הבאנו ביכורים: כל מה ש(לא) ידעתם על מנהגי חג השבועות

רבים מחוגגי חג השבועות אוכלים מאכלי חלב, אופים עוגת גבינה ובזה מסתפקים, אך מאחורי כל מאכלי החלב מסתתר משהו עמוק יותר. מערכת סרוגים ריכזה לכם את כל המידע על מנהגי החג ואולי גם כמה דברים שלא ידעתם

כל מה ש(לא) ידעתם על מנהגי חג השבועות
  חג הביכורים (צילום: הרצל שפירא)

שמות החג חג השבועות זכה בשבעה שמות שונים: חג הקציר; חג החמישים; יום הביכורים; עצרת; חג טנא; רגל וכן חג מתן תורה. החג ידוע כאחד "משלושת הרגלים" (פסח, שבועות, וסוכות) אך השוני בו משני החגים האחרים שהוא נמשך כיום אחד בלבד, ובנוסף אין בו ימי חול המועד הנמשכים שבעה ימים כמו בסוכות או פסח.

כאמור, לחג ישנו מספר שמות, אך ישנם עוד שמות אשר ניתנו ע"י עדות ישראל. למשל אצל יהודי פרס נקרא "מועד גול "-חג השושנים או הוורדים,"זיארה"-עליה לרגל ,אצל יהודי כורדיסטאן ,בבל ועוד ארצות.

קריאת מגילת רות בשבועות נוהגים לקרוא את "מגילת רות" בבתי הכנסת בחג.

כידוע, רות המואבייה הינה גיבורת המגילה והיא גיורת שהצטרפה לעמ"י, בצורה מהירה וללא ערעור רבנים, כשהיא מצהירה במגילה לחמותה נעמי "עמך עמי ואלוהיך אלוהי"(רות א, טז). בכך מסתיים תהליך הגיור של רות המתמקד בהצהרתה ובמסעה עם נעמי ממואב לארץ ישראל.

ישנן מספר סיבות מדוע קוראים את המגילה דווקא בחג זה:

הראשונה: לפי התלמוד הירושלמי ,קוראים את המגילה משום שדוד צאצאה, נולד ונפטר בזמן זה, ומגילת רות בחלקה האחרון, מספרת בייחוסו של דוד.

הסיבה הנוספת מפי המדרש: המגילה היא כולה חסד וכך גם התורה כולה חסד, שנאמר: "ותורת חסד על לשונה" (משלי ל"א.כ"ו) והתורה ניתנה בחג השבועות.

הסיבה השלישית, לפי חכמים היא כי בתחילת המגילה כתוב 'בתחילת קציר שעורים' ושבועות הינו זמן הקציר.

הבאת ביכורים- בני ישראל שהיו חקלאים בימי בית המקדש, היו עולים לרגל לבית ה' בירושלים.

בשבועות היו מביאים עימם את ביכורי פירותיהם (הפירות הראשונים שהבשילו ביכורים מלשון בכור). לפי המסורת הביאו ביכורים משבעת המינים שהשתבחה בהם א"י. את הביכורים שמו בטנא, העשירים היו נוהגים לשים בטנא של כסף וזהב ,ואילו העניים בסלי נצרים של ערבה קלופה.

בקדמת ההולכים היה צועד שור, קרניו מצופות זהב ועטרה של זית על ראשו. את העולים לרגל קיבלו תושבי ירושלים בברכה וליוו אותם בדרכם לבית המקדש.

בנוסף, לאחר חורבן בית שני הופסק מנהג זה וחדלה העלייה לרגל. אנשי ההתיישבות היהודית הציונית החדשה בא"י, ביקשו לחדש את מסורת הביכורים ולעצב מחדש את חג השבועות. כיום חידוש של המנהג משמש כביטוי של עם השב למולדתו, ויום שמחה לעובדי האדמה בארץ.

ביכורים (צילום: Moshe Milner/GPO/FLASH90)

קישוטי ירק- לא הרבה יודעים אך לחג שבועות ישנו משמעות גדולה לחקלאות ומקבל ביטוי בעיטור בבתי כנסת בענפי עץ גדולים, שעליהם פרחים, שושנים וקני סוף, ומדוע? כיוון שהאגדה מספרת על מלך שרצה לעקור את הפרדס שלו משום שהיו בו קוצים רבים, אבל כשהגיע לפרדס ראה שושנה בין הקוצים, והחליט להשאיר את הפרדס.

כך התורה היא משולה  לשושנה בין הקוצים, ובגלל מתן תורה – ניצל העולם כולו. בנוסף, מקשטים בקני סוף לזכר משה הקטן שהוצפן בין קני הסוף.

