להיות מוכנים לחג: הלכות חנוכה לפי מנהגי כל העדות

מתי מדליקים נרות והיכן? מי מדליק? מה עושים בשבת? מה עושים במוצאי שבת? מה עושים בבית עם שני פתחים? מה עושים עם השמן שנשאר בנרות? מה קורים בתורה? ומה עושים בר"ח טבת? "סרוגים" מגיש בפניכם את הלכות חנוכה בלשון קלה וברורה לפי מנהגי האשכנזים והספרדים.

להיות מוכנים לחג: הלכות חנוכה לפי מנהגי כל העדות
  פלאש90

הקדמה

א. בימי בית שני, שלטו מלכי יוון בארץ ישראל, וגזרו גזירות על עם ישראל, ואסרו עליהם לעסוק בתורה ובמצוות. גם שלחו את ידיהם בממונם של ישראל ובבנות ישראל, וטמאו את המקדש והרסו בו מה שיכלו, ובזזו את כלי המקדש. עד שריחם עליהם אלהי אבותינו, ופתחו בני חשמונאי במרד, ונצחו והושיעו את ישראל. וחזר השלטון על ארץ ישראל, לידי עם ישראל, למעלה ממאתיים שנה עד סוף ימי בית שני.

ב. כשגברו ישראל על היוונים בכ"ה בכסלו, נכנסו למקדש ולא מצאו בו שמן טהור אלא ליום אחד, ונעשה נס והדליקו ממנו את המנורה שמונה ימים.

ג. ומפני ניסים אלו, תקנו חכמי ישראל, שמונה ימי שמחה והלל, על מפלת האויב ונצחונם של ישראל. ותקנו עוד שידליקו נרות באותם ימים על פתחי הבתים, כדי לפרסם את נס הנצחון ונס פך השמן. והדלקת נרות חשובה מאד, עד שקבעו חז"ל שאפילו עני המתפרנס מן הצדקה, מוכר את חפציו, כדי לקנות נר חנוכה.

הדלקת הנרות

ד. מן הדין, צריך אדם להדליק נר אחד בכל לילה. ואעפ"כ נהגו כל ישראל, לעשות מצוה מן המובחר, שבלילה הראשון מדליק נר אחד, ובכל לילה מוסיף נר אחד עד שבלילה האחרון יהיו שמונה נרות.

ה. נהגו הספרדים להדליק חנוכיה אחת לכל הבית, וחלק מן האשכנזים, נהגו שכל אחד מהגברים ידליק חנוכיה. והנוהגים כמנהג זה, ישתדלו לשים את הנרות בצורה כזו שיהיה היכר בין חנוכיה לחנוכיה. וכל אחד יעשה כמנהגו.

ו. מי שלא הדליק לילה אחד, מכל מקום ידליק כמו כולם. כגון שאם לא הדליק בלילה השני, ידליק מכל מקום בלילה השלישי שלשה נרות.

ז. צריך להדליק נר נוסף והוא השַׁמָּשׁ, מפני שאסור להשתמש לאור הנרות, ואם יבוא להשתמש יהיה זה לאור השמש. ולכן השמש צריך לכתחילה לדלוק יותר משאר הנרות. ואם יש תאורה אחרת (גם תאורה חשמלית), אין חובה להדליק שמש.

מקום ההדלקה

ח. צריך להניח את החנוכיה בפתח הבית הסמוך לרחוב. ואם יש חצר לפני הבית צריך להניח את החנוכיה בפתח החצר. ומי שאינו גר בקומת קרקע, צריך להניח את החנוכיה בחלון הפונה לרחוב.

ט. צריך להניח את החנוכיה מעל 3 טפחים מהקרקע (כ-27 ס"מ), ולכתחילה מתחת ל-10 טפחים (כ-90 ס"מ). ומי שהניח את החנוכיה בגובה של יותר מ-9 מטרים לא יצא ידי חובה.

י. מצוה להניח את החנוכיה בטפח הסמוך לפתח משמאל (שמאל של האדם הנכנס לבית), כדי שתהיה מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל. ואם אין מזוזה בפתח, מניח אותה מימין.

