להיות כל איש שורר בביתו', מארגן לעצמו תחרות יופי, שבה כל אישה שמשתתפת הופכת להיות קרבן אופציונלי לתאוותיו ולמאווייו.
גם אסתר, "הגיבורה היהודית האולטימטיבית", שלכאורה משחקת אותה "קשה להשגה", בסופו של דבר נכנעת לתכתיבים, ומתרצה לו, ואפילו מגלה לו את עמה ומולדתה. אבל גם היא נצרבת בתודעה כיהודיה הכנועה, היוצאת מבית אחשורוש וטובלת והולכת לבית מרדכי. האם דמות שכזו ראויה לשמש כגיבורה לאומית?
הדמות היחידה בכל המגילה, שלא נכנעת לתכתיבים הגבריים היא ושתי. נצייר לנו את הסיטואציה, בעלה השמן והשיכור, יושב עם חבריו הבטלנים, ומדברים דיבורים של גברים (מן הסתם, דיברו שם על כדורגל פוליטיקה ונשים), ואז מתוך שיכרותו הוא מצווה עליה, נכדתו של נבוכדנצר, לבוא בלבוש מלכות, לטענתו כדי להראות העמים והשרים את יופיה, אבל ברור שהכוונה להראות את גודל מלכותו, שהוא יכול לשלוט ולבזות את נכדתו של שליט העולם הקודם.
והיא, אומרת עד כאן, לראשונה בהיסטוריה, אישה אומרת לא לבעלה, ולא סתם לבעל רגיל, אלא לשליט העולם הקדום השולט מהודו ועד כוש. יש כאן סירוב אמיץ מצד אישה, שלא מוכנה לשמש כאובייקט, וצעצוע של אחשורוש.
תשובה זו כל כך הפתיעה את אחשורוש, שהוא לא ידע כיצד להגיב אליה, ונאלץ לזמן את טובי יועציו, שבעה במספר כדי שייעצו לו מה לעשות עם האישה הזו.
סופה של ושתי, נגזר מראש. היא מסולקת מהארמון בבושת פנים, ונעשה תיקון קונסטיטוציוני בחוקת פרס ומדי, למען אי הישנות מקרה מעין זה.
ושתי נשכחה מהר מאוד. אבל במעשה האמיץ היא התוותה דרך למיליוני נשים במהלך ההיסטוריה, להרים את ראשן כנגד בעליהן ולהעז ולומר לא.
השנה אשלח את בתי מחופשת לגן בבגדי מלכה וכתר לראשה, וכשישאלו אותה למה התחפשת, אצפה שהיא תענה, התחפשתי לגיבורה של המגילה, לושתי. וכשאקרא את המגילה, בצד השמחה הגדולה על הצלת נשות עם ישראל מגזרת המן, אזכור את אשר עשתה ושתי ואת אשר נגזר עליה.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו