מה קרה באמת? – מה אכפת לי?! - סרוגים

מה קרה באמת? – מה אכפת לי?!

סיפור יצירת מצרים נוצר ממניעים פוליטיים על-ידי ירבעם בן נבט. בשורשו עומד ניצחון ישראלי על צבאו של פרעה מרנפתח לפני כ-3,000 שנה – ברמת הגולן. מרכבות המצרים טבעו בימת החולה, ולא בים סוף. דניאל להמן על ספר שמנסה לספר את התנ"ך אחרת.

author-image
מה קרה באמת? – מה אכפת לי?!
  סיפור אחר מהתנ"ך (כריכת הספר)

סיפור יצירת מצרים נוצר ממניעים פוליטיים על-ידי ירבעם בן נבט. בשורשו עומד ניצחון ישראלי על צבאו של פרעה מרנפתח לפני כ-3,000 שנה – ברמת הגולן. מרכבות המצרים טבעו בימת החולה, ולא בים סוף.

"סיני" אינו שמו של הר, אלא עיבוד עברי ל"סין", אלוהי הירח הבבלי – אחד ממספר אלילים שמוזגו ליישות אלוהית אחת: "אלוהים", אלוהי ישראל.

אלה הן רק חלק מטענותיו הבלתי-קונוונציונאליות של פרופסור ישראל קנוהל בספרו החדש, "השם" (דביר, 2012). הצעותיו נובעות, בראש ובראשונה, מניתוח מזמור ס"ח בספר תהילים באמצעות תבניות מספריות, בעלות משמעות מיסטית-דתית, המאפיינות את השירה המקראית – ובנוסף, על מעשה מרכבה של מסקנותיהם של מחקרים אקדמיים רבים.

ואמנם, הספר מחובר באופן פופולארי ופונה לקהל הרחב, יותר תיאור מסעו האישי של קנוהל ל'תגליתו המסעירה' מאשר מאמר מדעי מנומק – ובהתאם, טענות רבות אינן זוכות לנימוק מספק, דוגמת "המזמור הקשה והמסתורי ביותר מבין מזמורי תהלים הוא מזמור ס"ח" (עמ' 28) – אך הבסיס האקדמי של הספר שריר וקיים, כפי שיעידו עשרות עמודי ההפניות החותמים אותו.

הספר אינו מתיימר להציג יותר מ'עובדות': השלכותיו התיאלוגיות הפוטנציאליות אינן נדונות. וטוב שכך. הרי תודעתו הלאומית, תודעתו הדתית, של עם ישראל מבוסס על 'היסטוריה' אחרת – סיפור ובו אומה של עבדים שנגאלה ממצרים, שקיבלה תורה בהר סיני, שנדדה במדבר למשך ארבעים שנה.

לפי רבי יהודה הלוי, על הסיפור הזה מושתתת האמונה היהודית – "אני מאמין באלוהי אברהם, יצחק ויעקב, אשר הוציא את בני ישראל באותות ובמופתים ממצרים וכלכלם במדבר והנחילם את ארץ כנען…" (כוזרי, מאמר ראשון).

על הסיפור הזה מושתתות תרומותיהן המוסריות האוניברסאליות של עם ישראל: "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויצאך ה' אלהיך משם… על כן צוך ה' אלהיך לעשות את יום השבת" (דברים ה', טו), "ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים" (שם י', יט). על הסיפור הזה – ולא על סיפור אחר.

בזה אני מאמין

לאמור, חשיבותה של שאלת 'מה היה באמת?' משנית. האדם, הלאום, חיים על-פי הנרטיב ההיסטורי שיצרו לעצמם, שמספרים לעצמם, שמעבירים מדור לדור. וגם אם ה'עובדות' מספרות סיפור אחר, אורח חייהם נובע מן ההיסטוריה 'שלהם'. ועתה, לא ברור כלל ועיקר איזו היסטוריה 'אמיתית' ואיזו 'שקרית'. ואולי שתיהן אמיתיות או שתיהן שקריות באותה מידה.

ייתכן שקנוהל צודק. ייתכן שיציאת מצרים המוכרת לא אירעה. האם אכפת לי? אני מאמין בסיפור יציאת מצרים: לדעתי, זוהי היסטוריה. ואם יותר אנשים סוברים כמוני מאשר כמו קנוהל – אולי אנחנו צודקים? האם היסטוריה נטולת אחיזה במציאות יכולה להיות 'צודקת' ו'נכונה'? האם התודעה האנושית אינה מסוגלת לכתוב את העבר?

על ארעיותה של ההיסטוריה האובייקטיבית להתנחל בקרבנו. בגישתנו למקרא, כל עוד שאיננו מביטים בה כטקסט היסטורי, אל לנו להתמקד בשאלה 'מה קרה?' אלא בשאלת 'מה הכתוב רוצה להגיד לי, לקורא?'. לא בכדי ערוך התנ"ך באופן בו ערוך. לא בכדי כלולות בו סתירות פנימיות. מהי מגמתן? מה הן מלמדות אותי?

אינני בא לפשט את הסתירות, אלא להבין אותן. שאלת המציאות אמנם מעניינת – אך אין מקומה בראש סדר עדיפויותי. אין בה להוסיף או להפחית ממפגשי עם הטקסט, כמו שהוא.

אין לשייך תובנה זו לעולם ההיפותטי, המחקרי, גרידא. נרטיבים היסטוריים סותרים, המתבטאים בסכסוכים פוליטיים מציאותיים, אינם מתחלקים בהכרח לקטגוריות ה'אמת' וה'שקר'. אם אין היסטוריה אובייקטיבית, אם האדם מגדיר ומעצב את העבר – כיצד ניתן לטעון לעדיפותו של תיאור אחד על-פני זולתו? אמונתו של אדם יוצרת את ההיסטוריה שלו – ואין ספק, שאמונותיהם של ברי הפלוגתא בנרטיבים המושרשים בקרבם איתנה.

יתר מכן: העיסוק המתמיד בהוכחת עליונותו של נרטיב מסוים, העיסוק המתמיד בעבר, מסתיר ומדחיק את הטיפול ההכרחי בבעיות ההווה, את הניסיון הכנה למצוא פיתרון ישים לסטאטוס-קוו הפוליטי הבעייתי, לאיום המדיני הקיומי. ושמא העיסוק האובססיבי בעבר אינו אלא דרך – מודעת, מכוונת – להיפטר ממתן מענה ענייני ואחריותי לאתגרי ההווה?

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
4 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
אבל לא כתבתם כלום על הספר
דוד | 04-05-2012 7:39
חצי מילה על התוכן ועשרות מילים אם זה רלוומטי או לא לאמונה
2
בתורה שלנו יש גם פשט
אברהם גולדשטיין | 04-05-2012 9:18
נשמע מטענתך על הספר אמרה "לא ניתן לעובדות לבלבל אותי" :), לא מקבלים כל ספר עם חותמת מדעית כעובדה, לעומת זאת ידוע לנו בודאות שבתורה יש פשט המקרה וכמו שנכון שלשלת מלכות ישראל לדורותיה כך גם יציאת מצרים יהיו מה שיהיו ההשכלות היוצאות מכך. שבת שלום :)
3
עוד זיבולי מוח מהר עציון הכופרים, די נמאס מזה כבר
רני | 05-05-2012 22:33
4
למה כל קשקוש פסאודו מדעי צריך לערער לכם את האמונה?
| 06-05-2012 1:10
תהיו יותר רציניים, באמת!