פרשת בא: ישנם אנשים המרגישים שהמדינה פגעה בהם מבחינה כלכלית בכל מיני צורות, ולכן הם מרשים לעצמם לקחת בחזרה את כספה של המדינה לא דרך בית משפט, אלא בכל מיני טריקים כלכליים כאלו ואחרים. מה פרשת השבוע מספרת לנו על התופעה הזו?
הרש"ר הירש שם לב לביטוי מאוד מעניין שיש בפרשתנו. אחרי מכת חושך כתוב "גם האיש משה גדול מאוד בארץ מצרים, בעיני עבדי פרעה ובעיני העם", מה יש במכת חושך שדווקא בעקבותיה משה נהיה אדם גדול בעיני המצרים? לא מכת שחין ולא ברד ולא ארבה ולא שום מכה אחרת, עם כל הדברים המדהימים שהיו במכות הללו, לא הרים את קרנו של משה, מה גרם לקרנו של משה לעלות בעיני המצרים דווקא בחושך?
זמני כניסת ויציאת שבת פרשת בא תשפ"ב
מדרש חז"ל המפורסם מספר, שבזמן מכת חושך בני ישראל הסתובבו בבתי המצרים וחפשו את אוצרותיהם, כדי שאחר כך יוכלו לבוא ולבקש אותם מהמצרים. שואל הרש"ר למה הם חיכו? הרי המצרים שעבדו אותם באכזריות נוראית קרוב למאה שנה, מצאת אוצר אצל אותו משעבד אכזרי – קח, למה אתה צריך לחכות שהחושך ייגמר ואז הם לבוא לבקש? קח, זה שלך לכאורה.
אך לא, המצרים מתעוררים מהחושך אחרי שלושה ימים ומגלים שלא חסר להם כלום. למרות כל העוולות הנוראיות שהם עשו לעבדים האלה, אף עבד לא לקח פרור. ולא רק שלא לקח, אלא בסיום החושך בני ישראל מגיעים למצרים ומבקשים: "אפשר את זה בבקשה", "אפשר לקבל את ההוא שם בבקשה", ולמרות שהם יכלו לקחת את אותם חפצים לפני דקה, הם לא לקחו.
היושר הפנימי הזה שאני לא נוגע בכסף שהוא לא שלי מצא חן בעיני המצרים, ולכן דווקא אחרי מכת חושך קרנו של משה מנהיג העברים עולה, "גם האיש משה גדול מאוד בארץ מצרים".
כסף שהוא לא שלנו על פי דין, לא לוקחים, ואם אנחנו חושבים שמגיע לנו – מבקשים, בבית משפט או מהאדם השני, כי הכל צריך להיות ביושר על פי דין, ולא בעורמה.
תגובות
סודה של מכת החושך ס"ד. הנביא ישעיה מספר לנו שהקב"ה "יוצר אור ובורא חושך." והנה בבריאה ,לא מצאנו שהקב"ה ברא חושך . רק אור והחושך טפל לו בבחינת - ברירת מחדל . והנה בעזר ה' התשובה האפשרית לשאלה הנ"ל מכת החושך - בריאה חדשה ====================. בס"ד. יש שני סוגי חושך. =============== יש חושך בהעדר אור . והוא חושך של לילה מימי הבריאה ויש חושך ממשי לעצמו כבריאה חדשה בבחינת : "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ" כאמור בריאה חדשה וללא קשר להעדר אור והוא קרוי בתורה : "חושך אפלה " [בניגוד לחושך ואפלה] כאמור מן בריאה חדשה ל"שעה". בבחינת אושיה בפני עצמה שנאמר : "וימש חושך". שהקב"ה ברא חושך כאמור חושך ממשי שניתן לחוש בו פיזית ולמשש אותו חושך שהוא ההפך הגמור מאור - האין סוף. חושך שכזה גם ממלא מעצם הגדרתו כאמור . מקפיא
הרבי הרבי מלובביץ' ישו מוחמד הנביא מואפק טריף
לא כל מדרש צריך "להנשים" לדורות מכת החושך הייתה מכה מוחלטת בכל ארץ מצרים, עד כדי "וימש חושך .שהיה כה סמיך עדי מוצק [ראו תגובה קודמת].לבני ישראל היה אור אך במושבותם - כך מדגישה התורה. כלומר גם בני ישראל לא יכלו לראות דבר בארץ מצרים .אז לייחס לישראל נהירה ונבירה ברכושם של המצרים בשלושת ימי החושך, לא רק לא נכון, אלא אינו אמיתה של התורה . ועתה לשאלה שמציב הכותב הנכבד : כיצד לאחר מכת החושך גדל מאד משה בעיני המצרים . פשוט שלושה ימים כל מצרי לעצמו היה קפוא והמחשבות שלושה ימים רצו בתוכו ,בלי שטיפות מוח כשהוא נוכח כי לא החרטומים ולא אלוהי מצרים מועילים [לכן החושך היה שלושה ימים ]ואזיי הגיעו למסקנה כי האיש משה גדול מאד . שבוע טוב. משה אהרון