אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

הרב זייני על קריאת פרשת זכור: בית כנסת זה לא קרקס

ראש ישיבת אור וישועה, הרב אליהו זייני יוצא כנגד "התופעה הבלתי נסבלת" שבה קוראים את פרשת 'זכור' מספר פעמים בהיגויים שונים ומכנה אותה "קרקס ומחזה הגובל בחילול ה'". לדבריו "לא בקריאה בספר תורה מתקיימת המצווה, אלא בסירוב עקרוני למחילה כלפי אלו שרצו בהשמדתנו".

הרב זייני על קריאת פרשת זכור: בית כנסת זה לא קרקס
  בית כנסת זה לא קרקס. הרב זייני (אסף מילר)

לקראת שבת זכור יוצאים רבנים בציונות הדתית נגד המנהג בו קוראים בבית הכנסת את פרשת זכור מספר פעמים בטעמים ובהיגויים שונים.

בדברים שכתב ראש ישיבת ההסדר 'אור וישועה' בחיפה, הרב אליהו זייני ותוכנם מתפרסם לראשונה ב'סרוגים', הוא מכנה את התופעה קרקס.

"הלכה היא בישראל שבשבת שלפני פורים אנו קוראים פרשת 'זכור את אשר עשה לך עמלק', כזכרון מרכזי בתודעה היהודית".

"הוא הוביל רבים מיראי ה' לתת לו את הביטוי המדוקדק ביותר על פי ההלכה, שאיפה הראויה בודאי להוקרה, אבל שהולידה בדור האחרון תופעות בלתי נסבלות, בעקבות אי-הבנת מהותה האמיתית של המצווה."

"בהיותם משוכנעים שעיקרה היא בקריאתה בספר תורה דוקא, מתגלים כיום מחזות הגובלים בחילול ה'. לעיתים, חוזרים על פרשה זו בבית כנסת אחד, עשרות יהודים הקוראים זה אחרי זה במנהגים שונים, בטעמים שונים, בהיגויים שונים (אשכנזי, ספרדי, תימני ועוד), עד שאותו בית מקדש מעט – בית הכנסת – נהפך לקירקס ממש בעיני כל מי שעדיין מעט מוח בקדקודו."

בהמשך הדברים, מתייחס הרב זייני, לאופן קיום המצווה ומצטט הרב את דברי הרמב"ם בספר המצוות, לפיו הציווי הוא לזכור את עמלק לאו דווקא באמצעות קריאה בספר תורה אלא "בהנצחת הזכרון של השנאה האנטישמית הקיצונית בדבורנו, בסירוב עקרוני למחילה כלפי אלו שרצו בהשמדתנו."

"חובת קריאת פרשה זו אינה כמין 'מעשה כשפים' הבא להעלים מעצם קריאה זו (תהיה זו אף מתוך הספר הקדוש) את השואפים ל'פתרון סופי', אלא היא חינוך לזכירה הדוחה בתוקף כל אפשרות של שכחה.", כותב הרב.

את החובה לקרוא דווקא מתוך ספר תורה מסביר הרב בכך, ש"הזכירה בפה מעוררת אותנו למודעות נכונה וגם כל השומעים מסביב… על מנת שעם ישראל הרחום והרחמן לא ישכח את כל אלו שרצו מאז ומעולם במחיקתו המוחלטת וכדי שלא יפול עוד בנסיון השמדה דומה".

"במסכת מגילה אמרו חז"ל שעתידים תיאטראות וקרקסאות שבאדום להיהפך לבתי כנסיות, אבל לא שבתי כנסיות יהפכו לקרקסאות." מסיים הרב זייני.

אין מקום למנהגים המשונים

לדברים אלו של הרב זייני מצטרף גם הרב ראובן עוזיאל רב הישוב טל  מנשה והרב האזורי של ישובי צפון השומרון.

במכתב ששיגר הרב לתושבי צפון השומרון הוא כותב כי "אין מקום לכל הדקדוקים שהאריכו בהם אחרונים בדיני קריאת פרשת זכור, מאחר והמטרה היא לזכור את מעשה עמלק, ולא לקרוא את הפרשה!"

