הרב נויבירט: להפסיק את שגעון הניקיונות לפסח

חברים, הגיע הזמן להפסיק ולהשתגע עם הניקיונות. את ניקיון האביב - תעשו אחרי פסח. חבל להיכנס מותשים ועצבניים לליל הסדר ולהפסיד את החוויה המשפחתית הגדולה של השנה. במקום לעסוק בטפל - ניקוי מיותר של הבית, תתרכזו בעיקר - חווית ליל הסדר המיוחדת

הרב נויבירט: להפסיק את שגעון הניקיונות לפסח
  אילוסטרציה שאטרסטוק

כדי להכשיר את הבית למהדרין צריך לא יותר מיום אחד של עבודה.

ישנם שני איסורים בחמץ במהלך חג הפסח. האיסור הראשון הינו איסור אכילת חמץ, דבר שנאסר גם בכמות המזערית ביותר. זו הסיבה שאנו מכשירים את הכלים השונים לפסח, מחשש שיש בהם טעם של חמץ. האיסור השני הינו איסור "בל יראה ובל ימצא", כלומר: אסור שיימצא כל חמץ ברשותו של אדם בחג הפסח. זו הסיבה שאנו מנקים את הבית היטב ומוכרים את החמץ, כדי להוציא כל חמץ אפשרי מרשותנו. איסור זה אינו חל על פירורי חמץ אלא על חתיכות שגודלן "כזית" ומעלה, כלומר: בנפח משוער של קופסת גפרורים רגילה.

מסיבה זו, כל שצריך לבדוק ולנקות לפסח הוא אחר חתיכות חמץ גדולות. אין צורך להילחם נגד פירורים קטנים שאין סיכוי שמישהו יאכל אותם, כגון : שקד מרק מטונף הנמצא מתחת לספה, פירורי לחם קטנים התקועים בשטיח או פירורי ביסלי שבין המושבים ברכב, ואפילו אם לא נפסלו לאכילת כלב.

רק במקומות הבאים במגע עם אוכל (בעיקר במטבח) יש לנקות כל פירור של חמץ מכיוון שכאמור חמץ אסור באכילה אפילו בכמות הקטנה ביותר. יש צורך להחמיר בכל פירור בשולחנות, בכיסאות אוכל לילדים ובכל מקום שעשוי לבא במגע עם אוכל במהלך חג הפסח.

אין כל צורך לחפש חמץ בספרים כיוון שגם אם ימצא שם חמץ – לא יבוא לאכלו. מן הראוי להחמיר ולפתוח את הספרים לצורך לימוד והכנה ראויה לפסח, אך כאמור – לא לצורך ניקוי. יש לבדוק בתיקים שלפעמים שמים בתוכם חמץ ובעיקר בתיקי הילדים והעגלות.

התנהלות עצבנית בניקיון היסטרי של הבית, צעקות וכעס על הילדים המפזרים חמץ במקומות שכבר נוקו לפסח, המתח הגואה בין בני הזוג על רקע עזרה בלתי מספקת בהכנת הבית לפסח, הלחץ הבלתי פוסק והתשישות המוחלטת איתה מגיעים לליל הסדר, כל אלו הינם ההיפך הגמור ממה שאליו התכוון המשורר. ליל הסדר הינו לילה מיוחד ביותר, זהו לילה של חוויה משפחתית יוצאת דופן. זוהי הזדמנות מיוחדת ליצור חיבור בין הדורות, לטפח שיח ותקשורת בין הורים וילדים, ולחזק את התא המשפחתי. סיפור ההגדה צריך להיות סיפור חי, זורם ונושם ולא "הרצה" של ההגדה במהירות כקריאת טקסט גרידא. יש בהגדה דידקטיקה רבה לצורך חווית תהליך פנימי , נפשי, רוחני, משפחתי וחברתי. איך ניתן לחוות כל זאת אחרי שבועות של טרור נקיון בבית ותשישות גופנית ונפשית? אולי ניקינו כל חמץ ופירור אבק, אבל החמצנו את ההזדמנות של השנה לחוויה רוחנית-משפחתית.

 את הזמן המתפנה מניקוי מיותר, יש לנצל לצורך לימוד והכנה רוחנית לפסח , ולעסוק בעיקר בניקוי ובדיקה פנימית של הלב והלשון כפי שמופיע בספר התודעה :

"אבל אם באת לקים בפיך מצוַת הגדה לבנך, כתיקונה, ולהלל בשפתיך ולרנן בלשונך לאלקים חיים, לאלקי אמת, על נסיו ונפלאותיו וגבורותיו שעשה אתך, ואת אבותיך – זאת עשה וחיה, וירצה קולך – כל מחמצת הַשְׁבֵּת מלבך ולשונך תטהר מכל תרמית ומכל גנאי, טהור ואמת יהא לבך, ולשונך נקיה: או אז והגדת לבנך – ובנך שומע, והללת את שם ה' אלקיך – ומלאכי מעלה וכל דרי מטה יטו אוזן לשירתך, שירת אמת היוצאת מלב אמת ובלשון נקיה; וכל המרבה לספר, באותה שעה – הרי זה משובח"

עוד לא מאוחר מדי לחשוב על זה… חג שמח וכשר!

==

הרב רונן נויבירט הוא רב קהילת אוהל ארי ברעננה ומנכ"ל ארגון בית הלל.

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

16 תגובות
הצג את כל התגובות