שולה זקן והרב פינטו סוחטים בתיקי משפט בהליך שערורייתי - סרוגים

שולה זקן והרב פינטו סוחטים בתיקי משפט בהליך שערורייתי

הרב ישראל רוזן מזועזע מהמסחר שעושים פושעים עם הפרקליטות ושכיחותם ההולכת וגוברת של עדי מדינה החשש הגדול הוא כי השלב הבא יהיה מכירת מידע מפליל על אנשים בתמורה לתשלום כספי נאות

author-image
שולה זקן והרב פינטו סוחטים בתיקי משפט בהליך שערורייתי
  סוחרת וסוחטת. זקן (פלאש90)

סוחטים וסוחרים בתיקי משפט

"כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו"

(משנה נגעים ב,ה)

'עד מדינה' – שותף מלשין

גילוי נאות: אינני משפטן, ואפילו לא דיין הבקי בהלכות חושן-משפט. אעפי"כ, כרבים אחרים, אני תוהה על השימוש הנרחב, הפושט והולך, של עשיית שימוש ב'עד מדינה'. מושג זה הוא 'מכובס' ומייפה את התופעה אשר מותירה טעם רע; גיוס שותף לפשע שיעיד (=ילשין, בעברית) כנגד חבריו ויפליל אותם, בתמורה להקלה בענשו או למחיקה כוללת של כתב האישום נגדו. אני מבין ששיטה זו הכרחית במקרים רבים של פשיעה חמורה, כמו הצורך בביעור ארגוני פשע. היחידים שיכולים להעיד ולהפליל כרישי פשע הם דגי הרקק מקרב הפושעים עצמם. בהעדר אלטרנטיבה "ההכרח לא יגונה" (פתגם קדום. לא חז"לי!) ו'סתימת האף' הוא המחיר שמערכת המשפט צריכה לשלם, כנראה, כדי 'לבער קוצים מן הכרם'.

אבל, כידוע, הבעיה איננה רק הריח הרע הבוקע מצעד מלוכלך זה, הסכם עם פושע ושחרורו מעונש הראוי לו. הבעיה העיקרית היא בתחום האמינות, ואי האובייקטיביות של העד הנאלץ לספק את הסחורה לפי תנאי העיסקה שסוכמה אתו. אינני יודע איך חכמי המשפט, ובעיקר מלומדי הפילוסופיה המשפטית, איך הם מיישבים על מוחם ולבם שיטה בעייתית זו. כיצד עדות נוגעת-בדבר ואינטרסנטית כזו קבילה בעיניהם. כאמור, כנראה אין חלופה ותיחכום הפשיעה מחייב תיחכום החקירה והשפיטה.

אך יותר מוטרד אנכי מנקודת מבטו של מה שמכונה 'המשפט העברי' (ביטוי שאיננו אהוד עלי. אני מעדיף: משפט התורה, או ההלכה היהודית). כך מנסח הרמב"ם בהלכות עדות (טו,א): "כל עדות שתבוא הנאה לאדם ממנה אינו מעיד בה, שזה הוא כמעיד על עצמו". ובהלכה נוספת (טז,ד): "ודברים אלו אינן תלויין אלא בדעת הדיין ועוצם בינתו… אם ימצא שיש לזה העד צד הנאה בעדות זו, אפילו בדרך רחוקה ונפלאה, הרי זה לא יעיד בה". למרות הלכה פשוטה וסבירה זו משער אנכי כי גם ב'מדינת התורה' לא יהיה מנוס מהמרצת עד-מלשין שיעיד על שותפיו לפשע. שיטה זו תישען לא על הרמב"ם והשולחן-ערוך, ולא על ספרות ההלכה לדורותיה, אלא על 'משפט המלך' וסמכותה של הממלכה-הממשלה לנהוג גם שלא לפי שורת הדין כדי לגונן על החברה. כך ניסח זאת הרמב"ם בהלכות מלכים (ג,י): "כל ההורג נפשות שלא בראיה ברורה, או בלא התראה, אפילו בעד אחד, או שונא שהרג בשגגה, יש למלך רשות להרגו ולתקן העולם כפי מה שהשעה צריכהלשבר יד רשעי העולם".

עד כאן הבנו והסכמנו גם אם כדחק דיעבדי.

סחר בתיקים

אבל מה ש'הקפיץ' והניע אותי להתייחס היום לנושא היתה תופעה אחרת, ולדעתי הרבה יותר חמורה מבחינת תפיסת המשפט ופילוסופיית הצדק, ובודאי מנקודת המבט של משפט התורה; כוונתי ל'מסחר בתיקים'. בשני מקרים ציבוריים שצפו לאחרונה, בתיקי שולה זקן (אהוד אולמרט) והרב יאשיהו פינטו (מנשה ארביב), הנאשמים (או החשודים) מציעים/הציעו לפרקליטות לקנות את תיקם (=להיפטר ללא עונש או מופחת) בתמורה להפללת אישים בעלי-שם באירועים אחרים. אמנם גם כאן מדובר בשותף-פשע לפי הודאתו, בדומה ל'עד מדינה', אך תמורת ההלשנה והחשיפה הוא והיא מנסים לסחוט מחילה ב'קייס' אחר ממה שהם 'מוכרים'.

בעיני, שיטה זו ראויה להיפסל בתכלית הפסול, בהיותה סחטנית בהגדרה והרת סחר-משפטי שאחריתו מי ישורנו. כל פושע יחזיק בכיסו כמה ראיות (תיעוד מוקלט, מצולם) על פלוני ואלמוני מרבי המדינה (תיעוד שיירכש למשל במחוזות הפשע) והוא, הפושע, מבוטח ומאובטח! עורך-דין לולייני יציל אותו מסורג ובריח בתמורה למכירת ה'תיעוד החסוי'. שלב טבעי נוסף במסכת זו יהיה סחיטה כספית ישירה (כופר, בעברית) מרשויות המדינה בתמורה לאספקת מידע על פשע, חטא או עוון של אישיות ציבורית. וכבר ימצאו ספקים שימכרו תיעוד מפליל-אישים לכל פושע המרבה במחיר. מצמרר לחשוב על מערכת משפטית שבה אדם קונה את חפותו, המלאה או החלקית, בסחר-מכר במטבע משפטי.

אינני מאמין כי במשפט התורה ניתן להכשיר מסלול כזה, לקניית מחילה. תתכבד הפרקליטות להמתין עד שתצליח לשים ידה על ארביב ואולמרט, בדרכים יותר מהוגנות.

* * *

ציטטנו בראש המדור משנה הקשורה בטבורה לאי-מהימנותו של אדם הנוגע בדבר; "כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו". מכאן גם רווח מנהג לפיו גם רבנים שואלים רבנים אחרים כאשר הפסיקה נוגעת לעצמם.

ואם ציטטנו משנה זו נסמיך מימרא אופיינית הנמסרת בשם הבעש"ט: "כל הנגעים אדם רואה חוץ" – אם אדם מוצא פגמים אצל אחרים (="חוץ"), הסיבה היא: "מנגעי עצמו"; "כל הפוסל במומו פוסל".

==

המאמר נכתב במוצ"ש תזריע ויפורסם בעלון שבת בשבתו.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו