כמו שכתוב בתנ"ך: בארנונה נמצאה עדות למס המכביד של סנחריב - סרוגים

כמו שכתוב בתנ"ך: בארנונה נמצאה עדות למס המכביד של סנחריב

 בשכונת ארנונה בירושלים נחשפו שרידים של מבני מס ובהם יותר מ-180 טביעות חותם בכתב עברי המעידים על המס הכבד שהטיל סנחריב כדי לרושש את התושבים

חדשות סרוגים
כמו שכתוב בתנ"ך: בארנונה נמצאה עדות למס המכביד של סנחריב
  טביעת חותם עם הכיתוב 'למלך ממשת' בכתב עברי קדום. (אמיל אלג'ם רשות העתיקות)

כמו שכתוב בתנ"ך. לראשונה נמצאו באזור ירושלים, עדויות להשפעת מסע סנחריב על כלכלת ממלכת יהודה. בחפירות של רשות העתיקות בשכונת מורדות ארנונה  בדרום מזרח העיר, התגלו עדויות לשינוי שעבר המנהל היהודאי בימיו של המלך חזקיהו – בימי מסע המלך האשורי ולאחריו.

עד כה, עדויות למסע הענישה של מלך אשור בעקבות מרד יהודה בממלכה האשורית, היו ידועות רק משפלת יהודה.

מהחפירות, אשר הסתיימו באחרונה, עולה תמונה, לפיה מבנה המנהל היהודאי הראשון שהתקיים במקום נחרב עד היסוד. "גילינו שרידים של מרכז מינהל ממלכתי משמעותי מימיו של חזקיהו מלך יהודה – ואולי כבר מימי אביו, אחז". אומרים נריה ספיר, נתן בן-ארי ובנימין סטורצ'ן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות.

"המרכז שימש בשליש האחרון של המאה ה-8 לפנה"ס, ולאחר מכן נחרב לחלוטין. מבנה זה, נקבר במכוון תחת גל אבנים עצום, ועל גביו הוקם מבנה אחר, אשר חלש על השטחים החקלאיים שממזרח לשלוחת ארמון הנציב – רמת רחל, ונצפה למרחוק. בגל האבנים שולבו אבנים מונוליתיות מהמבנה הקדום שנחרב. אנחנו מפרשים את השינוי הדרמטי הזה כאמירה של השלטון האשורי, אשר ביקש למסור מסר פוליטי-מדיני לסביבה ולהבהיר מי "בעל הבית" באמצעות החלפת מבנה המנהל וסדריו. האשורים עדיין היו מעוניינים בתוצרת ובמיסים שיהודה יכולה היתה לספק, ועל כן אפשרו את קיומו של המנהל היהודאי, תוך הכבדת העול הכלכלי על יהודה".

צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

הפעילות המנהלית של יהודה, כללה ריכוז וניהול מלאי של תוצרת מחקלאים שהעלו מיסים לממלכה, שהובאה בקנקנים – אולי גם כאגירה לימי מחסור. בנוסף, יוצר במורדות ארנונה יין, ואולי גם שמן זית. העדות לשינוי שעבר המנהל היהודאי בארנונה לאחר מסע סנחריב, ניכרת מחשיפתם של טיפוסי טביעות חותם שונים המופיעים על גבי ידיות קנקנים שהתגלו בחפירה. טביעות אלה, מעידות על שלבים שלטוניים שונים.

טביעת חותם 'למלך' ארבע כנפית, של המנהל היהודאי מלפני מרד סנחריב. (יולי שוורץ רשות העתיקות)

מהמאה ה-8 לפנה"ס, התגלו עשרות טביעות חותם 'למלך' וכן 17 הנושאות שמות פרטיים בכתב עברי קדום. בין השמות על גבי טביעות החותם הפרטיות על הקנקנים מופיעים, בין השאר, השמות מנחם יובנה, פקח תברא, צפן עזריהו, יהוחל שחר, ועוד.

טביעת חותם עם הכיתוב 'למלך ממשת' בכתב עברי קדום. (אמיל אלגם רשות העתיקות)

מי הם אותם אנשים? האם היו עשירי אותה התקופה – בעלי אחוזות ואדמות חקלאיות שהחזיקו שטחים חקלאיים גדולים והניעו את כלכלת הממלכה, או אולי – בכירי הפקידות היהודאית? ממצאי החפירות בארנונה, אשר יפורסמו יחד עם צוות חוקרים מאונ' תל-אביב בראשות פרופ' עודד ליפשיץ, מחזקים את ההשערה כי מערך הטביעות ה'פרטיות' – הנושאות שמות, קשור למערכת מנהלית קצרת מועד, אשר שימשה  לפני מסע סנחריב-כחלק מהכנות ממלכת יהודה בראשות חזקיהו למרד באשור, שבמהלכו הופסק תשלום המיסים לאימפריה האשורית.

אזור החפירה בשכונת מורדות ארנונה. (אסף פרץ רשות העתיקות)

מתחילת המאה ה-7 לפנה"ס – לאחר מסע סנחריב, נחשפו עשרות רבות של ידיות קנקנים השונות מקודמותיהן- נושאות טביעות למלך מהטיפוס המאוחר.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו