בנימין (בני) הסה ז"ל, נולד בחיפה בתאריך ד' באדר תש"ג (9/2/1943) לאביו הר"ר יוסע (יהושוע) ולאימו מרת אלישבע ע"ה, ילידי גרמניה. גדל בחיפה בקהילת "אהבת תורה" קהילה "ייקית" מפוארת שבאמת גידלה את בניה לאהבת תורה ויראת שמים, לאהבת ארץ הקודש למידות טובות וליושר אמיתי ופשטני.
בשרותו הצבאי היה קצין מצטיין ובהמשך השתתף בהקמת יק"פ צפון (יחידת קבורה פיקודית) והיה לעומד בראשה (סגן אלוף) במשך שנים רבות.
יוסע אביו, היה הרוח החיה וה"בוס" הבלתי מוכתר בניהול העבודה בחברה קדישא חיפה.
באמצע שנות השבעים, הוחלט בחברה עקב התרחבותה הטבעית לגייס את בנו המצטיין – בני – להשתלב בניהולה הרשמי של החברה.
בני שהיה אדם מוכשר מאד אך גם אדם צנוע, התעקש במשך שנים להשאר בתואר מזכ"ל בלבד, תפקיד בו החל בעוד היה המנהל הקודם של החברה ר' צבי מרשליק קיים.
שגור היה על לשונו כי לא התפקיד עושה את האדם אלא האדם עושה את התפקיד.
בני היה חזן נפלא ומשורר בחסד עליון. היה בעל הסמכה ותארים בתחומים מגוונים שביניהם בלטו תחום הניהול, השירה, החזנות והקצונה.
בני היה איש חזון ומעש. הוא היה חלוץ בתחום הקבורה העתיקה (בקומות) כשכל התנהלותו היתה לפי הוראותיו של הרב הגאון רבי יעקב ניסן רוזנטל אב"ד חיפה שהלך לעולמו לפני שמונה חודשים בלבד. בני היה איש סודו ואיש אמונו של הרב זצ"ל. אמונו של בני ברבו זצ"ל היה ללא חשבונות וללא עוררין. אם היה אי מי מעיר הערה הלכתית בנושא כלשהו, היה בני מניח את הנושא בפני הרב זצ"ל ולהכרעתו שמע ורק להכרעתו.
בני לא חסך מעצמו עבודה קשה והיה משתתף פיסית במקום שהוא נדרש ואת זאת ציפה גם מאחרים, אם מפיקודיו ואם מעובדי החברה.
בני היה קשוב לצרכי זולתו והיה משתדל ועושה למען הזולת בכל תחום שראה לנכון. עם זאת לא היה נכנע לתכתיבים של אינטרסנטיים פרטיים שבקשו להשתמש בו להשגת עניניהם הפרטים והצרים על חשבון אחרים ובאופנים בלתי הוגנים. כך קרה לא פעם שבני נאלץ לסרב לבקשתם של אנשים שבקשו העדפה (פרוטקצייה) על פני אחרים, אם כספקים של החברה ואם כספקים של הציבור.
לפני שבע שנים הותקף בני בפתח ביתו על ידי שליח אלמוני –שמניעיו ומניעי שולחיו לא ברורים- והלה שפך חומר חומצתי בפניו כשבעקבות זאת בני איבד אחוזים גבוהים מכושר ראייתו.
בעקבות התקפה זו סבל בני מאוד ועבר טיפולים מייגעים בארץ ובחו"ל.
אך למרות הכל היה נפלא לשמוע מפיו כי הוא מצדיק דין שמים עליו וכי אין לו טענות לאי מי בעולם בגין סבלו. משמע היה מדבריו כי לא נטר כל איבה לא לשליח ולא לשולחיו.
גם כאשר בהמשך הוצת ביתו על ידי אלמונים ובנימין ובני ביתו יצאו בעור שיניהם ובניסי ניסים מהבית הבוער, לא נטר איבה לאיש ולא חשד בכשרים.
אמש, אור לי"ב בשבט תשע"א נספה בנימין על ידי מתנקשים בני עוולה מחוץ לפתח ביתו כשהוא בן ס"ז שנים ואחד עשר חודשים.
יהי זכרו לברכה
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
