ליאורה מינקה: נתוני העוני והרעב לא הפתיעו אותי

בעולם טוב וצודק יותר, צריכה הייתה התקשורת לקדם את החזית החברתית אל העמודים הראשיים, כל יום, כל שעה. אולי אז, אחרי טיפול נכון ורגיש ואכפתי בבעיות כל-כך כאובות, היתה נמנעת מאיתנו "ההפתעה" עליה מצביע מבקר המדינה בדו"ח על הביטחון התזונתי. אבל לצערי, עולמנו עדיין אינו מספיק טוב ואינו מספיק צודק

ליאורה מינקה: נתוני העוני והרעב לא הפתיעו אותי
  עלינו לפעול לצמצום העוני. מינקה (יח"צ)

חג הפסח מוגדר גם כחג האביב והחרות. בעוד כמה ימים יסבו מאות אלפי משפחות סביב שולחן ה"סדר" וניחוחות של אוכל מיוחד יינשאו באוויר. לכאורה לפחות כל דכפין ייתי ויכול, כל דצריך ייתי ויפסח. האמנם כן הוא?

הבוקר למדנו (וכנראה שיש צורך להזכיר לנו שוב ושוב) יש בישראל אנשים וילדים רעבים. גם במאה ה-21, עתירת הטכנולוגיות המודרניות שמחברות בין אוקיינוסים ויבשות, יש משפחות מנותקות. חידושי המדיה לא חיברו אותם לכלום; לא להודעות טקסט, לא לצ'אטים ולא לאפליקציות מתוחכמות, ובעיקר לא לאוכל, שעבורם הוא צורך פיזי וקיומי. יש בינינו גם אנשים בודדים, חולים וגלמודים, שלפעמים האוכל פחות חסר להם, אבל איש לא מתעניין בגורלם, לא מבקר אותם, ומה שחסר להם הם החברה והחיוך והחיבה. לא מה לאכול, אלא עם מי לאכול.

היום מקדישה להם העיתונות כותרות ראשיות, כמה טורים ופינות ותמונות.

ומה מחר? ומחרתיים?

כדי שיחושו את ריח האביב ויטעמו משהו מתחושות החג וישרדו את הימים שלאחריו – צריך מעשה גדול ואמיתי יותר. פרטי וממסדי.

עומדת לנו הזכות, ב"אמונה", לטפל בכל ימות השנה במאות ילדים ובני נוער ממשפחות הרוסות. משפחות שלא ידעו יום אחד בלי מצוקה ומחסור – פיזי ותרבותי ומוסרי וערכי. את כל מה שהילדים הללו לא יכלו לקבל בבית, הם מקבלים בפנימיות ובכפרי הנוער שלנו, וגם של ארגונים אחרים; בגד ונעל, מרק ובשר, אהבה וחום אנושי, מיטה והשגחה רפואית, חינוך טוב וספרים. הבית הזה, שלנו-שלהם, פתוח בכל ימות השנה.

לא צריכה להיות הפתעה

בעולם טוב וצודק יותר, צריכה הייתה התקשורת לקדם את החזית החברתית אל העמודים הראשיים, כל יום, כל שעה. אולי אז, אחרי טיפול נכון ורגיש ואכפתי בבעיות כל-כך כאובות, היתה נמנעת מאיתנו "ההפתעה" עליה מצביע מבקר המדינה בדו"ח על הביטחון התזונתי. אבל לצערי, עולמנו עדיין אינו מספיק טוב ואינו מספיק צודק.

בפסח הזה אנחנו צריכים לחשוב איך לפעול במעגלים הפרטיים שלנו, כל אחת ואחד, למען הצדק החברתי– ואז אולי נתקרב יותר לצמצום הרעב המתפשט והולך.

==

ליאורה מינקה היא יו"ר "אמונה" תנועת האישה הדתית.

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

תגובה 1
הצג את כל התגובות