הפתרון אצל הרבנים: תתירו לצלם אירועים בשבת

בעקבות אירועי השבת ביצהר, מציעה חני לוז לרבנים לתת את דעת ולהתיר צילום מקצועי של עימותים עם ערבים גם בשבת, על ידי צלמים שהוכשרו לכך, למשל, של ארגון "תצפית". עוצמת הנשק הסרטוני עולה על כל הנזקים האחרים ומביאה להסתה נגד עם ישראל וחיילי צה"ל.

הפתרון אצל הרבנים: תתירו לצלם אירועים בשבת
  פלאש90

האירועים ביצהר בשבת הם תעודת עניות לדרך בה התקשורת הישראלית מבצעת את תפקידה העיתונאי.

האירועים בשבת האחרונה, הרחיקו את זכרוני לאירועים שהתרחשו לפני כחמש שנים: כשבועיים לפני ראש השנה תשס"ט, 13.9.2008 למניינם.

שבת בבוקר. רוב תושבי היישוב יצהר עדיין ישנים. סמוך לשעה 6:30 מבחין חייל בעמדה בכניסה ליצהר באדם לבוש מכנסי ג'ינס וחולצה שחורה. החייל לא בודק את זהותו ולא מעכב אותו לבדיקה, לדבריו, "לא הבין שמדובר במחבל". האדם שחדר ליישוב נכנס לאחד הבתים בשכונת שלהבת, והצית אותו.

בני משפחת בן שלמה, בעלי הבית, לא היו בבית. ביתם הוצת ועלה כולו באש.

המחבל ניסה לחדור לבית נוסף, בית משפחת אופן, כנראה בכוונה להציתו על יושביו. הדלת היתה נעולה, והמחבל ניסה לחדור דרך החלון. אם המשפחה, רויטל אופן, הבחינה בניסיונו לפרוץ דרך החלון והדפה אותו.

בינתיים, השכנים, משפחת שטטמן, הבחינו בלהבות. אם המשפחה ביקשה מבנה להעיר את השכנים ולהזהירם מהאש. האם לא חשדה כלל שחדר מחבל ליישוב. המחבל מצא את טוביה, ילד בן 9, וניסה לרצוח אותו בסכין. הילד נאבק עימו, ובנס – הסכין נשברה והילד נפצע באורח קל עד בינוני. המחבל השליך אותו מגובה ארבעה-חמישה מטרים.

בבריחתו מהיישוב נקרא המחבל לעצור, על ידי אחד החיילים, אך הוא לא שעה לקריאת החייל והמשיך בדרכו. תושבי היישוב הורגלו להתנכלויות. בשלושת החודשים שקדמו לאירוע זה, היו שבעה מקרי הצתה של רכוש ושדות ביצהר. המשטרה וצה"ל לא מנעו את ההצתות הקודמות, לא ביצעו מעצרים, ולא מצאו את האשמים.

תושבים נזעמים מיצהר החליטו למחות על האירוע במה שהם מכנים 'תג מחיר'. כ-25 גברים (על פי הצילומים) ירדו לכיוון הכפר הסמוך, ממנו הגיע המחבל. בכפר הם השליכו אבנים וניפצו שמשות במשך עשרות דקות. על פי טענות הערבים, תושבי יצהר היכו ופצעו ערבים מהכפר, ואף ירו לעברם, אולם בסרטונים שהופצו אין ביסוס לטענות אלו.

מבדיקה של תדמי"ת על הסיקור בגלי צה"ל מצאנו כי מתוך 7:10 דקות שהוקדשו לתיאור הפרעות בערבים וביקורת על המתנחלים, רק 23 שניות הוקדשו לתיאור החדירה ליצהר ופציעת הילד, וזאת רק על ידי המרואיין, יו"ר מועצת יש"ע, דני דיין.

מפקירים את המדיה לערבים

משום מה הדהז'וו עובד אצלי שעות נוספות.

גם הפעם, מדובר באירוע שהתרחש בשבת. הפעם, ביצהר, הותקפו מטיילים יהודים שהגיעו למעיין לטיול שבת. הם הותקפו מילולית ומהר מאוד הידרדר האירוע לזריקות אבנים.

עשרות תושבים מהכפר עסירה-א-קבליה הסמוך הגיעו והציתו את השדות מסביב.

את הצילומים של האש רואים בבירור בסרטון המקוצץ שהפיץ ארגון השמאל הקיצוני "בצלם" .

וכאן טמונה הבעיה העיקרית, התמונה.

התמונות מגיעות מארגון עוין, ארגון המסב נזק עצום לצה"ל, לתושבים יהודים ביישובי יהודה ושומרון ולשמה של ישראל בעולם כולו.

הערבים מתעדים, והיהודים – כמעט שלא.

גם הפעם, הסיפור מתרחש בשבת, והתוצאה התקשורתית בהתאם: "בצלם" מקבלים את כל הבמה בשבת, ואחרי השבת – אין חומר מצולם יהודי שאפשר להפיץ.

כבר לפני כמה שנים, פסק הרב דני סטיסקין, רב היישוב מעון, שאנשי הבטחון יכולים לצלם בשבת. זאת, בעקבות התנכלות בלתי פוסקת של ערבים, בתמיכת פעילים קיצונים חמושים במצלמות מארגוני "זכויות אדם" של אוהדי הערבים מאירופה וארה"ב כמו ISM, שיצרו פרובוקציות, צילמו, ערכו והפיצו סרטונים מזווית הראיה הערבית בלבד.

התקשורת מיישרת קו עם בצלם

גם הפעם, "בצלם" יצאו גדולים מהמונופול שלהם על הסיפור: אתר וואלה הפיץ את הסיפור הערבי בלבד במשך כל השבת. ביום ראשון אתרי חדשות גדולים כמו חדשות ערוץ 2 הפיצו את הסרט הערוך של "בצלם" ללא כל אמירה או שאלה. הגדילו לעשות ב"מעריב" כשבחרו להדפיס ביום שני, יממה וחצי אחרי האירועים עצמם, עיתון עם כותרת ראשית המבשרת כי "מתנחלים ירו על פלסטינים – חיילי צה"ל הסתכלו מהצד".

אף אחד מהם לא ראה לנכון לתאר את ההצתות מסביב, או להבליט את מה שרואים בבירור בצילומים: הערבים רוגמים מטיילים באבנים ממרחק יריקה, בתמונות נראים 3-4 אזרחים וכמה חיילים מול המון מוסת המונה עשרות גברים ונערים.

במקום לשאול מדוע החיילים לא מנעו את ידויי האבנים על האזרחים מיצהר – הכותרות זועקות שצה"ל לא מנע ירי על פלשתיני.

להוציא ערוץ 10, בה הכתב רועי שרון מספר על ההצתות, אף אחד אחר לא מנסה כלל לתאר את הסיפור המלא שהתרחש ביצהר.

הצבת הסרטון באתר רציני כמו חדשות ערוץ 2, ללא כל הקשר והשמעת הסיפור של הצד השני – מציבה בסימן שאלה את מקצועיותם העיתונאית של עורכי חדשות באתר.

ממעקב ארוך טווח של התקשורת – מתברר ששמורה פינה מיוחדת ליצהר: זה ישוב שלגיטימי לשנוא. יישוב שמותר למגיש בגלי צה"ל להגיד ללא כחל ושרק, שהיה עדיף שחייל צה"ל יירה על התושבים.

וזה אותו יישוב שכשמחבלים ערבים כמעט הורגים ילד בן 9, מוקדש לכך פחות מחצי דקת שידור, וכששבוע לאחר מכן אותו מחבל חוזר לרצוח ביצהר והפעם הוא נורה למוות על ידי חייל צה"ל – בדיקת תדמי"ת גילתה שגלי צה"ל הקדישו לידיעה – תחזיקו חזק – אפס (!) שניות שידור.

העיתונות הישראלית צריכה לבדוק את עצמה היטב, על התייחסותה לזכויות האדם של תושבי יצהר ובעיקר לזכותם הבסיסית לחיים.

המצלמה היא כלי נשק

אך המסקנה הנוספת, שאולי קרדינלית יותר מכוונת פנימה, כלפי רבנים: פסיקת ההלכה לגבי צילום בשבת חייבת לקחת בחשבון שעוצמת הנשק הסרטוני עולה על כל הנזקים האחרים: בעזרת סרטונים מגמתיים וערוכים – קל להסית נגד יהודים, נגד כל ישראל ונגד חיילי צה"ל. התוצאה היא אנטישמיות ברחבי העולם הכוללים חרם ורדיפה כלכלית וגם מעשי רצח על רקע השנאה לישראל.

בעזרת ההסתה החזותית, הפך צה"ל לצבא של מתגוננים, בה חיילים חייבים לספוג יריקות, קללות, אבנים ואלימות בלי להגיב. חיילים רבים מדי נהרגו עקב פקודות בלתי סבירות, הלוקחות בחשבון את הנזק התדמיתי בתקשורת.

בעזרת התעמולה התקשורתית סובלים יהודים רבים מבריונות משפטית, ודם המתיישבים היהודים הופקר. חייבים לתת את דעת להתיר צילום מקצועי בשבת במקרים בהם מותר לצאת להתגונן בנשק בשבת. לא רק במצלמה של קב"ט, אלא על ידי צלמים שהוכשרו לכך, למשל, של ארגון "תצפית".

אם על עסקי קש ותבן מותר לחלל שבת, דומני שעל עלילות דם פוסט-מודרניות – על אחת כמה וכמה.

איני מתיימרת לפסוק הלכה, לכך יש תלמידי חכמים גדולים ממני, אך בענייני תקשורת אני אכן מתיימרת להגיד שאני מבינה אי אילו דברים.

אני קוראת מכאן לרבנים לשבת על המדוכה ולהשמיע קול אמיץ, ולמנוע את הנזק התקשורת והתדמיתי הבא.

==

חני לוז היא רכזת תדמי"ת . בהכנת התחקיר השתתף גם נתנאל אריאל.

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

2 תגובות
הצג את כל התגובות