מיומנה של רווקה דתייה: מורה לחיים - סרוגים

מיומנה של רווקה דתייה: מורה לחיים

היה את הבחור ששלח אותי לשלם לשליח של הסושי (מכספו), וכשבאתי בחזרה עם העודף שלו במדויק, נזף בי על זה שלא השארתי טיפ לשליח

author-image
מיומנה של רווקה דתייה: מורה לחיים
  אילוסטרציה (צילום: shutterstock)

"גיל חינוך" מתחיל אי שם בשלב הגן,
יש ילדים שהתפתחותם המנטלית מהירה יותר,
יש המתעכבים.
התפיסה של מערכת החינוך את המושג "גיל חינוך"
מתייחסת לגילאי 3 – 6,
או השנים הראשונות בבית הספר.
אם נגרור את זה עוד קצת כלפי מעלה,
נאמר שחובת החינוך נמשכת עד גיל 18.

ע"פ חז"ל: "גיל י"ח לחופה" –
אז נקיש מכך, שמאחר ונישא,
בגיל 18 תמה תקופת החינוך.
בבחינת, מה שהצלחת להכניס לראשו של הילד –
שמח בכך. ומה שפספסת, כנראה שכבר לא יקרה.

אם תשאלו את אימא שלי נניח,
היא לא תסכים עם גישתי המקלה,
ותאמר: "אני עדיין אימא שלך,
ויכולה עוד להגיד לך מה לעשות".
ולא עוזרות לי המחאות או המענות.

בתהילים קי"ט כותב דוד: "מכל מלמדי השכלתי",
ורבי חנינא מוסיף: "ומתלמידי יותר מכולם".
וגם אם נניח לתורת ההשכלה הבלתי נגמרת,
להמשיך ולהעשיר את חיינו מהבחינה ההורית,
ואולי אם נהיה מחנכים, גם מתלמידנו.
מדוע למען ה' כל דייט שאני יוצאת איתו,
חושב שחובת החינוך שלי מוטלת עליו?
ממש לחנך את ריטה, או ג'ני.

היה את הבחור ששלח אותי לשלם לשליח של הסושי (מכספו),
וכשבאתי בחזרה עם העודף שלו במדויק,
נזף בי על זה שלא השארתי טיפ לשליח.

היה הבחור שביקש שאדבר קצת יותר בלחש,
כשהיינו ישובים בבית קפה,
והוא בדיוק סיפר לי סיפור רגיש על קרוב משפחה שלו,
ומתוך התרגשות חזרתי על דבריו בקול שעולה על לחישה.

היה הבחור ששיתף אותי בתובנה שלו,
כי לשיטתו אמשיך ואהיה רווקה,
רק משום שלא הסכמתי לפגוש בו.

והיה כמובן גם חיים,
שבמהלך ניסיוננו לקבוע מועד לפגישה,
נתקלנו בקושי של זמינות, שלי.
והוא החל מוכיח אותי על השעות הרבות מדי,
שאני משקיעה בעבודה.
ומה יהיה על הזוגיות שלנו, הוא תהה.

ואני אומרת: דרלינג, אני יותר שנים בעבודה,
מאשר אני מכירה אותך (עוד לא נפגשנו בכלל).
אז מהו אותו הדחף להעיר על חוסר זמינותי?
אולי כדאי שנצא קודם ונראה איך זורם,
ואז תחליט אם אני זמינה מספיק או לא?

מומחים לזוגיות אומרים,
הסתכל בבן הזוג שלך כעת,
לפני שאתה מתחתן איתו,
כשאתה עוד בעננים, מאוהב.
זכור את הדברים האלה שאתה אוהב ומעריך בבן זוגך.
כיוון שלאחר שתהיה נשוי,
כבר לא תראה אותם, אליהם תתרגל.
דווקא הדברים הקטנים שאתה רואה עכשיו,
אלו שמציקים לך, אחרי החתונה יבלטו עוד יותר
ויהיו קשים עליך פי עשרת מונים.

ועוד הם אומרים: אל תצפה לשנות את בן הזוג שלך,
הוא אף פעם לא יהפוך להיות יציר דמיונך.
הוא אכן ישתנה לאחר החתונה,
אבל לא באופן שרצית,
או בצורה שאליה כיוונת.

אז אני מאלה ששפר מזלי,
ואני נהנית מהעבודה שלי,
ברוב הימים.
והמחויבות שלי אליה גבוהה.
ובן זוגי יצטרך להבין ולקבל את זה.

ומי יודע, אולי כשאתחתן,
העיסוק שלי יתפוס מקום אחר לחלוטין בחיי,
כי אני באמת לא יודעת מה ילד יום.
מי מאיתנו יודע.
אולי מקומו של "המקצוע" לאחר החתונה יתגמד,
כי כל מעייני יהיו מופנים לבן זוגי,
ולמשפחתנו שתתרחב בעז"ה.

אז רווקות ורווקים יקרים,
אחי לנשק!
אנא, השתדלו שלא לחנך את הדייט שלכם,
ולהשית עליו את דרך החיים שלכם.
השתדלו למצוא מישהו שעולמו מתקרב לעולמכם,
כך שתוכלו לפסוע יחד באותו הנתיב,
ולאותו הכיוון, כשהעיניים והרגליים נשואות קדימה.

ואם אתם מרגישים שבוער לכם החינוך,
מתחת לידיים, ואתם חייבים לתת איזו הכוונה למישהו,
או הדרכה.

לכו על ההדרכה שמופיעה בבבא בתרא:
"קשוט עצמך, ואחר כך קשוט אחרים".
או במילים אחרות, השינוי מתחיל בעצמך –
מבפנים.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
פעמיים היא כותבת שאי אפשר לשנות את הבן זוג, ובסוף...
מוזר | 13-11-2014 15:15
"כשאתחתן, העיסוק שלי יתפוס מקום אחר לחלוטין בחיי," "אולי מקומו של "המקצוע" לאחר החתונה יתגמד," אז למה שנאמין לה ??? שאי פעם היא תשתנה????????????? פעמיים היא כותבת שאי אפשר לשנות את הבן זוג.
2
הכותבת צודקת לגמרי.
נשואה +++ | 20-11-2014 20:13
זה בדיוק העניין, שאם יתאאים לה ויזרום, אז היא תשתנה. ואם לא - אז היא מצהירה מראש, שהיא לא מתכוונת להשתנות. ולשיפוטי, היא צודקת לגמרי!!! אח שלי נשואי לאחת כזאת שעובדת הרבה, והוא ממש אוהב את זה. (יש לו שעות נוספות ללמוד) אז.. תחיו טוב.