יש חיים אחרי חתימת התלמוד הירושלמי

הדפסה
22.04.12 16:20

במשך שנים הייתה תמימות בקרב חוקרים והיסטוריונים רבים כי לאחר חתימת התלמוד הירושלמי, הסתיימה תקופת האמוראים ואיתה גם תקופת השגשוג של הקהילה היהודית בארץ ישראל. ספר חדש חושף כי הישוב היהודי המשיך במעין אוטונומיה, גם הרבה אחרי חתימת התלמוד.

יש חיים אחרי חתימת התלמוד הירושלמי
  קהילה יהודית תוססת. כריכת הספר.

עד לפני שנות דור מקובל היה לתאר את תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל לאחר ימיהם של חכמי התלמוד הירושלמי, כלומר מסוף המאה הרביעית לספירת הנוצרים ואילך, כימי משבר ורדיפות המובילים במדרון חלקלק היישר לחשכת ימי הביניים.

תמונה זאת הולכת ומתפוגגת בדורנו לאור חידושיו של חקר העולם הרומי והביזנטי בשלהי העת העתיקה בכלל וחקר תולדות היהודים בפרט. את מקומה תופסת תמונה עשירה ומורכבת הרבה יותר ומתגלה לעינינו עולם יצירתי ותוסס, כפי שיעידו למשל ממצאים ארכיאולוגיים רבים והאוצר האדיר של הפייטנות הקלאסית.

אף היצירה ההלכתית-משפטית לא פסקה בקרב יהודי ארץ ישראל באותה תקופה. חכמי ימי הביניים עוד ידעו לספר על 'המעשים לבני ארץ ישראל', כלומר שרידי שאלות ותשובות ופסקי הלכה מימי קדם, מלאחר חתימת התלמוד, אלא ש'מעשים' אלה אבדו ונשתכחו.

עושים לייק לסרוגים ונשארים מעודכנים!

והנה, עם חשיפתה של גניזת קהיר לעיני החוקרים, זכינו גם להכיר מחדש מקצתם של 'המעשים לבני ארץ ישראל', שעליהם כתב שאול ליברמן – גדול חוקרי תורת ארץ ישראל במאה שעברה – כי הם 'מן המתנות החשובות ביותר שהביאה לנו הגניזה'.

מזמן הורגש הצורך במחקר מקיף שיציג וינתח טקסטים חשובים אלה ויעמיד אותם בהקשרם ההיסטורי. בספרו החדש יחסית, המעשים לבני ארץ ישראל: הלכה והיסטוריה בארץ ישראל הביזנטית, מציג ד"ר הלל ניומן, מרצה בכיר בחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה, שורה של פרקי מבוא היסטוריים, ולצידם ליקוטי 'מעשים לבני ארץ ישראל', שזוהו ונאספו מכתבי יד בגניזת קהיר ומספרות ההלכה של ימי הביניים.

המחבר דן בין השאר בבעיית זיהויים, זמנם ולשונם של המקורות הללו. מתברר שהם נכתבו בארץ ישראל בימי השלטון הביזנטי, בין המאה החמישית לתחילת המאה השביעית – לפני עליית האסלאם והכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל.

ההלכות, הכתובות בחלקן בצורת שאלות ותשובות, חושפות בפנינו טפח מחיי היהודים באותה תקופה. מהן אנו לומדים, למשל, על בתי דין של יהודים, על חיי מסחר וכלכלה, על מעמדם ההולך ומשתנה של נשים וילדים, שעליהם הוטלו גדרי צניעות מחמירים שכמותם לא נודע קודם, ועל יחסי יהודים ונכרים.

ניכר ב'מעשים' חותמו של השלטון הביזנטי, שבימיו התרבו מקרי ההתנצרות בקרב היהודים, ובעקבותיהם סבך של בעיות הלכתיות הנוגעות במעמדם של המומרים ובני משפחותיהם.

בעזרת המקורות האלה, ניתנת לנו הזמנות להציץ פנימה אל תוך חייהם של היהודים בארץ ישראל בשלהי העת העתיקה.

==

המעשים לבני ארץ ישראל: הלכה והיסטוריה בארץ ישראל הביזנטית, מאת ד"ר הלל ניומן, יד יצחק בן צבי.

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה
שם:
נושא:
תוכן:
* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה דיבה ולשון הרע
אין תגובות