בית הספר הפך לתורני, עשרות תלמידים לא התקבלו
בית הספר 'שילה' בפרדס חנה-כרכור עבר לרשת 'נעם', ותלמידים רבים בעיקר מסורתיים, עברו לבית הספר החילוני שבישוב. "איבדנו עשרות משפחות מהציונות הדתית שעברו לבתי ספר חילוניים"
שנת הלימודים נפתחה כבר לפני כשבוע, אך ישנם מאבקים שעדיין מתנהלים: בחודש מרץ השנה הודיע משרד החינוך להורי בית הספר הממלכתי-דתי 'שילה' בפרדס חנה-כרכור, על כוונתו לסגור את בית הספר, וזאת כמובן כאשר ההורים מתנגדים ומנסים למנוע את המהלך.
למרות התנגדות ההורים, בחודש יוני הודיע משרד החינוך להורים כי לבית הספר ייעשה רישום מחדש תחת כנפיה של רשת 'נועם'. להורים אף ניתנה הבטחה כי לא יתבצע סינון של התלמידים וכל מי שלמד בבית הספר השנה יוכל להתקבל לבית הספר גם בשנה הבאה כאשר הוא ינוהל על ידי רשת 'נועם'. אלא שהבטחות לחוד ומציאות לחוד: בחודש יולי נפגשו ההורים עם מנהל בית הספר המיועד וזה דחה את הבקשה והזמין אותם לראיונות קבלה, על אף ההבטחה כי לא ייערכו כאלה. בנוסף, בריאיונות עלו והתבררו הדרישות הדתיות החדשות של בית הספר, דבר שהשאיר משפחות רבות מחוץ לתחום.
בעקבות מדיניותו החדשה של בית הספר הבאה לידי ביטוי ברף "דתיות" חדש שהנהלתו הציבה, ילדים רבים נאלצו לעזוב לבית הספר החילוני שבעיר.
ההורים מצידם, פנו לממונים על החינוך בתקווה למנוע את רוע הגזירה, אך למרות ההבטחות של ראש מנהל החמ"ד, סגן שר החינוך ורבים אחרים בית הספר ייסגר ותלמידים רבים נאלצו להדיר רגליהם לבית הספר החילוני. זוהי עוד דוגמא לכך כיצד מוסד אליטיסטי מדיר את האוכלוסיה מרקע סוציו-אקונומי נמוך בטענות דתיות, וכך גורם בפועל לעזיבה גדולה של החינוך הדתי.
אביו של אחד התלמידים שלמד בבית הספר 'שילה', ולא המשיך בבית ספר 'נעם', מספר בשיחה ל'סרוגים': "הבן שלי למד בשנה שעברה בבית הספר 'שילה', אבל השנה נאלצתי לרשום אותו לבית הספר 'ישורון'. רוב החברים שהיו איתו ב'שילה' עזבו בגלל הרמה הדתית, אז גם הוא ביקש לעבור איתם".
האב, שמעדיף לשמור על זהות בדויה, טוען כי על אף ההבטחות שבניהם יוכלו להשתלב במסגרת החדשה ללא תנאי קבלה, בית הספר "חיפש בציציות של ההורים", כדבריו. האב טען כי הדרישות הדתיות החדשות, שלא מתאימות להמון תלמידים שלמדו ב'שילה' גרמו לכך שרבים מהם עזבו לבית הספר החילוני שבעיר.
לדברי האב, המהלך נובע משיקולים פוליטיים ומאנטי דתיות "אפשר לראות גדילה במגזר הדתי שבאה לידי ביטוי בבנייה מאסיבית, אך בכל זאת החליטו לנקוט במהלך הזה, שאין ספק שמונע ממניעים פוליטיים. בהתחלה טענו שלא משתלם לתחזק את בית הספר מבחינה כלכלית, אך זה תירוץ תמוה. מכיוון שעכשיו מוציאים המון כסף על הסעות".
האב סבור כי הבעיה העיקרית בסיפור הזה, היא העובדה שהחינוך הממ"ד מפסיד הרבה ילדים איכותיים שהולכים ללמוד בבית הספר החילוני.
"אתה צריך להבין", אומר האבא, "הגיעו לכאן משפחות, בנו בתים ורשמו את הילדים שלהם לבית ספר מסויים. ובסופו של דבר, ללא התראה מוקדמת, מעבירים להם את הילדים לבית ספר אחר".
האבא מספר גם על בעיית ההסעות אשר מתבצעות בעיקר על ידי ערבים, מה שמעלה חשש בקרב הורים רבים לשלוח את תלמידיהם בהסעות. "אני לא מבין מה הם הרוויחו בזה", אומר האב בייאוש, " אברהם אבינו היה בן לעובדי עבודה זרה, האם זה מנע מהקב"ה לקבל אותו אליו?".
התנהלות מפלה ומדירה
מי שליווה את הסיפור מתחילתו ועד סופו, הוא מנכ"ל 'נאמני תורה ועבודה', שמואל שטח. לדבריו, שנת הלימודים התחילה ובית הספר כבר נסגר, אך המלחמה כעת היא כיצד תהיה ההתייחסות לתלמידים שכן נשארו בבית הספר.
"מלכתחילה אני לא מצליח להבין מדוע סגרו את בית הספר אם בנוכחי יש פחות תלמידים ממה שהיה בו", טוען שטח. "הנוהג שבעולם אומר שצריך להביא תלמידים לבית ספר שכבר קיים ולא את בית הספר לאוכלוסייה. מה שעשו פה בפועל הוא השמדת בית הספר", אומר שטח, ומאשים את מנהל בית הספר ב"התנשאות כלפי הורים שלדעת המנהל אינם מספיק דתיים. רוממות אל בגרוניו וחרב פיפיות בידיו", מצטט שטח את הפסוק מתהלים כהוכחה להתנהלותו הדברנית של המנהל.
כמו האבא ששוחח איתנו, גם שטח סבור כי הציונות הדתית איבדה הרבה משפחות שעברו לבית הספר החילוני. "איבדנו עשרות משפחות. משפחות דתיות שבניהן הולכים ללמוד במוסדות החילוניים". על דרישותיו הדתיות של בית הספר, אומר שטח כי "אני אישית לא הייתי מצליח להתקבל לבית הספר הזה".
לשאלתי האם הם פנו לגורמים במשרד החינוך עונה שטח: "פנינו לסגן שר החינוך, אבי וורצמן, ולעוד גורמים בבית היהודי. הם הגיעו פעם אחת לירושלים. אברהם ליפשיץ, הבטיח לפעול בנושא, אך בפועל כלום לא קרה. לצערי, מהנתונים שעולים מהשטח המסקנה היא כי ההתנהלות היא מפלה ומדירה".
ביקשנו את תגובתו של המפקח על החמ"ד במחוז צפון, אך הוא בחר שלא להגיב בנושא.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו