'הם ידברו ואנחנו נבנה' או 'מהדיבורים האלו לא יצא כלום'. זוהי תשובה אולטימטיבית לכל מי שבא לשאול את אנשי הבית היהודי והאגף הימני בליכוד, לגבי המנדט שקיבלה ציפי לבני במשא ומתן שהיא מנהלת מול כנופיית אבו מאזן.
התפישה הפרגמטית, משתכנעת בקלות, שאכן כך הם פני הדברים היא (לבני) תעסוק בדיבורים בקוקטיילים, ובו בזמן שר השיכון ישחרר עוד כמה מאות או אלפי בתים ביהודה ושומרון. יש כאן תחושה של אנחנו עושים והם מדברים. (אגב, בפועל כל הזמן נמסרים לערבים עוד שטחים לבניה ערבית, במה שמכונה: 'שטחי סי').
היריבים הפוליטיים שלי נוהגים להטיח בי: 'אתה רק מדבר, אנחנו עושים'. ערב הבחירות האחרונות נהג חה"כ מוטי יוגב להטיף נגדי בשאלת רטורית: 'כמה בתים בן ארי בנה?!'. תשובתי הייתה, "ללא ספק אריאל שרון בנה ביו"ש יותר ממני וממוטי יוגב גם יחד". גם יותר מכל מה שאורי אריאל יבנה על הניירות של משרד השיכון. אולם, מאז חורבן ימית וכל שכן מאז הרס יישובי גוש קטיף וצפון השומרון, האמירה שהבניה היא זו שתכריע הוכחה כמופרכת.
גרתי בעיר ימית ז"ל, הכרתי היטב את עשרות היישובים החקלאיים הפורחים של חבל ימית. ראיתי אותם בבניינם, אך ראיתי גם את חורבנם. יישובים ורחובות צפופי בתים, הפכו לעיי חורבות, במחי הכף של הדי-9. לתושבים הציעו ממון במקום ערכים, וחבל ימית הפך להיסטוריה נשכחת בתולדות מדינת ישראל. גורשנו משם ובאנו אל חולות גוש קטיף. זכיתי להיות בקבוצה הראשונה שהגיעה לחולות הטובעניים של היאחזות נחל גדיד, המקום שהפך לימים לישוב הגדול והמפואר נווה דקלים.
ברבות השנים נבנו בו הרבה בתים, פשוטים ומפוארים. בתי כנסת מרשימים, מוסדות חינוך מפוארים ומסביב חקלאות משגשגת. אך גם כל זה טבע בחול, היה כלא היה. שוב הוכח למי שרק רצה לראות, שאם יש מעשים אך אין דיבורים, המעשים הם הבל, חסרי משמעות. הגיע הזמן להבין שתם זמן המעשים. הגיע הזמן להבין שללא אמירה ברורה – הארץ הזאת היא שלנו ולא של אף עם אחר, לא נשאר כאן.
ציפי לבני מייצגת גם את אורית סטרוק
מפלגת הבית היהודי, עם ההישג המרשים שלה בבחירות נכנסה למשא ומתן קואליציוני עיקש. ההישגים בצד של השררה, הם ללא ספק מרשימים, שלושה שרים שני סגני שרים כשראש המפלגה עצמו חולש על ארבעה משרדי ממשלה. גם שלחו יד מרשימה אל הכספים הקואליציוניים להיטיב עם מי שישתעבד להם. גם הציבו איש משלהם בראש ועדת הכספים. אך בתוך כל זה, ועם כל הכח המרשים שבאו עמו לקואליציה, לא נשמעה מהם שום מילה עקרונית באשר לאחיזה שלנו ביו"ש.
לא הוזכר למצער דו"ח אדמונד לוי, לא התניה לביטול הסכמי אוסלו, שמשמעותם הישירה היא אובדן זכות האחיזה שלנו ביהודה ושומרון. אך כן 'הגדילו לעשות' כשתמכו בממשלה שהגדירה לעצמה משימה 'להתקדם במשא ומתן מול הפלשתינים'. ציפי לבני, עוסקת באובססיביות במכירת ארץ ישראל, בשליחותם של אנשי הבית היהודי, וכן גם בשליחותה של אורית סטרוק.
תבוא סטרוק ותגיד: 'היא מדברת לא יצא מזה כלום'. על כך אני אשאל, האם היית נותנת למישהו למכור את הבן שלך, מתוך הנחה שלא יצא מזה כלום? אך יש לומר: מי שנותן שימכרו את הבן שלו, גם למראית עין הוא לא אבא! מי שמאפשר שיהיו דיבורים, רק דיבורים, על הקמת 'מדינה פלשתינית' בגבולות כאלו ואחרים, אין לו באמת שום שייכות לארץ הזאת.
משול הדבר לאדם שנידון בבית המשפט למוות, וכרגע יש דיון על זמן ההוצאה להורג והסוג של חבל התליה, אך חבריו 'מרגיעים' אותו בארוחות מפנקות. הם מבקשים להניח את דעתו ואומרים לו: 'בבית המשפט מדברים, בינתיים אתה משמין'. רק אדם אוויל יצליח להכניס פירור לפה, בזמן שמדברים על גוויעתו. מי שמתפנק עכשיו בעוד כמה יחידות דיור, שידע שהמחיר הוא חבל התליה הנכרך על צווארנו. נתניהו לא מסתיר, הוא נחוש להגשים את 'חזון שתי המדינות'. מבחינתו ציפי לבני היא לא עול, היא שליחה שעושה עבורו את העבודה. אך שוב, את ההכשר לשליחות המפוקפקת, נותנים 'אנשי הימין', כמו אז בממשלת שרון וחורבן גוש קטיף. כשזה יקרה ממש, ושוב המפד"ל תיזרק, לא תהיה שום טענה מוסרית מול יהדות התורה או ש"ס, שיתנו את ידם לחורבן וגרוש. הם רק יזללו בתיאבון את מה שאורי אריאל ואורית סטרוק הכשירו.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
