האם בית המקדש ירד מן השמים?

בשנים האחרונות אנו עדים להתעוררות גדולה בנושא הר הבית. מגמה זו, מעוררת התנגדות גדולה אצל רבים וטובים, ואף אצל תלמידי חכמים גדולים. התנגדות זו בנויה בצורה זו או אחרת, על התפיסה לפיה בית המקדש השלישי ירד מן השמים, ואם כן אין שום טעם בעלייה להר הבית שכרוכה בבעיות של טומאה וטהרה. מבלי להתייחס לעניין העלייה עצמו, חשוב לברר האם אכן בית המקדש ירד מן השמים.

מקורו של הרעיון לפיו בית המקדש ירד מן השמים, הוא ברש"י (סוכה מא.) שכתב: "מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבא משמים, שנאמר מקדש ה' כוננו ידיך". לדעתו של רש"י הצטרפו רבים וטובים – ראשונים ואחרונים, שהביאו לו מקור ממדרש תנחומא.

אולם רעיון זה מעורר קושי גדול. אחד מעיקרי האמונה, כפי שניסח אותם הרמב"ם, הוא שהתורה לא תשתנה. לא היא ולא אף אחת ממצוותיה. בהלכות תשובה (פ"ג הלכה ה) פוסק הרמב"ם, שמי שאומר שמצוה מסויימת בטילה – הרי הוא כופר בתורה. והנה ביחס לבניין המקדש, אומרים חז"ל (סנהדרין כ:): "היה רבי יהודה אומר: שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה". הרי שבניין המקדש הוא מצוה המוטלת עלינו, ומי שאומר שאין אנו צריכים לבנות את בית המקדש, אלא להמתין לירידתו מהשמים, הרי הוא אומר בעקיפין שמצוה ממצוות התורה בטלה!

נוסף על כך, במדרש רבה, מספרים חז"ל על מקרה שהתרחש שנים מועטות לאחר חורבן בית שני. באותו הזמן התירו הרומאים לבנות את בית המקדש מחדש, ועם ישראל התחיל לבנות את בית המקדש השלישי, ולא חשש ל"הלכה" לפיה יש להמתין לירידת המקדש מהשמים!

אם כן, כיצד הדברים מתיישבים עם דברי המדרש ורש"י?

בית מקדש גשמי ובית מקדש רוחני

בכדי ליישב את הדברים, יש להבין שחז"ל ורש"י מעולם לא התכוונו לכך שהמבנה הגשמי של בית המקדש ירד מן השמים. כוונתם היתה שהמבנה הרוחני של בית המקדש ירד מן השמים. כלומר, רק לאחר שיבנה המקדש בידי עם ישראל, ירד וישכון בתוכו התוכן הפנימי של בית המקדש (ערוך לנר סוכה מא., זוהר ומדרש תנחומא).

דברים אלו עומדים בהתאמה לדברי הפסוק בתהלים (קכז, א): "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ אִם ה' לֹא יִשְׁמָר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר". פסוק זה נדרש בדברי חז"ל על חורבן המקדש וחורבן ירושלים. אולם בתוכְנוֹ של הפסוק לא נאמר שאין צורך בבונים לבית, אלא שללא סייעתא דשמיא וללא נוכחות אלוהית, הבנין אינו מחזיק מעמד.

התפיסה הפשטנית לפיה בית המקדש ירד מן השמים, מקורה בעון גליון (כפי שח"ל כינו את הברית החדשה במסכת שבת קטז.). גישה זו במקרה הטוב מקורה בעצלות, כפי שמתאר בצער הרב טייכטל את "שב ואל תעשה עדיף", כמידתם של יראי ה' (אם הבנים שמחה עמ' יט-כא). עצלות הנובעת מתחלואי הגלות, שם לא יכולנו לעשות דבר, ונאלצנו לסמוך על הנס. במקרה הפחות טוב, מקור הגישה הוא אוזלת היד של האדם, המשחררת אותו מכל התמודדדות, כפי שהיא באה לידי ביטוי בנצרות הפאולינית.

בתפיסה היהודית האמיתית: "רק בזה המצב יצדק ההעזר בניסים – במקום שאין יד ההשתדלות וגבורת אדם מגעת שם" (עין איה ברכות פ"ט פיסקה יד). אין מקום להתרחשות של נס, אלא רק כאשר אין פתרון בדרכים טבעיות. כאשר ישנו בדרך טבעית "חלילה להתרפות (להתרשל) בבטחון ניסי" (שם).

==

הרב חננאל זייני הוא ר"מ בישיבת ההסדר 'אור וישועה' בחיפה.