"כמו כן, אין מקום למנהגים המשונים של הוצאת כמה ספרי תורה לקריאה חוזרת של הפרשה על פי נגינות עדות שונות וטעמים וניקוד שונים,שהרי אין הקריאה מצווה כי אם זכירת מעשה עמלק על ידי קריאתה."

בהמשך מציין הרב עוזיאל, כי "בקיום ה"מנהגים" אלה, עלולים לעבור על איסורים שונים!".

במישור ההלכתי כותב הרב כי "אין בשום אופן להוציא שני ספרי תורה לצורך הקריאה, כן אסור שיקראו שניים [או יותר!] את הפרשה זה אחר זה לפי מנגינות שונות".

"הרי בכל מקרה, יוצאים ידי חובה גם על ידי קריאת מי שאינו מדקדק, ק"ו אם קורא נכון והשומעים מבינים היטב." מסביר הרב.

בסוף דבריו מציין הרב עוזיאל כי פסיקה זו היא על פי "הכרעת פוסקי זמנינו: הרי"א הנקין, הר"ש ישראלי, הרש"ז אויערבך זכרונם לברכה, שאין להרבות בקריאות וכולם ישמעו יחד אותה קריאה, כאיש אחד."

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
16 תגובות - 16 דיונים מיין לפי
1
ומה חושב הרב זייני על בתי כנסת שבהם מקיימים תחרות בישול
צורי | 01-03-2012 11:11
2
השולחן ערוך והראשונים אומרים שיש מצוה לקרוא בתורה והרב
גדעון | 01-03-2012 11:27
זייני חולק... נו נו מן הראוי גם להביא את דברי הראשונים ולא רק את דבריו. אגב, אני בטוח שהוא התכוון למהות המצוה ולגדרה, אבל הניסוח של דבריו שכביכול אין מצוה בקריאה בתורה הוא שגוי.
3
למגיב 2 - הרב זייני פוסק שקריאת פרשת זכור היא
דב | 01-03-2012 12:06
מדרבנו כמו שאר הקריאות בתורה ולא מצוה מדאורייתא. וממילא כל הדקדוקים שאינם נוהגים בקריאות כל השנה אין מקומם בקריאה זו. אם תנסה למצוא חכם שהיה חי לפני יותר מתשע מאות שנים שאומר שקריאת "זכור" היא מדאורייתא יהיה לך אתגר לא קטן. האם כל החכמים עד תלמידי רש"י פשוט "שכחו" להזכיר מצוה חשובה זו עד שבאו בעלי התוספות וגילו לעם ישראל את המצווה? הניסוח הוא פנטסטי וזו דרכו של הרב לא לשאת פנים בתורה.
4
יש רק ראשון אחד שסבר שיש מצווה לקריאה בתורה
יוסי | 01-03-2012 12:46
וזה התוספות ותו לא... לא ראשונים... ומעולם השו"ע לא פסק רק כתוב' אלא במקום זה וזה אומר דרשני.
5
ל-4 גם התוספות לא פסקו שקריאת פרשת זכור זה מדאורייתא
אחד שיודע | 01-03-2012 15:22
ל-4 גם התוספות לא פסקו שקריאת פרשת זכור זה מדאורייתא
6
הרב אצלנו נוהג לומר לפני הקריאה............
אבנר | 01-03-2012 19:48
כי יש לכוון בקריאה את מחיית זכר עמלק. וזו המצווה לא עצם הקריאה.
7
מאיפה הקרקס מתחיל מפסק ההלכה הזוי הזה!
אחד שיודע | 01-03-2012 20:03
הרב יעקב יוסף: לשחרר דתיים מצה"ל בשבת זכור. בפסק הלכה קובע בנו של הרב עובדיה, הרב יעקב יוסף, כי על החיילים לבקש לצאת הביתה בשבת לפני פורים. הסיבה: יש מצווה מהתורה לשמוע את החיוב להשמיד את עמלק וספרי התורה בצה"ל - פסולים האם חייל דתי יכול להישאר בבסיס בשבת שלפני פורים? בפסק הלכה שפורסם בעלון "ארץ ישראל שלנו" נדרש לסוגייה הרב יעקב יוסף, בנו של הרב עובדיה ונשאל: "האם חייל יכול לצאת ידי חובה בקריאת פרשת זכור בבסיסי צה"ל"? וכך השיב הרב יעקב יוסף: "לדאבוננו, ברוב ספרי התורה בבסיסי צה"ל יש בעיות כשרות וקיים ספק גדול אם יוכלו החיילים לקיים את המצווה כהלכה". על פי הרב יוסף, "הבעיה העיקרית בספרי התורה של הצבא היא שבחלק גדול מהם מטביעים חותמות מים שכתוב בהן 'רכוש צה"ל' כדי למנוע גניבות. חותמת מים זו פוסלת את ספר התורה ואי אפשר לברך עליו, וכל שכן שאי אפשר לקיים בו מצוות עשה דאורייתא (מהתורה) של קריאת פרשת זכור. כך פסק בתשובה הגאון רבי עובדיה הדאיה זצ"ל בספרו "ישכיל עבדי" וכן פסק מו"ר האבא (הרב הגאון עובדיה יוסף שליט"א) בתשובה בספרו 'יחווה דעת' להלכה. החייל צריך לבקש מקצין השלישות מראש להיות בבית בפרשת זכור, ולמלא את תורנותו בימים אחרים". וכאן התם שואל: החייל בצבא נלחם נגד עמלק. הוא מקיים בגופו את המצוה מהתורה - "תמחה את זכר עמלק" - ופה פוסקים לו. תעזוב הכל. רוץ הביתה לשמוע קריאת הפרשה. השמיעה יותר חשובה מהמעשה? לא פלא שפורים זה בסימן "ונהפכו" אשר ישלטו .... פוסלי ספרי התורה צה"ליים המה בחייליהם.
8
לרב זייני
אביתר | 02-03-2012 1:43
ישנם רבנים הסבורים כי היהדות החלה מהזמן שהם החלו לפסוק ולפני כן עסקו רבותינו בקרקס. ולכן אציין כמה פוסקים שהרב זייני החליט להתעלם מהם משום מה. במה שכתב כי אין לקרות בכמה נוסחים עי' בשו"ת יביע אומר להגר"ע יוסף שליטא חלק ו' סימן יא "רגיל אני להזהיר את בני הישיבות הספרדים, החוסים בצל הישיבות של האשכנזים, פרשת זכור ילכו לשמוע קריאת פרשת זכור מפי ש"צ ספרדי במבטא ספרדי, מפני שקריאת פר' זכור היא מן התורה " הרי שיש להקפיד כל עדה על נוסח קריאתה. וישנם פוסקים הסוברים כי אשכנזי ששמע בנוסח ספרדי וכן להיפך לא יצא ידי חובה עי' במקראי קודש להגאון צבי פסח פראנק זצ"ל סימן ז, ובתשובות והנהגות להגר"מ שטרנבוך שליטא בחלק א' סימן קנד. והרב פראנק הוסיף שיש הידור אפילו בקרב בני אשכנז עצמן כל א' לקרות לפי הנוסח שלו למרות ששם השם אחיד אצלהם. ובדבר הוצאת ב' ספרי תורה עי' במועדים וזמנים חלק ב' סימן קסו שיש ענין לנהוג כן. כך שלכנות את מנהגי ישראל בזילזול בוטה בשם קרקס ,ולכפור בשאר דיעות הפוסקים שאינן מסתדרות לרב זייני הוא דבר חסר אחריות וגובל בחילול שם שמים. לעולם לא שמענו בקרב פוסקי ההלכה המקובלים על כל בית ישראל צורה של התבטאות כל כך בוטה במה שנוגע למנהגים והלכה, ואפילו במנהגים שאין להם מקור וטעם לא מצינו צורה של כתיבה כזאת. השם הטוב יכפר בעד!
9
לאביתר מגיב מס' 8
אחד שיודע | 02-03-2012 11:29
דע לך שהרב זייני הראה בעשרות הזדמנויות, שכל ההוכחות ב"יביע אומר" וב"יחוה דעת" שפרשת זכור מדאורייתא אינם נכונים (פשוט טעות בהבנת הנקרא). וחלק מהם אף מזוייפים. אז לפני שאתה מקיש על המקלדת, כדאי שקודם כל תעיין בעצמך במקורות שאתה מצטט. כידוע "כלי שני אינו מבשל" ולפני שאתה מחווה דעה תעיין במקורות עצמן. וד"ל. ראה גם תגובה ,7 לאן הקרקס הזה יכול להוביל עם פסקים מ"יביע אומר".
10
לאביתר
יוסי | 02-03-2012 13:59
ניתן להסכים לדברי הרב עובדיה וגם לדברי הרב זייני, אדם ילך לשמוע בבית כנסת ספרדי אם הוא ספרדי וכו' אבל להכריח בית כנסת שלם לשמוע מכל נוסח שאיזה אחד מעדה נידחת המציא לעצמו זה משהו אחר לגמרי, ולכן אין הכרח לשים מחלוקת בנושא ולנסות להראות כאילו הרב זייני מזלזל במנהגים, גם לו היה זה מנהג אמיתי לקרוא דווקא במנהג אבותיך, תתאמץ ותמצא בי"כ במנהגיך ואל תזלזל בבי"כ. וכשם שכתב אחחד שיודע, אין כמעט שום הוכחה לפרשת זכור מן התורה, זה כמעט יש מאין ההלכה הזו. ולמרות שברמת העיקרון הרב זייני חולק על הרב עובדיה בהרבה נקודות וספציפית גם בנקודה הזו, הפעם דברין לא כוונו למנהג שמנהיג הרב עובדיה, אלא לצמח בר שפרח ועלה ממנו, הבזיון שכל זב חוטם קורא כדרכו בהיגויו תוך ביזוי ביה"כ והתורה.
11
ליוסי ולאחד שלא יודע כלום...
אביתר | 04-03-2012 0:13
יוסי היקר מה שכתבת כי פרשת זכור איננה מן התורה וכמעט יש מאין הלכה זו וכו' אציין כמה מקורות מן הראשונים שהיא מן התורה וכדאי לעי' בפנים לפני שאומרים דברים שאין להם שחר. ולא' שלא יודע אולי תציין לנו מהיכן הוכיח הרב זייני כי המקורות דלהלן הינן מזויפים. שטויות כאולו אפילו הדמיון ההזוי ביותר לא יכול להעלות על דעתו... להלן רשימת הראשונים שסוברים שהיא מן התורה עי' תוס' בברכות י"ג ותוס' ר"י החסיד ותוס' הרא"ש ורשב"א ברכות יג א ותוס' מגילה יז ב; שות תרומת הדשן סי' נח בשם תוס' שנץ: רא"ש ברכות פ"ז סי' כ. ובשלחן ערוך סי' רמו סעי' ב "וכל זה אינו ענין לפרשת זכור ופרשת פרה , שהם בעשרה מדאורייתא, שצריך לכוין ולשומעם מפי הקורא" וכן בסי' תרפ"ה הביא כן דהיא מן התורה. כך שרוב הפוסקים סוברים כן, וכן השלחן ערוך להלכה ולמעשה. כך שלכתוב שאין שום הוכחה שפרשת זכור היא מן התורה בלי ללמוד את השלחן ערוך הוא דבר חסר אחריות, האם גם ברפואה היית מביע את דעתך ללא שום לימוד מקדים? באשר לפסיקתו של הרב זייני באופן גורף אי אין ענין לקרוא בספר וכן הרב עוזיאל שהובא להלן במאמר זה אציין כמה מן הפוסקים כי חיוב קריאתה של הפרשה הינה דוקא מתוך הספר, ואקדים כי אמנם מדברי הרמב"ם משמע שלא צריך ספר כמו שכ' הרב זייני אולם להתעלם מן הסוברים כי צריך ספר באופן כל כל שרירותי הוא דבר פסול לחלוטין. להלן רשימת הפוסקים:ס' האשכול ח"ב עמ' 33, ע"פ מגילה יח א אתיא זכירה זכירה כו' מה להלן בספר כו'; תה"ד שם בד' הרא"ש ברכות פ"ז; שו"ע או"ח קמו ב ותרפה ז, ועי"ש במג"א, ועי' מ"ב תרפה ס"ק יד ושער הציון שם ס"ק ה ובלשון השלחן ערוך שהעתקתי לעיל מבואר ומפורש כן להדיא כי קריאת מתוך ספר הינה מן התורה כך שכל דברי הרבנים הדגולים דלעיל הינן התעלמות מוחלטת ואין זו דרכה של תורה באשר לאחד שחושב שהוא יודע, (תגובה 9) אינני רואה צורך להאריך בהבליו, כנראה שגם הוא עוד אחד מן הסוברים שצריך לשעבד את הדת למדינתנו לצבא בכל מחיר, גם על חשבון קיום מצות של חילנו וכפיה חילונית של שירת נשים ושאר דברים פסולים. כדאי שתזכור כי מלחמת עמלק לא תצלח ללא מלחמה רוחנית וללא ידי משה עי' במשנה בתענית "בזמן שישראל משעבדין את ליבם לאביהן שבשמים הם מנצחים" הנאמר על מלחמת עמלק ותבין באמת איך מתנהלת מלחמה ברוח היהדות. אז כדאי שגם אתה תעין במקורות לפני שאתה כותב את הבליך!
12
לאביתר בקצרה
יוסי | 04-03-2012 15:12
כי אין לי זמן כרגע ואי"ה הערב אתפנה לתגובה יותר מנומקת, כל הראשונים שכתבת (שאחד מהם הוא התוס' המוזכר בעצמו) נגררים אחרי אותו חכם מבעלי התוס' כולם מאוחרים ממנו וכולם תלמידיו והלאה, ולכן אין מכאן הוכחה, אם היית מביא לי דברי רש"י או דברי ר"ת וכו' הייתי מבין אבל השו"ע כאן עשה שלא כמנהגו לפסוק על פי שלשת העמודים שאף אחד מהם לא כתב ש-ש-מ-י-ע-ת פרשת זכור מדאורייתא, אף לא אחד (פסקי הרא"ש הם לא הרא"ש כידוע לכל בר דעת).
13
לאביתר ויוסי
אביהו ברנע | 06-03-2012 6:28
השו"ע לא אומר שזכור הוא מהתורה. הוא אומר יש אומרים שקריאת פרשת זכור ופרשת פרה הם מהתורה. והמעניין שבפועל שהדיוקים והחומרות הם על פרשת זכור ולא על פרה את פרשת פרה קוראים מספר אחד ולא שני ספרים כפי שכותב ומביא למשל רב הררי בספרו מקראי קדש. וברור שהחילוק הוא שני טעמים א פרה כבר אחרי פורים ורבני פורים. וכן שפרשת פרה ארוכה.
14
זהו מנהג המגיע מיהדות גרמניה ויש לו שורש הלכתי ברור
בית שמש | 27-02-2015 16:34
כבוד הרב שכח לבדוק את מקום המנהג. מאחר וזכור היא קריאה דאורייתא אין יוצאים אלא אם הקריאה/השמיעה היא מצורת המבטא בה האדם מתפלל בתורה רגילה. אצל האשכנזים יש מבטאים שונים ומכאן המנהג הזה.
15
תצוגת אופנה
| 28-02-2015 21:30
הא! הלוואי ה"הקרקס"שאנשים רוצים להחמיר על עצמם יפריע כל כך כמו הקרקס האמיתי שעושים תצוגת אופנה בבתי כנסת ה"י... אני בטוח שאם הרב זייני היה רואה את מרן הגרי"ז מבריסק קורא קר"ש הוא היה הופך את זה לקרקס...
16
13 צודק
יעקב | 28-02-2015 22:55
גם הרמב"ם לא הזכיר מזה כלל וכלל, ועד היום נוקטים התימנים שאין קריאה זו מן התורה (חוץ מכמה בתי כנסת תימנים חרדים, שכידוע כופפו עצמם ומנהגם בפני סטנדרטים אשכנזיים שלמדו בישיבות). פשט לשון שו"ע שאין הבדל בין זכור לפרשת פרה. המציאות היא שבמחיר החזקה במנהג המוזר והחדש הזה - מעלים ספרדים ותימנים שבמקרה נקלעו לביה"כ לקרוא פרשת זכור, והם עצמם עילגים ואינם מדקדקים.