עצוב שכך נראה בית הכנסת המפואר "הדרת קודש" בחיפה

חורבן מקדש מעט. בית הכנסת 'הדרת קודש', אחד העתיקים והמופארים בחיפה, שעל פי המסורת התפללו בו ר' נחמן מברסלב כשהגיע לארץ, עומד נטוש והרוס. בית הכנסת ששימש כנקודת היישוב היהודית בהדר הכרמל משמש כיום כמאורת סמים של שיכורים ונרקומנים.

עצוב שכך נראה בית הכנסת המפואר "הדרת קודש" בחיפה
  לא הדר ולא קודש. בית הכנסת "הדרת קודש".

אחד מבתי הכנסת היפים והעתיקים של חיפה, "הדרת קודש" עומד היום נטוש מוזנח וחרב.

המקום שהיה בעבר מפואר ומעוטר, עומד כיום הרוס לגמרי. הוויטראז'ים הצבעוניים שבו מנופצים, ארון הקודש מנותץ, לכלוך וטינופת מתגוללת על הרצפה, לרבות צואה, בקבוקים ריקים ומזרקים.

בית הכנסת המפואר, נבנה עוד בשנת 1900 בסמוך ל"מדרגות הנביאים" בקצה שכונת הדר הכרמל בחיפה. על פי הערכת ההיסטוריונים, בית הכנסת נבנה על יסודותיו של בית כנסת קדום יותר בשם זהה, שנבנה על הערכה בשנת 1780 בקירוב.

בשנת 1798 הגיע לארץ ר' נחמן מברסלב והגיע לחיפה ושהה בה בראש השנה של שנת תקנ"ט. על פי המסורת בחיפה, בית הכנסת העתיק "הדרת קודש" הוא המקום בו התארח והתפלל ר' נחמן בבואו לארץ.

במשך השנים נבנה בית הכנסת והוחזק על ידי ועד שכונת הדר. במקום שוכנו הפליטים היהודים שגירשו התורכים מתל אביב במלחמת העולם הראשונה, ובו גם נפתחה הכיתה הראשונה של בית הספר הריאלי, בו למדו רק בעברית.

בגלל מיקומו בקצה שכונת הדר, שימש בית הכנסת כיעד אסטרטגי לערבים במהלך הקרב על חיפה. לוחמים מחטיבת כרמלי, הצליחו להדוף התקפת ערבים על בית הכנסת ולהציל את ה'סליק' שהיה בו. בהמשך הקרבות שימש בית הכנסת כמפקדה זמנית של ההגנה ממנו יצאו ההתקפות על המעוזים הערבים, שסייעו לכיבוש העיר חיפה.

בית הכנסת היה לשם דבר בחיפה, והוא אף מופיע בשיר "דרור לחיפה" המתאר את הקרב על שחרור העיר, במילים: "מהעיר עלתה הפלוגה, בדרך שיבת ציון, לשחרר 'הדרת קודש' הבית לתפילה."

לא הדר ולא קודש

בשנות ה-50, בית הכנסת היה מלא מפה לפה, ושימש כמקום התפילה המרכזי והחשוב ליהודי העיר חיפה. במקום התפלל הרב יהושע קניאל זצ"ל לאחר עלייתו ארצה ושימש בתחילה כרב בית הכנסת לפני שמונה לרבה הראשי של העיר.

עם הדלדלותה של האוכלוסייה היהודית בשכונת הדר, גם מתפללי בית הכנסת הלכו והתמעטו. בשנת 1984, ננטש בית הכנסת מחוסר מתפללים ומאז הוא עומד מוזנח עזוב ומחולל.

במשך השנים ניסו ניסיונות לשקם את בית הכנסת, אך הם לא צלחו, בעיקר מהעדר תקציב. המועצה הדתית בחיפה ניסתה להוביל מהלך בו יצא בית הכנסת מידי ועד שכונת הדר ויעבור לידי העירייה, בתקווה כי העירייה תדאג לשיפוץ ולאחזקת בית הכנסת.

העירייה מצדה טענה כי "אין זה מתפקידה של העיריה לטפל במוסדות דת", ו"חבל שהמועצה הדתית המופקדת על מתן שירותי דת ואשר יוזמת במסגרת זו הקמת בתי כנסת, מתנערת בהמשך הדרך מתפקידה לדאוג למקומות שהיא מקדשת לבתי כנסת."

תמונות מתוך בית הכנסת

לשקם את החורבן

לאחרונה התחדשו הניסיונות לשקם את בית הכנסת ולהחזיר לו את ימי הזוהר שלו. במכתב ששלח ד"ר יוסי ויליאן, חבר הועדה העירונית לתרבות תורנית, שבתור ילד התפלל בבית הכנסת, העלה יוזמה להפוך את המקום למכון למחקר תורני-מדעי.

במכתב ששלח לראש עיריית חיפה, יונה יהב, הוא הציע כי אחרי שיפוץ בית הכנסת, והקמת ספרייה תורנית, יהפוך המקום למכון מחקר אקדמי, תחת חסותה של מכללת 'שאנן', בקרית שמואל.

את קהילת "הדרת קודש" יקימו בשיתוף עם הגרעין התורני בהדר, הנמצא בסמיכות מקום, מה שיעודד זוגות צעירים לגור באזור, ויסייע בבלימת ההתפשטות הערבית מכיוון העיר לעבר שכונת הדר.

צפו בקטעים מסרט תיעודי על בית הכנסת שהופק על ידי חברת "גיל הצפון" לפני כשנתיים:

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
עצוב, אבל...
זאב | 03-08-2011 13:13
עצוב לראות מקום נטוש, מוזנח וחרב, ובמיוחד בניין שהיה בית כנסת. אבל מדובר במבנה, לא בבית כנסת, כי כבר לפני שנים רבות הפסיקו להתפלל שם. אין שם ספרי תורה או תשמישי קדושה, וכל מה שנשאר הוא ריהוט שבור. גדלתי שם כילד בשנות השישים, ואני זוכר שהיינו הולכים לבית כנסת סמוך, ברחוב התשעים ושלוש (ידוע גם כרחוב הנזירות). בית הכנסת ההוא בוודאי לא קיים כבר. לכן אין טעם לשקם את המקום. צריך פשוט לפנות את החורבות ולמכור את המבנה, כמו שבוודאי עשו במקרים דומים אחרים. היהודים שגרו בסביבה הזו עברו מזמן למקומות אחרים, ואם רוצים להגביר את הפעילות היהודית כדאי לעשות זאת שם.
2
לא יכול להיות שננטש ב 1984
ירון | 02-12-2017 19:25
זהו בית הכנסת שבו סבי יוסף עליו השלום שימש תקופה כגבאי אני עליתי שם לתורה בשנת 1985!! בית הכנסת היה מרשים זכורים לי במיוחד הויטראזים