למידת תורה כל הלילה- בחג הקצרצר מתקיים "תיקון" ליל שבועות אשר היה מנהג עתיק מאוד, ונשכח במשך דורות ולבסוף התחדש ע"י מקובלי צפת במאה ה-166. מדוע נקרא כך? על מנת לתקן את המעוות.

לפי המסורת בשעה שהשם נתן לעמ"י את התורה הם ישנו ולכן עלינו "לתקן" את מעשי אבותינו מהעבר ויש לקבל על עצמנו להיות ערים כל הלילה וללמוד תורה.

"התיקון" מורכב מקטעים בתנ"ך ומקטעים בתורה שבעל פה: משנה, תלמוד, מדרשים, וכל אדם יכול להשתתף בו גם אדם אשר לא מקפיד על שמירת מצוות. ישנם מאמינים כי יש ללמוד את התנ"ך ואינם לומדים את התיקון.

אכילת מאכלי חלב- רבים נוהגים לאכול בערב שבועות מוצרי חלב, אך שאלתם את עצמכם מהי הסיבה למנהג? ובכן, ישנם מספר הסברים אשר יכולים לענות על השאלה:

ההסבר המוכר הוא שהתורה כמובן נמשלה לחלב ככתוב בפסוק "דבש וחלב תחת לשונך" (שיר השירים ד, יא) וכמו החלב אשר מזין את התינוק כך התורה מזינה את תזונת האדם ברוחניות.

ההסבר השני הוא כי לפני שעמ"י קיבל את התורה הם היו חייבים לטהר את עצמם, ומאחר שמאכלי בשר יכולים להביא לידי "תאווה", העדיפו להסתפק במאכלי חלב פשוטים, שצבעם הלבן מעיד על טוהר וניקיון.

הסבר נוסף: במעמד הר סיני ניתנה התורה ביום ו' בסיוון ובה כתוב "לא תבשל גדי בחלב אמו", ומכאן נצטוו להפריד בין בשר לחלב. מאחר ולא היו להם כלים כשרים הם החליטו לאכול באותו יום דברי חלב, והמנהג לאכול מאכלים חלביים השתמר עד היום.

הסיבה האחרונה: יש סוברים עוד כי המילה "חלב" בגימטריה הינה ארבעים, ולכן נאכלים מוצרי חלב כנגד, ארבעים יום וארבעים לילה ששהה משה על הר סיני.

אכילת מוצרי חלב (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

לסיום, נענה על השאלה מדוע מתיזים מים בחג זה? האם מדובר בהמצאה של ילדים לאורך דורות, או מנהג עתיק שאימצו בארץ?

כמובן שגם מנהג זה מגובה בכך שהתורה משולה למים וכמו שהמים נותנים חיים כך גם התורה היא חיים ומעניקה תוכן לחיים וכמו המים המטהרים את הגוף כך גם התורה.

אך גם מסתבר כי מדובר במנהג קדום שהיה מתקיים בקרב יהודי צפון אפריקה להתיז מים אחד על השני בשבועות. המנהג מוזכר ע"י רבי משה בן מימון אלבז שהיה  גדול בתורה.

בספרו היכל הקודש, כותב: "נהגו כל ישראל לזרוק מים זה על זה ביום שבועות, וגם כן טובלין בטבילה, או בטהרת תשעה קבין קודם שחרית, לזיכרון טל התחיה שהיה יורד עליהם בהר סיני יום מתן תורה; כמו שאמרו רבותינו, בשעה ששמעו ישראל הדיבור מפי הגבורה פרחה נשמתן". ולכן לאורך דורות התפתחו אמונות שונות למנהג, למשל היו שהאמינו כי מי שהותז עליו מים לא יקרה לו שום דבר רע לאורך השנה. או למשל ישנם השערות כי המנהג הושפע מחגיגת מלחמות מים בשם "אנסרה" שהייתה נפוצה אצל הגויים בצפון אפריקה.

למנהג זה נוצרה התנגדות מפי רבנים שונים כמו הרב יוסף משאש  והרב יעקב אריאל ומייחסים את המנהג "לאנשים ריקים", ולכן קראו לבטלו בשל איסורים הלכתיים המצויים בו..

בכל אופן גם אם תחליטו ללמוד תורה, או להתיז (בקטנה כן?) מים על חברכם, אל תשכחו לאכול פיצה טעימה, או פסטה ברוטב שמנת.

שיהיה חג שבועות שמח

לכתבה זאת לא התפרסמו תגובות. היה הראשון להגיב!

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע