הרב מדן: לחוק הגיור של שטרן יש יתרון משמעותי - סרוגים

הרב מדן: לחוק הגיור של שטרן יש יתרון משמעותי

ראש ישיבת 'הגוש' הרב יעקב מדן כותב בטור בעיתון 'בשבע' בו הוא מוצא יתרונות בחוק הגיור של ח"כ אלעזר שטרן משום שחלון ההזדמנויות לגיור - הולך ונסגר

הרב מדן: לחוק הגיור של שטרן יש יתרון משמעותי
  יש יתרון בחוק של שטרן. הרב מדן (פלאש90)

הטור יתפרסם בעיתון 'בשבע'

הסוגיה גדולה והיריעה צרה. לכן כתיבתי תלקה בתמציתיות ובחסר. שתי הנחות יסוד עומדות בבסיס המאמר:

א. גיור אין משמעו רק הצטרפות לישראליות אלא גם ליהדות. הזהות היהודית הבסיסית כוללת בתוכה גם את הברית שהקב"ה כרת עם ישראל על התורה והמצוות. לא אדון כאן בשאלה כמה ומהן המצוות שאדם צריך לקיים כדי שייחשב כעונה על משמעות מינימלית של זהות יהודית על פי ההגדרה הנזכרת.

ב. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו בשום פנים מצב שבו גדל כאן דור שני כה גדול של בעלי זהות ישראלית גמורה שהם נוכרים על פי ההלכה, ושמוטיבציית הגיור שלהם כה נמוכה משום שבמדינה ובחברה הם ישראלים לכל דבר. סכנת ההתבוללות הפנימית גדולה מכדי לתאר, והאיסור לחיות עם אישה נוכרייה על פי ההלכה הוא מן הכבדים ביותר. נוצר קרע בלתי אפשרי בין הזהות הישראלית לבין הזהות היהודית, ומשמעו לגבי ישראל כמדינה יהודית הוא אסון שאסור לנו להתעלם ממנו. האחריות לכך היא בראש ובראשונה עלינו, על הציבור הציוני התורני ועל רבניו, ובל יהין איש להטיל אותה על מישהו אחר!

 חלון ההזדמנויות לגיור – נסגר

לאחרונה חוויתי על בשרי בית דין רשמי לגיור, ושבחי האמת שיש לי על תפקודו הם גדולים, ותקצר היריעה מלפרטם. היעילות, החריצות, סבר הפנים האדיב והנכונות לעזור היו במיטבם. למרות זאת, אני משוכנע שבידינו להביא להגדלה משמעותית של מספר החפצים בגיור אמת.

אבאר: אינני מאשים איש, ודאי שלא רב או דיין. אך הזמן שלקח לנו להפנים את דחיפות בעיית ההתבוללות הפנימית ואת אחריותנו על פתרונה היה רב מדי. כשהחל תהליך קליטת עולי רוסיה וחבר המדינות הרבים, המועמדים לגיור התדפקו על דלתות בית הדין ונענו פעמים רבות בפנים קודרות, בדחיות של לך ושוב ואף בסירוב. הכוונות היו טובות. עיקרן היה ליישר קו עם הציבור החרדי ורבניו, ציבור שלא נטל על עצמו שום אחריות בדברים שאינם נוגעים אליו ישירות אלא לכלל ישראל.

חלון ההזדמנויות מול הגרים המתדפקים על דלתותינו נסגר. העולים למדו שכדי להשתלב בחברה הם יכולים להיות ישראלים, ואינם חייבים להיות יהודים. בתי הדין החלו להצטייר כמתנשאים, כמאיימים, כביורוקרטיים וכאלה ששומר נפשו ירחק מהם. אנחנו קלטנו את הטעות, אך מאוחר מדי. היום אנחנו מצפים למתגיירים ומאירים להם פנים, אך הם נרתעים מלבוא. סירובם נובע מסיבות שונות, אולם סיבה מרכזית אחת היא שאיננו מסוגלים למחוק את הפרצוף הישן – הפרצוף העוין והמתנשא שבית הדין הצטייר בו. ההרכבים היום הם טובים ומאירי פנים והשירות הוא מן היעילים ביותר במערכת הממשלתית. אך כל זה אינו מצליח למחוק את מטען העבר, שהתקבע עמוק בחברה.

אפשר שהארת הפנים של היום הייתה מצליחה להקל את תחושת הרתיעה של רבים מן הגרים הפוטנציאליים, אך די במקרה אחד מתוך שלושים שנעדרת בו הארת הפנים המתבקשת. מקרה זה מתפרסם בעיתונות וידוע לציבור יותר מכל שלושים המקרים האחרים שהייתה בהם הארת פנים למתגייר (כמו למשל פרשת הגיורת שלמדה משחק ונדחתה). אנשים שוב נרתעים מן היהדות ומסתפקים בהיותם ישראלים.

שינוי החוק העומד על סדר היום הוא הזדמנות להביא מתגיירים רבים יותר אל בתי הדין, להטות בכך את הכף מן הזהות הישראלית אל הזהות היהודית ולחבר ביניהן על הצד הטוב. החוק המוצע על ידי סגן השר הרב אלי בן דהן הוא טוב ובעל יתרונות, אך לחוק של האלוף (מיל') שטרן יש עליו יתרון משמעותי, שכדאי להקשיב לו.

נקודת המחלוקת העיקרית לטעמי בין החוקים היא שחוק בן דהן נוטה יותר לריכוז סמכות בתי הדין לגיור בידי הרב הראשי ובידי ראש מערך הגיור, ואילו חוק שטרן נוטה לביזור הסמכויות, הפרטתן וחלוקתן בידי רבני הערים, שהם רבנים שונים ובעלי גישות שונות למתגייר, אך כולם פועלים על פי ההלכה הנהוגה. מבחינת התודעה הציבורית – הפרטה קשורה במאור פנים ובהליכה לקראת הלקוח, בטלפונים סלולריים, בקופות חולים, ועוד. בדרך כלל היא עשתה למשק ולאזרח הקטן רק טוב. האזרח למד להאמין בה. תחושה של הפרטת הגיור עשויה להשיב את הביטחון למתגייר, שהוא בא למקום שדורש רק את טובתו. הוא יוכל ללכת למקום שהוא יבחר, למקום ששמע עליו טובות מחברו שכבר התגייר. הכול יהיה מוקפד על פי ההלכה. אך לסגנון יש כאן תפקיד מכריע!

אדגיש שוב: רוב בתי הדין היום עושים עבודה הראויה לכל שבח. אך הם אינם מצליחים לסחוף אחריהם את קהל המתגיירים מן הישראליות אל היהדות. כאן ניתנת הזדמנות, שספק אם תהיה הזדמנות שנייה אחריה.

היתרון הגדול בהצעת הרב בן דהן בשאיפה ליתר ריכוזיות ופיקוח של הרב הראשי ושל ראש מערך הגיור, הוא הציות לרבנות הראשית. הרבנות הראשית היא גשר ראוי בין הציונות הדתית לבין החרדיות, וכך רב הסיכוי שהגיורים יוכרו על ידי רבנים רבים יותר ועל ידי חוגים רחבים יותר. זהו יתרון חשוב מאוד, כדאי להקשיב לו ואין לזלזל בו.

