הרב אפרתי: מדוע לא חתמתי על התמיכה המתלהבת במפלגת 'יחד'

  הרב מאזוז משנה מנהגים. הרב אפרתי (באדיבות המצולם)

בחירות 2015. המאמר פורסם בעלון 'עולם קטן' בשבת האחרונה

ה' עדי שרק בקשת האמת והצדק וטובת התורה הקדושה הן העומדות בבירור הבא שאכתוב. ייתכן שאקנה אויבים רעיוניים מבית בכתיבת שורות אלו, אולם כאשר יש חשש לבעיה בנושא ציבורי, חייבים מן הדין לומר זאת בקול ולעורר דיון להסיר מכשול, וה' יעשה הטוב בעיניו.

הבחירה הארצית היא אישית, ואינה כפופה לפסיקת רב אלא להערכתו של כל אדם, כפי מנהג ישראל מקדמא דנא בספרד ובאשכנז שהציבור ממנה את נציגי הקהל (כמבואר בשו"ת הרשב"א וברא"ש), אשר ידאגו באופן הטוב ביותר לניהול ענייני הכלל ולקידום התורה, והרשות ביד כל אחד להכריע מיהו הנציג המתאים ביותר. עמדתי באה רק לעורר את עצמי ואת הקוראים, לחשוב ברצינות על המציאות הכמוסה שרבים אינם שמים לב אליה.

ודאי שיש לתמוך במפלגה שכל נציגיה יראי שמים שומרי מצוות, ובעיקר שומרי שבת, שהיא חותם הקודש בישראל, וכפי שהורו הגר"א שפירא זצ"ל והגרז"נ גולדברג שליט"א ואחרים. הדבר ממש מילתא דפשיטא לכל בר דעת, והמפורסמות לא צריכות ראיה.

ודאי שיש לתמוך במפלגה אשר תחזק את עניין שלמות ארץ ישראל בכל עוז. ודאי שיש לתמוך במפלגה אשר תעמוד בעקביות נגד כל חקיקה הבאה להחליש את זהותה היהודית של מדינתנו, ובראש ובראשונה בתחום הגיור אשר צריך להיות רק בסמכות הרבנות הראשית, ובאופן של קבלת מצוות מלאה ללא כל חריגה מכך. ודאי שיש לתמוך במפלגה השומרת על נאמנות לתורה ולהלכה המקובלת, בהצהרה ובמעשה.

יחד עם זאת, לאחר עיון ממושך בתשובותיו הרבות של הרב מאזוז שליט"א במגוון תחומים, ובעיקר בנושא הגיור בחומרים אשר לא פורסמו בעת האחרונה, ועיון בעמדותיו בנושא שינויי מילים ונוסחים בתפילה ובחומש, התרשמותי העמוקה היא שעלולה לצאת תקלה ח"ו מהובלה זו בכל מיני דרכים שניצניהם ניכרים כבר עתה.

הבהרותיו של הרב מאזוז שליט"א על כך שלא גייר מעודו אינן משנות את העובדה שהוא אכן פסק כדעה שלא מצריכה קבלת קיום כל המצוות של המתגייר, אלא רק שיעשה קידוש בשבת וכדומה. הדברים מפורשים בכתובים לא פעם ולא פעמיים, ואף מעיד עליהם תלמידו המובהק הרב אמסלם.

שינויי הנוסח והתפילות של הרב מאזוז שליט"א הובילו למחאה גלויה של גדולי הפוסקים הספרדים והאשכנזים, אשר יצאו נגד דבר זה בכל תוקף, שלא לשנות על פי דעתנו מילים ונוסחים, שכולם מיוסדים על סוד ה' ליראיו ועל מנהג ישראל. זו אינה דרכם של רבותינו זצ"ל, שהייתה צמודה בכל כוחה למנהגי ישראל בתומתם השלמה ללא כל שינוי, ובייחוד בנושאי תפילה או כניסה לכלל ישראל.

לא לשקוע לדמיונות

תנועה פוליטית היא מנגנון כללי, החייב להיות צמוד כולו לקודש ולהלכה ללא כל שינוי ממנהג ישראל. בשנים הקרובות ממשלת ישראל תצטרך להתמודד עם נסיונות לשינוי הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה, ענייני העלייה להר הבית, ענייני לגיטימציה לרפורמים ודומיהם, שינוי אופי השבת במרחב הציבורי, ענייני הגיור, גיוס תלמידי ישיבות, הכרה בבעלי נטיות הפוכות, ועוד.

האם נוכל לסמוך בשקט על רב (שהוא תלמיד חכם גדול וחשוב) שניסיון העבר מלמד שעשה שינויים מרחיקי לכת כמעט בכל תחום תורני שבו עסק? ומה עוד שיצאו מול שינויים אלו גדולי הפוסקים, וזה אינו דבר של מה בכך. מי יתקע לידינו שמחר ומחרתיים לא נמצא עצמנו המומים מפרסום דעת תורה של הרב מאזוז שליט"א בנושאים אלו, בכיוון ליברלי מחודש שאינו כדעת בית המדרש שלנו?

