"חמש דקות מכפר סבא": הדתיים עדיין חיים בבועה - סרוגים

"חמש דקות מכפר סבא": הדתיים עדיין חיים בבועה

"חמש דקות מכפר סבא" של חגי סגל, מניח שהמדינה כולה חיה בתוך בועת ההתנחלות והציונות-הדתית שקופאת על שמריה. דניאל להמן קרא את ספר ההמשך ל"התנחלות דמה" והתאכזב.

"חמש דקות מכפר סבא": הדתיים עדיין חיים בבועה
  הבועה של המתנחלים. (כריכת הספר)

לפני כעשרים שנה, חיבר חגי סגל אחד מביכורי הסאטירה הדתית-לאומית: הספר "התנחלות דמה", על ההתנחלויות, תושביהן וחייהם. עתה, זוכה הספר למהדורה חדשה, מורחבת ומעודכנת – "חמש דקות מכפר סבא" (ספריית בית אל, 2012).

כאז גם היום, רוב חיציו של סגל מכוונים פנימה. מטרתו, להראות לציבור המתנחל שגם הוא מתנהג לעתים בצורה מגוחכת, לבקש ממנו לקחת את עצמו ביותר קלילות. אם סגל פונה לחלקים נרחבים יותר בחברה הישראלית, מבטו נועד בעיקר כקריצה בכיוונם, לחישה כי 'אנחנו מודעים לאבסורדיות של עצמנו. גם לנו חוש הומור עצמי. גם אנחנו נורמאליים'.

ואולי, זוהי מגמת המעבר בין "התנחלות דמה" לבין "חמש דקות מכפר סבא". אם בעבר, התמקם הספר בתוך ההתנחלות, בלב המגזר, כעת הספר מוכן לשלוח יד מעבר לקו הירוק, לכפר סבא, ליתר העם היושב בציון.

אולם, במיחזור יצירותיו, סגל למעשה מצהיר כי לא השתנה דבר בעשרים השנים האחרונות. הסאטירה שלו עודנה רלוונטית, לדעתו – ולא רק למתנחלים, אלא אף לציבור הישראלי כולו. רצח רבין, קמפ דיוויד, האינתיפאדה השנייה, ההתנתקות, מלחמת לבנון השנייה, המחאה החברתית של קיץ 2011 – בעיניו של סגל, אירועים אלו אינם מותירים רושם של קיימא. מה שהיה, הוא שעודנו. בראיון לערוץ 7, סגל אף מסכים, שאכן "שום דבר לא השתנה".

קשה לקחת טענה כזו ברצינות – ודאי, מזוויתה של החברה הישראלית כולה. ביחס ל'קצה הקרחון', אירועים שהתרחשו לפני פחות משנה וחצי, מצהיר פרופסור אביה ספיבק, לשעבר משנה לנגיד בנק ישראל ומרצה בחוג לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון, כי "השיח הציבורי השתנה ללא הכר בעקבות המחאה. נקודת המוצא של טרום המחאה, שהמערכת הכלכלית הישראלית היא המערכת הכלכלית היחידה האפשרית, ושבעלי הממון הם בעלי היוקרה, ושהמשק במצב מצוין, כבר אינה מקובלת על הציבור ועל אמצעי התקשורת" ("גלובס", 11.1.12).

הדתיים חיים בבועה

אך ספרו של סגל אינו אלא תסמין זעיר לליקוי שנרחב בהרבה. הדיסוננס שמתגלם ביחסו של סגל לחברה הישראלית מאפיין את מרבית המגזר הדתי-לאומי. פעמים רבות, העוקב אחרי 'חדשות המגזר' יתקשה לקבל מהן תמונת מצב עדכנית וברורה לגבי המתרחש במדינה. מתי לאחרונה נשמע קול מתוך הציבור הדתי-לאומי הדן ברצינות בסוגיות המרכזיות המונחות על סדר-היום הכלל-ציבורי?

מתי לאחרונה פצח המגזר את פיו ביחס ליוקר המחיה – ולא כדי לקונן על התייקרות שכר הלימוד בישיבות תיכוניות – אלא כדי להתקומם על מחירם העולה של מצרכים בסיסיים, השווים לכל אזרח באשר הוא: לחם ומוצרי חלב, מלפפונים ועגבניות? מתי לאחרונה פצח המגזר את פיו ביחס למצוקת הדיור – בכובד ראש, ולא כנימוק ציני להרחבת הבנייה בשטחים?

אפילו בסוגיות ביטחוניות מובילות – דוגמת הגרעין האיראני – הציבור הדתי-לאומי מעדיף לצפות מן הצד ולשתוק. רק כאשר הדיון הבוער במדינה עוסק בהתנחלויות – תופעה שהולכת ופוחתת בתקופה האחרונה – נגלה חפיפה רבה בין 'חדשות המגזר' לבין החדשות הכלליות.

"חמש דקות מכפר סבא" מניח שהמדינה כולה חיה בתוך בועת ההתנחלות והציונות-הדתית שקופאת על שמריה. אולי כדאי שהבועה תבוא, מפעם לפעם, לכפר סבא, ותתעדכן במציאות. כולה חמש דקות נסיעה.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
אתה פשוט חסר הומור. זה הכול
שוקי | 26-11-2012 13:14
זה ספר סאטירי לא יותר. מה זה קשור למחאה החברתית?