שני יתרונות חשובים עומדים כאן זה מול זה. סגנון דבריי אינו יכול להסתיר את דעתי האישית ואת חרדתי הגדולה מן הקרע הגדל והולך בין הישראליות ליהדות, ואת הסיכוי שאני נותן לחוק שטרן להתגבר עליו. אך גם היתרון השני חשוב, וזה פשר מחלוקת הרבנים כפי שאני הקטן מבין אותה.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
9 תגובות - 9 דיונים מיין לפי
1
"לא אדון" בנושא העיקרי שבגללו ה"גיורים" פיקציה. גיורים
זלמן | 27-03-2014 9:09
גיורים פיקטיביים לא יתקנו כלום. מחכה שהעומד בראש ישיבה יראה למה אי קבלת מצוות מודעת אינה מעכבת.
2
אפשר היה למצות את שני היתרונות
שמעון | 27-03-2014 9:40
אם היה ברור שרבני הערים לא יעשו דין לעצמם אלא יקבלו את העקרונות ההלכתיים של הגיור באופן אחיד. אחר כך כל אחד ישכלל את הפרקטיקה איש איש במקומו. לא נכון שכל רבני הערים פועלים על פי "ההלכה הנהוגה". קטונתי מלקבוע הלכתית מהי "ההלכה" ולומר שרב פלוני סוטה ממנה, אבל אם הקריטריון הוא "ההלכה הנהוגה" אזי בהחלט יש רבני ערים שרוצים לסטות מההלכה הנהוגה ולהנהיג עקרונות הלכתיים חדשים על פי תפיסתם ההלכתית הפרטית.
3
"גיור אין משמעו רק הצטרפות לישראליות אלא גם ליהדות"???
מה הקשר בין גיור לישראליות? | 27-03-2014 10:38
לא מבין את האמירה שלו ש"גיור אין משמעו רק הצטרפות לישראליות אלא גם ליהדות". מה קשור גיור ל"ישראליות"? אדם יכול להתגייר ולא להיות ישראלי ולהיות ישראלי ולא להתגייר. המבחן לגיור הוא דתי ולא אזרחי.
4
יהיה חמוד לראות פה שוב את כל ה"יראי שמים" בעיני עצמם
מבזים ת"ח | 27-03-2014 10:52
5
יש מצווה לגייר גויים?
שיודע לשאול | 27-03-2014 11:15
באסלאם יש מצווה להפוך את כל העולם למוסלמים. בנצרות יש מיסיונרים. והנה אנו שומעים כי בישיבת הר עציון מאמצים רוחות אסלאמיות ונוצריות במקום את תורת משה - המכריזה ש"קשים גרים לישראל כספחת" . האם ערב פרשת תזריע העוסקת בצרעת ובספחת זה מה שיש לכבוד ראש הישיבה לומר על שינוי כללי הגיור במדינת ישראל?
6
ל - 5 החוצפן
freebird | 27-03-2014 23:17
ראשתאתה לא יודע לשאול. אתה מזבה תלמיד חכם גדול בישראל אז תשמור על הפה שלך. מצווה לקרב רחוקים. מו"ר הרב דרוקמן אומר שה"אובדים מארץ אשור והנידחים מארץ מצרים" הם הגרים מזרע ישראל שחוזרים לעם ישראל. לזה מתכוון הרב מדן וזו בפירוש מצווה לגיירם. התורה מצווה לאהוב את הגר ונאמר החסידות שמי שלא אוהב את הגר גם לא אוהב את השם. ואגב, גם אם קשים גרים לשיראל כספחת לאור המציאות שיש לנו כאן בא"י כחלק מצתהליך הגאולה אז עת לעשות לה' הפרו תורתך. לגייר וכמה שיותר!
7
מי שרוצה להתבולל- שיתבולל.
גדעון גינת | 28-03-2014 1:12
והיה אם על ידי כך המדינה לא תהיה מדינת ישראל- אז לא תהיה מדינת ישראל, ונקים אותה מחדש. אין אנו אחראים על תהליך הגאולה שיהיה כך או כך. אלא התורה לא תהא מוחלפת ומי שמתגייר ולא מתכוון לשמור שבת אינו גר. מי אמר לך הרב מידן שדוקא על ידי מדינה זו תבוא הגאולה?
8
כמה מהר אנו שוכחים
dd | 02-04-2014 16:49
. שמי שהעלה את "יהדות" רוסיה לכאן, הלכה למעשה מחק את המדינה היהודית. 99% אחוז מן העולים באו לכאן אך ורק כדי להיטיב עם מצבם הכלכלי. חלק נכבד מהם ירד חזרה מן הארץ. חלקם המוחלט לא ידע ולא רוצה לדעת כלום על יהדות. תוך 20 שנה, מי שהחליט על עלייתם, הרס את המדינה. שיישרפו בגיהנום,מקבלי ההחלטות דאז. ואני סמוך שהם אכן נשרפים.
9
לכל מי שאיבד את דרכו בסבך
יחיאל | 23-04-2014 23:47
הדעות השונות אודות גיור כהלכה, והמחלוקת בין המגזרים השונים בקרב היהדות האורתודוכסית בא"י, מומלץ מאד לקרוא את מאמרו של מיכאל אברהם - שערי גיור http://www.bmj.org.il/userfiles/akdamot/22/Avram.pdf