עמנואל שילה: לדאוג ששטבון ויוגב יהיו בכנסת הבאה
עורך 'בשבע' עמנואל שילה, מציין שלפי החוקה החדשה, כדי להעביר החלטת מיזוג בין הבית היהודי לליכוד יצטרך בנט לגייס תמיכה של 40 אחוז בלבד מחברי המרכז. נשמע אבסורדי, אבל חברי מרכז יקרים – זה מה שהחלטתם
לאחר שכבשו בסערה את מצביעי הפריימריז בבית היהודי ואת 12 המנדטים שבחרו טב בבחירות לכנסת, נפתלי בנט וחבורתו הצליחו לכבוש בסערה גם את המעוז הקשה מכולם, מרכז המפד"ל.
הם עשו את זה בעמל רב, עמדה אחר עמדה. תחילה כבשו את רוב חברי הכנסת (אפילו את ניסן סלומינסקי – שאין כמוהו מזוהה עם המפד"ל הישנה), אחר כך את ראשי הסניפים, ולבסוף את חברי המרכז – שבהצבעה גלויה שאולי לא איפשרה להם לבטא את עמדתם האמיתית הסכימו להתפרק מרוב סמכויותיהם לטובת מנהיג המפלגה. במצב החוקתי החדש, בפעם הבאה שבנט ירצה להעביר החלטה מקוממת ושנויה במחלוקת קשה, הוא יצטרך להתאמץ הרבה פחות.
אפשר להאריך בתיאור הדרכים העקומות שבהן המהלך הדרמטי הזה עבר, החל ממינוי ועדת חוקה שלא על פי הפרוצדורה שחוקת המפלגה קובעת ובהרכב שמבטיח הטיה לרצונו של היו"ר, ועד לאיומים שונים שהופנו כלפי מי שביקשו להתנגד בגלוי לחוקה. אפשר להאריך גם בסתירת הטיעונים המתוחכמים אך מופרכים, מעשה ידיהם להתפאר של יועצי-קמפיין ממולחים במיוחד, שסייעו להכשרת הלבבות בדרך להחלטה.
איך אפשר, למשל, לטעון שדווקא החוקה הזאת היא שסוללת את דרכה של המפלגה להצלחה אלקטוראלית, בשעה שההצלחה האלקטוראלית בבחירות וגם העלייה הנוספת בסקרים הושגו עד כה, מעשה ניסים, עוד לפני שהחוקה הזאת עברה? והאם איילת שקד, ח"כית מוערכת ואהודה בכל חוגי המפלגה מחרד"ל ועד לייט, באמת חשבה שאם החוקה הזאת לא תעבור כמתכונתה, המשמעות היא הוצאה שלה מהמפלגה? האם מישהו ממתנגדי החוקה באמת חשב להשאיר אותה בחוץ?
אבל במקום לדבר מה שכבר עבר, מוטב לעסוק כעת בבקרת נזקים ובהיערכות לתיקונם.
לדאוג ששטבון ובנט יהיו בכנסת הבאה
החשש הגדול ביותר הוא שמפלגה שבנט מנווט אותה כרצונו עלולה להתמרכז בעתיד גם בתחום המדיני, ממש כשם שעמדותיה בתחום החקיקה הדתית כבר עברו התמרכזות מהירה. כשבנט ויועציו מדברים על הנהגת המדינה הם יודעים היטב שזה לא יקרה בקדנציה הבאה, אבל במחשבה לטווח ארוך הם בהחלט חותרים לראשות הממשלה. הדרך אל לשכת ראש הממשלה, אלא אם יחול מהפך רוחני ותודעתי מרחיק לכת בציבור הישראלי, עוברת דרך פנייה אל המרכז. לכן החשש שבנט עלול להפוך את הבית היהודי לליכוד ב' אינו מופרך כלל. ומכיוון שלא בטוח שהבית היהודי יצליח לגדול עד לכדי מפלגת שלטון, לא מופרכת גם הסברה שבשלב מסוים, כדי להגיע לראשות הממשלה, בנט ייטוש את המפלגה או יבקש למזג אותה בתוך הליכוד. לפי החוקה החדשה, כדי להעביר החלטת מיזוג שכזאת הוא יצטרך לגייס תמיכה רק של 40 אחוז מחברי המרכז. נשמע אבסורדי, אבל חברי מרכז יקרים – זה מה שהחלטתם.
אפשר כמובן לקוות ולהאמין שכל זה לא יקרה, אך חשוב יותר לפעול כדי לוודא זאת. אחת הדרכים לכך היא התפקדות מסיבית למפלגה של מי שמבקשים לשמור עליה מפני סטייה מדרכה האידיאולוגית, כדי להשפיע על הרכב הרשימה לכנסת ומרכז המפלגה. החוקה החדשה הופכת את בנט לשליט מאוד חזק, אבל לא כל יכול. בעזרת סמכויות השריון שקיבל הוא יכול לעוות את רצון בוחרי הפריימריז ולהטות את הרכב הסיעה בכנסת בהתאם לרצונו, אבל הוא לא יכול להפוך את הרשימה מן הקצה אל הקצה. החוקה החדשה לא מאפשרת התמודדות בתנאים שוויוניים, אבל כשיש רצון חזק ונכונות למאמץ, גם עם משקולות על הרגליים עדיין אפשר לרוץ. אחת הדרכים לבלום את שיכרון הכוח בסביבתו של בנט היא לדאוג שהח"כים שטבון ויוגב, ירצה או לא ירצה, יהיו גם בכנסת הבאה.
אם אלה החרדים לדמותה האידיאולוגית של הציונות הדתית תחת המנהיג החדש והחזק יתעשתו מחולשתם, יתארגנו ויעבדו, בנט ייאלץ להתחשב בעמדתם גם לאחר שהעביר את החוקה שנתפרה בין השאר כדי לחסוך ממנו את הצורך לעשות זאת.
==
עמנואל שילה הוא עורך 'בשבע' הטור המלא מתפרסם בעיתון.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו