שאלה:
עם קבלת דואר אלקטרוני בעש"ק האחרון על פטירת מו"ר הרב יהודה עמיטל זצ"ל, קרעתי את חולצתי [ע"פ תחושתי ועל פי מה שזכרתי 'על שמועות הרעות' ועל רבו מובהק].
בהלויה ראיתי שרוב התלמידים לא נהגו כך. עיינתי ברמ"א על שולחן ערוך יורה דעה סימן רמב סעיף ל: הגה: ובימים אלו עיקר הרבנות אינו תלוי במי שלמדו הפלפול וחילוקים שנוהגים בהם בזמן הזה, רק במי שלמדו פסק ההלכה והעיון והעמידו על האמת והיושר. (מהרי"ק שורש ק"ע /קס"ט/).
וב'פני ברוך' סימן א סעיף ד.
האם טעיתי או שמא הלכות אבלות אינן ידועות?
ת.נ.צ.ב.ה.
תשובה:
שלום וברכה,
על פי ההלכה הישרה היה צריך לקרוע.
למה אני לא קרעתי ? אספר לך סיפור משנה א' שלי בישיבה (זה אירע לפני כ 35 שנים אולם משפיע עלי עד היום): ביקשו ממני להיות ש"ץ למנחה. נגשתי לרדת לפני התבה, התעטפתי בטלית, וכיוון שלמדתי במשנה ברורה כי הש"ץ מברך על הטלית – ברכתי. הרב עמיטל פנה אלי בסערה, ונזף בי. הוא אמר כי אמנם כתוב כך במשנה ברורה אולם "לא אבא שלך עושה כך ולא סבא שלך עשה כך, ולא ראית אף אחד שעושה כך", לאמור: צריך לראות גם מה שנהוג, ולא להיות מן המתמיהין.
לא זו בלבד, אלא שהוא שהטמיע בנו את המאבק בסממנים חיצוניים, ואת הרצון לעשות דברים מצד מה שהם, ולא מצד העובדה שהם נראים כמעשים טקסיים. כאשר מדובר בהלכה מובהקת – עושים אותה ללא כל התחשבות בשאלת הלב, וכמובן מנסים לכוון את הלב לכינונה, אולם זה תלוי בכך. כאשר מדובר בדברים חיצוניים אחרים – הלב צריך ללוות אותם באמת. את אבלותי אני שומר בתוך עצמי ואיני מוציא אותה החוצה.
עיין הייטב!! ב - ליקוטי מוהר"ן
בחלק א' עיין ב- תורה ח' אות ג', תורה יב' אות א' תורה יח אות ג, תורה כח' אות א', תורה כב' אות ד' , תורה סא' אות ב', תורה קיא', תורה י' אות ד',
ובחלק ב' עיין ב- תורה ז' אותיות א' – ב', תורה עב ד"ה "אבל זה המנהיג.." תורה ח' אות א' וכן בתורה זו אות ח', תורה סח' בהתחלה,
שיחות הר"ן קכו, תסד, תנה, תקלז,
ספר המדות ערך בושה אות ב'.
ליקוטי הלכות - חשן משפט הלכות חזקת מטלטלין הלכה ד – אות א
וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים"
ב. הרב עמיטל בתוך תוכו, היה יהודי עצמאי ולא ירא מפני איש ואפילו לא בפני עצמו... הוא לא היה מחוייב אפילו לדברי עצמו, והרשה לעצמו לשנות את עמדתו.
ג. להיות תלמיד מובהק זה להכריז על חוסר עצמאות.
ד. להיות רב מובהק - גם זה כרוך בויתור מסויים על עצמאות.
במובן הזה הרב יובל שרלו הוא התלמיד הכי מובהק של הרב עמיטל...
אגב. למקרא כמה מן ההערות כאן בא לי לקרוע..
חסרה כאן המון דעת תורה,
הוא מציג שישנה הלכה אבל אם אין לי חשק בלב ו/או כיוונון הלב אז לא יקיים אותה ו/או מסורת מבית הוריו (ועדיין אינני מבין איזה מסורת קיימת למזרחיסטים??? אם בלימוד תורה וקיומה)
אז לא יקיים את ההלכה, כגון: אם מישהו לא יתחשק לקיים מצוה דאורייתא או דרבנן, פשוט יוותר עליה
נשמע שישנו כאן חוסר דעת תורה מפורסם של שקר, "רב של עשו", שידין יהודין
ודי למבין
יש מנהג אצל רבים לא לקרוע, ולכן כך הוא נהג.
כנ"ל תלמיד שיורד לפני התיבה הוא חניך בעצם "תורן", ואם יברך (שוב באותו יום) על הטלית עלול לבלבל את חבריו שמא הוא הסיח כ"כ את דעתו במשך היום בעניינים פחות חשובים ולכן נאלץ לברך!
כנ"ל אילו הרב שרלו יצ"ו היה כן קורע, היה רק מבלבל את הציבור שלא לצורך (תגובה 12), וממילא לא היה יכול להוסיף אלא רק לגרוע מהמצווה להספיד לתלמיד חכם כראוי לו.
אני בכל אופן הבנתי (שהרב שרלו חושב) כי הרב עמיטל לא היה רוצה שהרב שרלו יצ"ו יקרע עליו!
וכל זאת למה!? הרי הרב יובל שרלו בסופו של דבר (בשורה התחתונה) לא הלך בעקבות הרב עמיטל מבחינת ההשקפה (אם לא מבחינת ההלכה)! ובכן הרב עמיטל (ביושרו האינטלקטואלי) היה רוצה שרק תלמידים מובהקים שלו (דווקא מבחינת ההשקפה) הם שיעשו עליו קריעה, אם בכלל! כי אילו היה הרב שרלו יצ"ו כן קורע, אז היה הציבור בוהה תוהה ומתבלבל האם הרב שרלו קורע "ספונטנית" - או שמא למראית עין כמצוות אנשים מלומדה?!
צא ולמד מה רם ונשגב שהרב עמיטל זצ"ל הצליח למסור בס"ד למי ממבחר תלמידיו אפילו דקי דקויות של מראית עין בהלכה מחד, ושל יושר אינטלקטואלי מאידך!
וזה המקום למחרת ט' באב לאחל לאיש היקר הרב יובל שרלו המשך הצלחה בכל מעשי ידיו, וכן יזכה לשנים רבות רבות טובות ונעימות בחסדי השם עם כל ביתו והנלווים אליו.
כבודו ימחל לי אבל תורה וללמוד אני צריך!
עשה נא חסד עימדי ותרד קצת בדבריך הגבוהים והעמוקים עמוק עמוק מי ימצאנו, לשכל קודקודי, אני כל פעם נפעם ונדהם ממאמריך דברים שלא שמעתם אוזן מעולם, ומשתדל להבין את עומק המושג ואיני מבין מחמת קוצר המשיג. חידושיך ממש גבוהים כגובה הכיפה שבהר הבית, אולי לפחות תיתן לנו רמזים על דברי קדשך היוצאים מהר תבור (סליחה מלב טהור) כך שנוכל להעביר תורתך שכן הינך מעתיק השמועה, וכך לא תשתכח חלילה התורה מישראל.
אז אשמח אם תוכל לפרט לפי אילו ספרי אידיאולגיה של הרב אתה נוהג?
אם באמת תרצה לברר קרא על הרב עוזיאל זצ"ל על הרב יצחק ניסים זצ"ל אלו רק דוגמאות של רבנים ספרדיים שתמכו בכל כוחם במדינה
וכמובן את ספרו של מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל שו"ת הרב הראשי
בנוסף אציין גם את הרב משאש זצ"ל
כך שאני בתור ספרדי מעריך כל רב ספרדי כאשכנזי אך אני נוהג בפסיקת הרב אליהו זצ"ל
כך שאם באמת תרצה תוכל למצוא מספיק פוסקים ספרדיים ציונים
אני שמעתי דברים דומים מעוד מפי אבי שהוא למד מהרב אריה בינה.
חוץ מזה, מה הקשר אשכנזים פה בכלל? ה' הוא אשכנזי או ספרדי? זה חשוב, כי התשובה היא כמובן שהוא אשכנזי אחרת איך אפשר להסביר שהתורה מלאה בדגשים על חשיבות הארץ? מה עם כל המלחמות האלה שביטלו תורה? ובכלל לפני שמתחילים בוויכוח על שרויה וקטניות צריך לברר אם בנ"י היו בכלל ממוצא אשכנזי או ספרדי במקור כי אז זה לא מחייב את בני העדה השניה.
תגיד, אתה נורמלי???
אנחנו הספרדים מברכים על טלית כשהש"ץ יורד לפני התיבה.
בכלל הציונות הדתית היא זרם אשכנזי מובהק, אף פעם לא הבנתי מה ספרדים עושים שם. יש כיפות סרוגות ספרדים ההולכים בהלכה עפ"י הרב עובדיה בין להקל בין להחמיר, ובהשקפה לפי הרב קוק. למה ומדוע ?
לא ברור. הרב עובדיה מספיק טוב בשביל איסור והיתר ולא מספיק טוב בשביל השקופה ?