זאת ועוד, הרב מאזוז שליט"א מורה שלא לומר הלל ביום העצמאות וביום ירושלים, ולומר בהם תחנון. הוא אינו אומר תפילה לשלום המדינה. אנו יודעים מה אמר הרצי"ה על עמדות אלו, ואנו יכולים לשער לאן אפשר להגיע מתוך עמדות אלו בנושאים כלל ישראליים.

לעניות דעתי יש חשש לקנות חתול בשק בתחומי כלל ישראל, ולכן אין לצהול ולשמוח כל כך בחיבור למקום שרבו חולל שינויים מרחיקי לכת, שמסתמא יימשכו, והפעם בתחומים רחבים יותר, ואחריתה מי ישורנה.

יש שיאמרו בצדק שאין ברירה. שלאחר השקלול הכללי של תועלת והפסד יש דוחק לפעול יחד למרות הכול, ואין אלטרנטיבה אחרת. בהחלט נראה גם לי שכך הוא הדבר. אולם חשוב מאוד לדעת מראש שאין כאן שום הסכמה עם הנחות היסוד, ולא שיתוף פעולה ערכי פנימי, אלא דוחק גדול וצריך עיון גדול, ולהודיע בריש גלי שבית המדרש של הרב זצ"ל ובנו יחידו הוא אשר ינחה אותנו, ללא שינוי. רק דיעבד יש כאן, ולא שום לכתחילה.

אנו, בית המדרש השמרני בציונות הדתית, באים להתחבר לגוון חרדי חדשני, ועלולים להשתנות לכיוון ליברלי מחד גיסא, או להינתק מערכי התורה הגואלת מאידך גיסא. סכנה לפנינו.

אין מי שאוהב את החרדים, על לבושם, שפתם, ערכיהם, דבקותם, סגנון חייהם, יותר מאתנו. הם אחינו בשרנו לחלוטין, והמכנה המשותף אִתם עצום יותר מכל ציבור אחר. אולם דווקא בשל אהבה ואהדה אלה, לענ"ד יש בעייתיות בתחושה הטובה שעולה בחלקנו למשמע מחמאה מרבנים חרדים, ובכללם הרב מאזוז שליט"א. ניכר שחלקנו צריכים עדיין לשמוע אישור על טהרתנו ועל עומק שייכותנו לתורה, כאילו הם מעתיקי השמועה לבדם, ואנו אין לנו אלא להיסרך אחריהם. אסור לבוא בגישה נחותה כזו לשיתוף פעולה כלשהו, אלא בגישה של ביטחון עצמי בתורתנו האמונית, כמי שגדלו על תורת מרן הרב זצ"ל שאין בה כחל ושרק. לכתחילה לא טוב להמליך עלינו מלכים שאינם הולכים בדרכנו. עלינו לבחון היטב אם אנו מגיעים לשיח הזה בניקיון הדעת ובמנוחת הנפש, או שמא ברצון לקבל אישור מהם שאנו בסדר.

לסיכום: לבחור מתוך תחושת כובד ראש

אני מציע לכולנו לחשוב בעמקות על הכול, בישרות אמתית וללא בקשה תועלתית מפלגתית או אישית כלשהי. לא יזיק אם ניזהר ברוחנו, נחשב היטב סיכון ורווח לתורה ולמדינה, ונלך לבחור מתוך תחושת זהירות, אמת ויושרה ללא מצג שווא. לענ"ד העיקר אינו עצם הבחירה (שבה כאמור יש לדעתי צורך אמתי ), הבעיה נעוצה בתחושה האופורית הדמיונית המלווה אותה כרגע.

הבה נימנע מלעשות אידיאליזציה לתנועה שאינה כזו. עשבים עוד יעלו בלחיינו עד שתיווצר אחדות אמתית ועמוקה בינינו לאחינו החרדים לדבר ה', ואת המסע עד לשם יש לעבור במחשבה ובניקיון כפיים, ובלי קפיצות אידיאולוגיות וויתור על יסודות חיינו ותורתנו המאירה.

על כן, לא חתמתי על התמיכה המתלהבת במפלגת 'יחד', בשל הלשון האידיאלית שבה נכתבה, כאילו הגענו לאחרית הימים וכולנו יחד אליבא דאמת. חיבורים (חיוניים) כאלו אינם שלמים, אינם יסודיים, וצריכים זהירות במהלכם יותר מאשר אמירות נלהבות בצדן.

מצטרפים לדף הפייסבוק של סרוגים ונשארים מעודכנים כל הזמן