יא. חצר שיש לה שני פתחים הפונים לכיוונים שונים, צריך להדליק חנוכיה בשני הפתחים, ויברך רק על הפתח הראשון שמדליק.

יב. אדם שנמצא בעיר של גויים, וישנה סכנה להניח את החנוכיה באופן שתיראה מבחוץ – ידליק את החנוכיה בתוך הבית. ומי שמדליק בתוך הבית כאשר אין סכנה – לא יצא ידי חובה.

זמן ושיעור ההדלקה

יג. זמן הדלקת הנרות הוא בשקיעת החמה (הכתובה בכל הלוחות), ולא בצאת הכוכבים.

יד. יש לשים שמן או להשתמש בנר שידלק לפחות חצי שעה.

טו. מי שצריך לצאת מחוץ לביתו ואינו יכול להיות בביתו בזמן ההדלקה, יכול להדליק בברכה מפלג המנחה והלאה (כ – 62 דקות לפני השקיעה), אך צריך לשים מספיק שמן שידלק חצי לאחר השקיעה.

טז. מי שלא הדליק בזמן, מדליק כל זמן שיש עוברים ושבים ברחוב. ואם עברה חצי שעה מזמן ההדלקה, ואין עוברים ושבים ברחוב, ידליק בלא ברכה עד עמוד השחר.

הפתילות והשמנים

יז. מצוה מן המובחר להדליק בשמן זית. אולם כל השמנים והפתילות כשרים, אם הם דולקים (ולא יכבו תוך זמן קצר).

יח. נרות שעוה, ושמן זית מוצק – כשרים.

יט. מותר להשתמש יותר מפעם אחת באותה פתילה, אך מצוה להחליף.

כ. אין להשתמש בחנוכיה מחרס, משום שהחרס מטונף לאחר שהדליקו בו פעם אחת. אך מותר להשתמש בחנוכית חרס חדשה פעם אחת.

הדלקה עושה מצוה

כא. מצוות חנוכה היא ההדלקה, ולכן אם נכבה הנר אין חובה לחזור ולהדליק, ומכל מקום מצוה לחזור להדליק (אם נכבה בתוך חצי שעה הראשונה להדלקה). ואם הדליק במקום שיש רוח, שהנר קרוב לודאי יכבה – צריך לחזור להדליק.

כב. כיון שמצוות חנוכה היא ההדלקה, אסור להדליק את הנרות במקום מסויים ולהזיז אותם לאחר ההדלקה, אלא יש להדליק אותם במקום שבו יהיו כל זמן שהם דולקים.

כג. אם הדליק את הנרות, ורק אח"כ הניח אותם במקומם הראוי – לא יצא ידי חובה, וצריך לכבות את הנרות ולהדליק אותם מחדש במקומם הראוי.

כד. צריך לשים מספיק שמן לפני ההדלקה כדי שידלק חצי שעה לפחות.

החייבים בנר חנוכה

כה. אשה חייבת בנר חנוכה, ואף לנוהגים שכל אחד מדליק – יוצאת ידי חובה בחנוכיה של בעלה.

כו. אם אדם לא יכול להיות בביתו בזמן ההדלקה, תדליק עליו אשתו.

כז. קטן שהגיע לחינוך (6-9 ומעלה) – חייב להדליק נר חנוכה, אם אינו בביתו (עם הוריו). ולנוהגים שכל אחד מדליק– צריך להדליק בכל מקרה.

כח. קטן אינו יכול להדליק ולהוציא ידי חובה גדולים, אף אם הגיע לחינוך.

כט. אדם השוכר חדר אצל משפחה, ואין מדליקים עליו בביתו (שאינו נשוי, או שאשתו אינה בביתו להדליק עליו), צריך להשתתף השתתפות סמלית עם בעל הבית, בשמן של נר חנוכה.

ל. אדם השוכר חדר אצל משפחה, ויש לו כניסה נפרדת – צריך להדליק, ולא מספיק שישתתף עם בעל הבית.

לא. אורח אינו צריך להשתתף בשמן עם בעל הבית, כיון שמן הסתם מזכה לו בעל הבית בשמן, כפי שהוא מארח אותו.

לב. בחור ישיבה וכל מי שאינו בביתו אינו יכול לסמוך על ההדלקה אצל הוריו (אא"כ הוא ישן ואוכל באותו ביום בביתו, ולא היה יכול להשתתף בהדלקה).

לג. אדם נשוי שמדליקים עליו בביתו, אם הוא במקום שאין בו אדם אחר שמדליק – ידליק בברכה.

סדר ההדלקה והברכות

לד. המדליק בלילה הראשון, יברך שלש ברכות לפני שידליק: להדליק נר חנוכה, ושעשה נסים, ושהחיינו; ואם לא בירך שהחיינו בלילה הראשון, מברך בלילה השני או כשיִזָכֵר.

לה. בשאר הלילות יברך שתי ברכות: להדליק, ושעשה נסים.

לו. לאחר שהדליק לפחות נר אחד, יאמר: הנרות הללו וכו'.

לז. מי שלא הדליק ואינו עתיד להדליק באותו הלילה, וגם אין מדליקין עליו בתוך ביתו, כשרואה נר חנוכה מברך: שעשה נסים, ובליל ראשון מברך גם: שהחיינו, ואם אח"כ בליל ב' או ג' בא להדליק אינו חוזר ומברך: שהחיינו.

לח. יש לסדר את הנרות בצד ימין של החנוכיה. ולהתחיל בהדלקה מהנר השמאלי ביותר.

צורת החנוכיה והנרות

לט. אין לשים את הנרות באופן שיראו כאילו הם אבוקה, אלא כל נר צריך להיראות בפני עצמו.

מ. מסיבה זו אין להדליק בחנוכיה שעשויה בצורה מעוגלת  (שכל הנרות בגובה זהה, אלא שיש עומק שונה לכל נר).

מא. אין איסור להדליק בחנוכיה שהנרות אינם בגובה זהה [אם אינם נראים כאבוקה], אך טוב להדליק בחנוכיה שכל הנרות בשורה אחת.

מב. יש להבדיל מעט את השַׁמָּשׁ משאר הנרות, או בגובה או במרחק מן הנרות, כדי שיהיה ניכר שהוא השמש.

הנאה מנרות חנוכה

מג. אסור להשתמש בנר חנוכה, משום ביזוי מצוה, אפילו לשימוש של מצוה, כגון ללמוד תורה לאור החנוכיה.

מד. אסור להשתמש באור החנוכיה, גם לאחר שדלקה חצי שעה.

מה. גם לאחר שדלקו הנרות חצי שעה, אין לכבות את החנוכיה, אלא אם יש לו שמן בכמות מצומצמת לשאר הימים, ולא יוכל להשיג שמן אחר.

מו. מותר להדליק נר חנוכה מנר חנוכה אחר, ודוקא להדליק מאחד לשני בלי נר אמצעי, אבל להדליק על ידי נר של חול, אסור. והאשכנזים נוהגים להחמיר שלא להדליק מנר לנר כלל.

מז. מה שנשאר מהשמן בכל יום, ניתן להדליק בו למחרת. אך מה שנשאר ביום האחרון מן השמן ומן הפתילות, צריך לשרוף מפני שהוא אסור בהנאה.

מח. בקבוק של שמן שממלא ממנו את הנרות, מותר בהנאה. ואם אמר בפיו שהוא לנרות חנוכה – צריך לשרוף את כל השמן, שגם הוא נאסר בהנאה.

הדלקת נרות בערב שבת ובמוצאי שבת

מט. בערב שבת יש להדליק נר חנוכה ואח"כ נר שבת.

נ. צריך להזהר בליל שבת, שלא לכבות את הנרות ע"י פתיחת הדלת.

נא. אין לברך "בורא מאורי האש" במוצאי שבת על נר חנוכה (ועל השַׁמָּשׁ מותר).

נב. מדליקים נר חנוכה בבית הכנסת לפני ההבדלה.

נג. מדליקים נר חנוכה בבית, לאחר ההבדלה. ויש מן האשכנזים שנהגו להדליק לפני ההבדלה, אם שמעו הבדלה בבית הכנסת.

הדלקה בבית הכנסת

נד. הנהיגו חכמים בזמן הגלות, להדליק בבית הכנסת כדי לפרסם את הנס, מפני שהיו מדליקים בחו"ל בתוך הבית מפני הסכנה. ואע"פ שאין להדלקה זו מקור בדברי חז"ל, מברכים על הדלקה זו, גם בימינו שמדליקים בחוץ, זכר למה שנהגו אבותינו בגלות.

נח. אין יוצאים ידי חובה בהדלקת הנרות שבבית הכנסת, וגם מי שהיה בהדלקה בבית הכנסת [ואפילו הדליק בעצמו], צריך להדליק בביתו.

נט. בבית הכנסת יש להניח את החנוכיה בקיר הדרומי, בדומה למנורת המקדש.

ס. בבית הכנסת יש להדליק בין מנחה לערבית, ובערב שבת יש להדליק לפני מנחה.

דברים המותרים והאסורים לעשות בחנוכה

סא. מותר לעשות כל מלאכה בחנוכה, אך הנשים נהגו שלא לעשות מלאכה בזמן שהנרות דולקים (ולפחות בחצי שעה הראשונה), וראוי לגברים ללמוד תורה באותו הזמן.

סב. אסור להספיד בחנוכה אלא לתלמיד חכם שנפטר ח"ו, ודווקא בפניו. ואין לומר צידוק הדין.

סג. אסור לצום בחנוכה. והמתענה בחנוכה תענית חלום, צריך להתענות לאחר חנוכה יום נוסף על שהתענה בחנוכה.

סד. יש נוהגים לאכול מאכלי חלב בחנוכה, זכר לנס שנעשה עם יהודית.

אמירת על הניסים

סה. כל שמונת ימי חנוכה יש לומר על הניסים בברכת המזון בברכת הארץ, ואם שכח ונזכר לפני שהזכיר את השם – חוזר לעל הניסים. ואם נזכר לאחר שסיים את הברכה, כשמגיע להרחמן יאמר: "הרחמן יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. בימי מתתיה וכו'".

סו. כל שמונת ימי חנוכה יש לומר על הניסים בתפלה בברכת מודים, ואם שכח ונזכר לפני שהזכיר את השם – חוזר לעל הניסים. ואם נזכר לאחר שסיים את הברכה, אינו חוזר.

סז. גם במוסף של שבת ושל ר"ח צריך להזכיר על הניסים, אע"פ שאין מוסף בחנוכה.

התפילה בחנוכה

סח. כל שמונת ימי חנוכה גומרים את ההלל.

סט אין אומרים תחנון ו"צדקתך כהררי אל" ו"יענך ה' ביום צרה" בחנוכה.

קריאת התורה וההפטרה בחנוכה

ע. בכל יום עולים שלשה לתורה, בקרבנות הנשיאים שבפרשת נשא.

עא. הספרדים מתחילים לקרא מברכת כהנים, והאשכנזים מתחילים מ"ויהי ביום כלות משה".

עב. ביום השני הכהן עולה מ"ביום השני" עד "פר אחד בן בקר", ולוי עד "ביום השלישי", וישראל חוזר וקורא את כל הקטע "ביום השני", ועל דרך זו קוראים בכל יום.

עג. ביום השמיני קוראים עד "כן עשה את המנורה" שבפרשת בהעלותך.

עד. בשבת של חנוכה מוציאים ב' ספרי תורה בראשון קורא בפרשת השבוע, ובשני קורא בשל חנוכה, ומפטירים "רני ושמחי".

עה. אם יש שבת שניה בחנוכה, מפטירים במלכים פרק ז'.

עו. בר"ח טבת מוציאים ב' ספרי תורה ועולים שלשה לתורה בשל ר"ח, ואח"כ עולה אחד בשל חנוכה. ואם טעה החזן ועלו ארבעה בשל ר"ח, אם לא הוציאו ספר תורה שני לא צריך יותר. אבל אם הוציאו ספר תורה שני, צריך להעלות לתורה חמישי בשל חנוכה.

עז. בר"ח טבת שחל להיות בחול אין לומר קדיש אחרי קריאת התורה בספר הראשון, אלא רק לאחר שעלו ארבעה לתורה. ובר"ח טבת שחל להיות בשבת, אם קוראים בפרשת השבוע ששה עולים, אין לומר קדיש אלא לאחר העולה השביעי בפרשת ר"ח.

==

הרב חננאל זייני הוא ר"מ בישיבת ההסדר-גבוהה אור וישועה חיפה.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
13 תגובות - 13 דיונים מיין לפי
1
זמן ההדלקה: צאת הכוכבים
רפאל | 19-12-2011 9:22
מחילה מכבודו אך זמן ההדלקה עפ"י רוב ככל חכמי עדות המזרח והמערב הוא צאת הכוכבים ולא שקיעת החמה.
2
ל-1
חננאל זייני | 19-12-2011 10:17
אין זה נכון. רובם ככולם העתיקו את לשון הגמ' שכתבה: "משתשקע החמה". ביטוי זה נסוב לגבי שקיעת החמה, כפי שהסבירו הרמב"ם, הרשב"א והר"ן ורבים נוספים(שהיו ספרדים אמיתיים), ולא כמי שהוציא אותו מפשוטו, והסביר שמדובר בצאת הכוכבים. על כל פנים, רעיון זה הוא מבתי מדרשם של בעלי התוספות, ובוודאי לא מחכמי הספרדים ועדות המזרח. חנוכה שמח.
3
מחילה מכבודו (מגיב 1) אך זמן ההדלקה לפי התלמוד - שקיעה
| 19-12-2011 10:26
ומה שהוא מכנה "עדות המזרח" פלא בעיני שהרי: ר"ת, הרא"ש, הטור הגמ"ר, תרומת הדשן, "המנהיג", לא חיו בקזבלנקה, במאקנס ובפס (והם חידשו ש"שקיעה" זה "צאת הכוכבים") אז מנין המנהג הזה אצל עדות המזרח? רק הרמב"ם וכן כל הגאונים. וכן הר"ן הרשב"א והמאירי שכולם כידוע חיו בפולין ובמגנצא פוסקים שקיעה זה שקיעה ממש כפשוטו!
4
הסיבה פשוטה מאוד
דוד | 20-12-2011 12:13
גם לפי מרן השו"ע מדובר על השקיעה. פשוט צריך ללמוד לקרא. מרן כותב שזמן ההדלקה הוא "עם סוף שקיעתה". אם נבדוק בדברי הב"י היכן מצוי מושג של תחילת שקיעה וסוף שקיעה. נמצא שכאשר הוא מביא את ר"ת לעניין בין השמשות. שר"ת מחדש שישנם 2 שקיעות אחת מוקדמת מאוד והשנייה כמו השקיעה שלנו . (ולא כמו שמביאים שר"ת אומר שצה"כ יותר מאוחר- אין לכך שום מקור בדברי ר"ת) ולכן כשמרן מביא שמדליקים עם סוף שקיעתה הוא מדבר כלשונו של ר"ת הכוונה היא בשקיעה השנייה- כלומר שקיעת החמה שלנו.
5
עושה חדשות - בעל מלחמות
רפאל | 21-12-2011 11:01
הפלפולים שלכם לא יעזרו לשנות את מה שהבינו גדולי האחרונים ממזרח וממערב (עד אחרוני זמננו הגר"ע יוסף והגר"ש משאש למשל). לא משנה מי מהראשונים חי בצפון אפריקה או לא, אלו וויכוחי סרק שלא מוסיפים כלום. אז, אחת ולתמיד: עושה חדשות בעל מלחמות, וכל המשנה ידו על התחתונה, והמנהג הוא להדליק בצאת הכוכבים. ומכל מקום, אין בשום פנים ואפן לכתוב סתם "שקיעת החמה" ללא ציון שזו דעה הנוטה מהמנהג רווח.
6
לבעל המלחמות
דוד | 21-12-2011 12:41
כנראה שהגאונים והרמב"ם פלפלו פלפולי סרק.. ולכן הזהר בגחלתן שמא תכווה. אני מציע לך לבדוק מי שינה מפשט התלמוד שכתוב "משתשקע החמה". אני מציע לך ללמוד את התלמוד כמסורת ישראל הכוונה היא, בסדר של תלמוד- גיאונים- ראשונים- אחרונים. ותראה בעיניך מי המשנה... והזהר בקביעות מוחלטות, כיוון שליד גדולי עולם אתה ממש קטן. וכן אנו.
7
המנהג הוא בצאת הכוכבים - ואין לזוז ממנהג העולם
רפאל | 21-12-2011 14:42
לא אמרתי שאין דעה שנוקטת שקיעת החמה במקום צאת הכוכבים. אמרתי רק שלא כל אברך או רב קהילה ראוי לשנות מנהג שהעידו עליו פוסקים מובהקים דור אחר דור. זה פיתוי של החדשן להתיימר ללמד את כל העולם מה הפשט במרן עפ"י כל מיני פילפולים או גילויים. מנהג ישראל תורה היא, גם לו יצוייר שכותב המאמר צודק טכנית (והוא לא).
8
צר לי לאכזב אותך..
דוד | 21-12-2011 15:53
אבל זה שאתה מציג את מנהג צה"כ כמנהג ישראל, הרי אתה טועה ומטעה. אני יכול להביא לך המון מקורות ראשונים ואחרונים שפוסקים זאת הלכה למעשה. לכתחילה. לכן אל תכליל ותאמר שזהו מנהג ישראל הבלעדי. וכיוון שמחובתנו לברר את ההלכה עד תומה ו"אין משוא פנים בהלכה" לכן מחובתינו (מחובה מי שלמד ושמש ת"ח) להכריע בסוגיא. וטרם ענית לשאלתי, אין הרמב"ם והגיאונים גדולים בעיניך?? שהם פוסקים במפורש ההיפך ואני יכול להוסיף עוד כהנה רבות ראשונים ואחרונים שפוסקים כך. שההדלקה היא דווקא בצה"כ והמשמעות עמוקה, שדווקא בזמן שהשמש דועכת ועדין לא ברור מאיפה יש אור. כלומר ברגעים שהיהודי פתאום רואה שכביכול הזמן הוא של בין השמשות בין הגאולות והיהודי עומד בתווך ולא יודע בדיוק מאיפה יביא אור, האור כלה מבחוץ, אז המצווה עליו דווקא להוציא את אותו האור הפנימי לרה"ר, דווקא אז כמאמרם ז"ל "בשעת המכנסים- פזר" ועוד כהנה. דווקא בבין השמשות. בשעת המנחה היא עת מיוחדת להארה של הנשמה הישראלית ודווקא שם הביטוי לאמונה כה גדול.
9
אתה לא מאכזב אותי - אתה פשוט לא מבין
רפאל | 22-12-2011 10:42
אני מכליל בכוונה כי זה המנהג הרווח (אני מצטט מ"פניני הלכה" של הרב מלמד: "למעשה, המנהג הרווח להדליק בצאת הכוכבים, כעשרים דקות אחר שקיעת החמה."). ואני חוזר ואומר למרות שאתה כנראה לא מבין: לא כל ת"ח יכול לחדש נגד המנהג הרווח, ומי שיש לו חידוש משמעותי יפרסם אותו, בדרך כבוד, והבוחר יבחר. ובודאי לא בפרסום להמונים באתר "סרוגים", בלי לציין שזה מהווה דעת יחיד אצל אחרוני זמננו. תפסיק להציב בחזית הויכוח שלנו את הרמב"ם והגאונים, בו בזמן שמנהג העולם אינו כדעתם (כפי שזה קורה בעוד הרבה הלכות). ולסיום, המשמעות הפנימית שהבאת כאן היא נחמדה אך היא איננה מהווה שיקול הלכתי כשבאים לפסוק מתי להדליק.
10
הבעיה היא
דוד | 22-12-2011 11:28
שאתה לוקח בחשבון שהעובדה שקובץ ההלכות פורסם כאן זה לא רציני. אז שתדע לך, שגם ישנו מאמר ארוך וספר על הנושא. ובאותו מטבע שאתה עונה לי, גם הפניני הלכה הוא כו"ע ??? ותשובתך שבהרבה הלכות אין הלכה כהרמב"םן והגיאונים, דע לך שאתה פשוט טועה, אדון אותך לכף זכות ואומר ששכחת. ולא שלא למדת, אבל מי שמעיין בדברי הב"י והשו"ע יגלה שקרוב ל90% אם לא יותר מדבריו הם בדיוק דברי הרמב"ם עד כדי מילה אחת או שניים. אתה לא עונה לעניין, כיוון שאם כל הגיאונים ללא יוצא מן הכלל פסקו כהלכה מסויימת. מי יעז לחלוק עליהם? ואם נמצא שיש חולק אז זכותי גם לחלוק על החולק..... והמנהג הוא לא רווח, אל תטעה את עם ישראל.
11
המנהג הרווח - לא נקבע ע"י רב מסויים
רפאל | 22-12-2011 12:19
ה"פניני הלכה" מתאר את המצב, ללא שיש צורך להוכיח זאת, ואם גם אתה רוצה לראות שזה נכון, צא קצת מהבועה שלך ותווכח במנהג ישראל להדליק בצאת הכוכבים (אגב גם אלה שבימינו נוקטים שיש להדליק בשקיעה אינם מעיזים לומר שמנהג ישראל להדליק בשקיעה). עפ"י דבריך שלך, יש 10% מההלכות שהם דלא כהרמב"ם, אז זה יהיה בתוך ה-10% (שזה הרבה כפי שכתבתי). גילית לנו גם את עיקר השיטה שלך: לפסוק נגד כל העולם בגלל ש"גילית" דברי הגאונים על נושא מסויים. אז אני חוזר: אתה צודק, זכותך להיות תמהוני, להמציא שיטה חדשה ולפסוק כהגאונים, אך בבקשה, תעשה גילוי נאות במקום להטעות.
12
ל-11 אני המום מהטענות שלך!!
שיודע לשאול | 22-12-2011 15:15
אם יבוא משה רבינו ויגיד שיש טעות בהלכה שנגרמה בשל הגלות הארוכה א בשל כל סיבה אחרת, האם נאמר לו "אתה תמהוני"?! נגיד לו "מנהג ישראל"?! סליחה משה רבינו "גלית שיטה"? מה כל הקשקושים האלו. אומרים לך שהגאונים חולקים על כל מה שהיה ידוע עד כה. זה נעלם מעיני השו"ע ודעמיה אז בגלל זה נמשיך לדבוק בטעויות הפסיקה רק בגלל ש-90% טועים? איפה היושר האינטלקטואלי שלך?
13
מסברא
משה | 10-12-2012 13:55
יותר מובנת השיטה שהכוונה לסוף השקיעה (דעת הטור וסיעתו), שכן "שרגא בטהרא מאי מהני?" (בנוסף, לא ברור כלל שאפשר בשקיעה לקיים את מצוות היום הבא אחריו, כפי שאנו מוצאים בארבע כוסות וכד', שמקפידים לעשותם לאחר השקיעה - עי' מ"ב תעב ס"ק ה). לכן, אין לכתוב בצורה החלטית וחד משמעית דבר השנוי במחלוקת ראשונים, ויש שני מנהגים כשתי הדעות, אלא יש לנסח זאת: "יש אומרים שזמן ההדלקה הוא משתשקע החמה, ויש אומרים בצאת הכוכבים". ונהרא ונהרא ופשטיה.