היום (חמישי), הצטרף יהודה גליק לעליות הקבועות של ישיבת הר הבית יחד עם אשתו ובניו כדי לחגוג את נס ההצלה שלו בפיגוע שהתרחש בדיוק לפני 10 שנים.
גליק סיםר על ניסיון ההתנקשות: "בו' חשון עשינו כנס 'דורשי ציון', לכבוד 850 שנה לעליית הרמב"ם להר הבית, בדיוק היום לפני 10 שנים", עמד בהר הבית וסיפר גליק לעולי ההר, בהם תלמידי ישיבת הר הבית ובני משפחתו.
"הכנס התקיים במרכז מורשת בגין תחת הכותרת "ישראל חוזרת להר הבית". הגיעו 300 איש, היו שם חברי כנסת: הרב אלי בן דהן, משה פייגלין, מירי רגב וגם הרב נחום אליעזר רבינוביץ זצ"ל ועוד רבנים חשובים.
"בסוף הערב בשעה 22:00 כולם התקפלו. נשארה באוטו בחוץ אשתי יפי זכרונה לברכה חיכתה לי והייתה בטלפון עם חברה שלה. אני יצאתי החוצה, ליוו אותי שני חברים – שי מלכה ומוריה חלמיש. אשתי היתה בטלפון, ואני בשמחה וטוב לב.
גליק תיאר בהתרגשות: "אשתי מסמנת לי להכניס את הדברים לאוטו מאחורה. הכנסתי אותם לרכב. אני מסתובב, פתאום עוצר לידי בחור על אופנוע, ניגש אליי, אומר לי: "סליחה, אתה פגעת בי, אתה האויב של אל-אקצה". אני ניגשתי אליו, לקח לי כמה שניות להבין.
באותן שניות הוא הוציא את אקדח, טווח אפס, וירה בי ארבעה כדורים למרכז הגוף, ושי ומוריה התחילו לרוץ, היו בטוחים שהוא הולך לירות גם בהם. אשתי יפי, צרחה לחברה שלה בטלפון: "תזמיני מהר אמבולנס למרכז בגין, ירו ביהודה".
אני ראיתי שיורד לי מלא דם, התרסקה לי היד, התחלתי ללכת. הצלחתי ללכת איזה 20-30 מטר, ואז קרסתי והוא נסע. שי ומוריה רצו חזרה, מוריה הלכה לטפל ביפי, שי בא אליי, קרע לי את החולצה, הרים טלפון לחבר שלו שהיה פרמדיק. הוא הדריך אותו איך להחיות אותי ולטפל בי. אני ככה מתחיל לקרקר, ואז הוא צועק לי: "הרב יהודה אל תלך לנו!" וזה המשפט האחרון שאני זוכר.
לבסוף קרא בהודיה גליק: "שי ביקש ממני כל כך יפה לא ללכת, אז ברוך השם, אני כאן. עברתי עשרה ניתוחים כולל כריתה של חצי מהראות, חלק גדול מהמעיים, עברתי ניתוחים בכבד, ביד שהתרסקה ובעמוד השדרה, אבל בשורות טובות – אני חי והמחבל מת".
אחרי העלייה הזמינו גליק ומשפחתו את הציבור להתכבד בכיבוד עשיר שהביאו לכניסה להר הבית.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
