דבר תורה לפורים: הסכנה כשהיהודים לא עולים לארץ בזמן. צפו

דבר תורה קצר לפורים.

ברוכים הבאים לשעשועון מצאו את ההבדלים! והיום בפינתנו: הצהרת כורש והצהרת בלפור.

השנה היא 538 לפני הספירה, עמ"י שרוי בגלות בבל קרוב לחמישה עשורים כאשר נבואת ישעיהו מתגשמת "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלַ͏ִם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד."

המלך כורש, מפרסם הצהרה חסרת תקדים: כֹּ֚ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֔רֶץ נָ֣תַן לִ֔י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם וְהֽוּא־פָקַ֤ד עָלַי֙ לִבְנֽוֹת־ל֣וֹ בַ֔יִת בִּירוּשָׁלִַ֖ם אֲשֶׁ֥ר בִּֽיהוּדָֽה׃

המשקל שיש להצהרה כזו הוא עצום: כורש, השליט של המעצמה הגדולה ביותר באותם ימים, פותח את שערי ארץ ישראל וקורא לעם ישראל לשוב לארצו. ודבריו לא עוצרים שם, כורש קורא בשם ה', ומעודד את בניית ביהמק השני. לא מדובר בנבואה או אמונה עיקשת בחזרתו של עמ"י לארצו אלא מציאות ממשית וריאלית. לכאורה – אין לך קץ מגולה מזה!

בואו נעשה פאסט פוורוורד של אלפיים ארבע מאות שנה

שנת 1917, העם היהודי מפוצל גיאוגרפית ורעיונית, חלקו סבל ממלחמת העולם הראשונה באירופה ומיעוטו, כ-85,000 יהודים חיו בארץ ישראל תחת שלטון עותמני כשממשלת בריטניה מפרסמת הצהרה לפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית יהודי לעם היהודי בארץ ישראל.

"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ותשתדל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו" 

גם כאן, הצהרה חסרת תקדים של אחת הממלכות הגדולות של אותה תקופה. הזדמנות חד פעמית של התנועה הציונית להגשים את חזונה ולהקים מדינה על שטחי ארץ ישראל.

 תלוי מתי , בזמן הצרת כורש קמים שלושה גלי עליה, אך סך האנשים שעלו עומד על לא יותר מארבעים ושניים אלף איש, זהו גרעין קטן ביחס לעמ"י של אותם ימים, מתי מעט. יותר מזה, העליה היהודית לארץ ישראל דלה לא רק בכמות אלא באיכות, האנשים שעולים לארץ הם שולי החברה, אלה שאין להם מה להפסיד ממעבר כזה. 

ובזמן בלפור? גם אז רוב עמ"י מגיב להצהרה זו של הבריטים באדישות. אמנם גם אז הזה קם גרעין של חלוצים ציונים, אנשים אידאליסטים שהצליחו לקרוא את המציאות נכון ופעלו בכל מיני מישורים להקמת מדינת ישראל. אבל הם היו רק חלק קטן, הרוב המוחלט נשאר בגולה.

כורש

עם ישראל נותן פתח לסדקים מבחוץ, בספר עזרא מתוארת קבוצה הנקראת "צרי יהודה ובנימין" שמנסה לטרפד את את מהלך שיבת ציון שמוביל המלך כורש.

בלפור

 כמו שאמרנו, עמ"י ברובו בוחר להישאר בגולה ונותן הזמנות לפליטים ערבים לטעון כי אדמת ארץ ישראל בכלל שייכת להם, מה שמוביל את הבריטים שכבר שולטים בארץ לפרסם את "הספר הלבן" שמטרתו להגביל באופן חמור את העליה היהודית לארץ ואת רכישת הקרקעות בארץ.

והתוצאה?

את הסיפור הזה כולכם מכירים: סיפור המגילה. המלך אחשוורוש עולה לשלטון ולא עובר הרבה זמן עד שיועצו המן מציע להשמיד להרוג ולאבד את העם שמפוזר בכל הממלכה. הקב"ה דחק אותנו לפינה קשה וכואבת מאוד כדי שנבין את מה שהוא מנסה להגיד לנו דרך המציאות, אך ריחם עלינו ושלח לנו מצילים בדמות אסתר ומרדכי שמחזירים את עמ"י בתשובה.

היטלר עולה לשלטון הפתרון הסופי של המן חוזר ואפילו יוצא אל הפועל. הפעם, עמ"י שומע את קולו של הקב"ה הקורא לו לשוב למקומו הטבעי- ארץ ישראל רק לאחר הרצחחם של כ-6 מיליון יהודים.

ואולי המסר שחז"ל רוצים ללמד אותנו בחגים שתיקנו לנו- חנוכה ופורים הוא לקרוא את הסאבטקסט של המציאות לשמוע את קולו של ה' בעולם הזה. ולהבין שהקב"ה מתגלה אלינו דרך ההיסטוריה, דרך המציאות.