"אם לומדים תורה ולא שומעים בכיו של המשווע לעזרה, משהו פגום בלימוד"
עוד על תורתו של הרב יהודה עמיטל. ד"ר אביעד הכהן כותב על ראש ישיבת הר עציון: "הרב עמיטל היה אדמו"ר גדול שבגדולים, אבל נטול חסידים. לא מפני שאלפי תלמידיו לא דבקו ברבם, אלא מפני סלידתו מכל תופעה של פולחן אישיות"

הרב עמיטל היה אדמו"ר גדול שבגדולים, אבל נטול חסידים. לא מפני שאלפי תלמידיו לא דבקו ברבם, אלא מפני סלידתו מכל תופעה של פולחן אישיות.
דרך ארוכה עשה הילד יהודה קליין, מהעיירה שבהונגריה, בצל השואה שבה איבד את רוב בני משפחתו הקרובה, ועד שהצהיר אמונים כשר בממשלת ישראל.
במהלכה, שירת כחייל קרבי במלחמת העצמאות, לימד תורה עם הרב שך בישיבת הדרום ברחובות, הקים ישיבה בגוש עציון שהייתה ל"ספינת הדגל" של ישיבות ה"הסדר" ויסד את תנועת "מימד".
על אדנים רבים ניצבה משנתו של הרב עמיטל: אהבת תורה ויראת שמים, אהבת עם ישראל ואהבת ארץ ישראל; למדנות, מקוריות, אומץ לב ואנושיות; ועל השילוב שבין עבר להווה, בין שואה לתקומה, בין תורה ודרך ארץ, בין דרך ארץ ישראל ודרכה של מלכות ישראל.
יסוד מוסד במשנתו הייתה האנושיות. אנושיות פשוטה, שמקורה בלב, שאינה נצרכת לא למקור כתוב ולא למסורת על פה. מכוחה ומכוח-כוחה גזר הלכות גדולות, הן בתורה והן בדרך ארץ.
לצד אהבתו לתורה ולעם ישראל, אהב הרב עמיטל אהבת נפש את ארץ ישראל. אך כדרכו, גם בה לא ראה את חזות הכל. מתוך ראייתו המעמיקה והמורכבת, ביקש להדגיש שארץ ישראל ואהבתה אינם אלא צלע אחת מתוך שלוש צלעות המשולש הנצחי של עם ישראל.
לאחר השבר של מלחמת יום כיפור, שבה שכל שמונה מתלמידיו הקרובים, שינה את עמדותיו, ומדרך "גוש אמונים", שהיה אחד ממורי דרכו בראשית הדרך, נטה לדרך השלום. בשל עמדותיו ה"יוניות", הלא שגרתיות בעולם הישיבות, ספג לא מעט חרפות, ושילם עליהן מחיר ציבורי כבד. אך למרות כל אלה, לא חת ולא נתיירא מלהשמיע קולו ברמה.
מסר אחד הטמיע בתלמידיו, והוא מלווה אותם כל חייהם. "כשלומדים תורה", כך לימדנו, "ולא שומעים את בכיו של המשווע לעזרה, משהו פגום בלימוד". והוסיף: "כל אימת שאני חושב שביכולתי להמעיט חילול השם, להרבות כבוד שמים, לקרב יחידים, להציל יהודים משפיכות דמים או להציל משהו מארץ ישראל אשמיע את קולי".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו