הבעיה מתחילה כשלא מבררים את הלכות כיבוש - סרוגים

הבעיה מתחילה כשלא מבררים את הלכות כיבוש

איך מתמודדים עם מציאות שגרתית של מיליוני אנשים הנתונים, בצורה זו או אחרת, תחת שליטתנו? איך יש להתנהג בסכסוך ארוך טווח, כאשר הכוח הצבאי שבידינו רב מכוחו של הצד השני ללא כל השוואה? בשולי פרשת הסמח"ט טוען קותי גלעד כי יש שאלות שהדתיים פשוט מפחדים להתעסק בהם

הבעיה מתחילה כשלא מבררים את הלכות כיבוש
  מותר או אסור? (צילום מסך)

עוד רגע כמעט, תמה סערת הסמח"ט. הרוחות נחלשו, החדשות התיישנו ושובל של מאמרי דעה אחרונים מנסים לצרף את דעתם לסיפור. מדהים כמה מצלמה אחת פשוטה יכולה להפוך תקרית קטנה וחולפת לסערה תקשורתית עולמית.

ובכל זאת, למרות שמקרה הסמח"ט היה אירוע מקומי ספציפי, נדמה שהוא הצליח להצביע, בצורה ויזואלית יתרה יש לומר, על עניין רחב בהרבה.

עניין זה קשור למימוש זכותנו על הארץ ולדרכי אחיזתנו בה. זהו עניין שעד היום נזנח כמעט לחלוטין על ידי הימין, ובעיקר על ידי הימין הדתי. למען הגילוי הנאות: הכותב אינו ימני. אך דווקא משום כך, אני מצר על טווח רחב של שאלות שנדמה שהימין מסרב לגעת בהן כאילו הן לא קיימות, לא מעניינות, או כלל לא קשורות אלינו.

מהם ההלכות של הכיבוש?

כאשר אנו מפרידים בין חקלאי לבין אדמתו אותה עבד במשך עשרות שנים לצורך בניית גדר הפרדה, כיצד עלינו לנהוג איתו? האם יש צורך להודיע לו מראש? האם יש צורך לפצותו?

כשחיילינו פורצים לבית משפחה באישון לילה בצעקות ובאיומי נשק ומוציאים את כולם לרחוב על מנת שיספרו מידע על בן דודם החמאסניק, כיצד עלינו להתנהג? כיצד מעירים את הילדים? איך מדברים אל הסבתא?

כשאנו מעכבים אדם במשך שעות במחסום בגלל בעיות ביורוקרטיות, מה עושים? האם להציע כוס מים? כסא? מקום מוצל?

כשאנו הורגים בשוגג 3 בנות של רופא פלשתיני העובד בישראל ומכיר בזכות קיומה, איך מגיבים? מתנצלים? מפצים? מכחישים?

האם ובאיזו מידה מותר לנו לפגוע באנשים שאינם טרוריסטים, על מנת לפגוע במחבל אחד? מה, אם בכלל, ניתן לעשות בכדי להקטין את הפגיעה באותם אנשים, ועד כמה אנחנו באמת משתדלים לעשות זאת?

איך מתמודדים עם מציאות שגרתית של מיליוני אנשים הנתונים, בצורה זו או אחרת, תחת שליטתנו? איך יש להתנהג בסכסוך ארוך טווח, כאשר הכוח הצבאי שבידינו רב מכוחו של הצד השני ללא כל השוואה?

גדעון לוי צריך לכתוב ב'בשבע'

שאלות אלה לא חייבות להיות קשורות לשאלה הגדולה של הסכסוך הישראלי-ערבי, באיזה צד נמצא הצדק. הדילמות האלה הן בינינו לבין עצמנו, בשיח הישראלי היהודי הפנימי. יש רק להכיר בכך שגם המדיניות הצודקת ביותר דורשת התמודדות. גם לה יש מחירים. גם אם כל האירועים המתוארים לעיל חיוניים לביטחון המדינה, זה לא אומר שהם אינם מעוררים שאלות.

העוסק בהן גם אינו חייב להיות שמאלני. יותר מכך, דווקא אנשי ימין השואפים לפיתרון טוב יותר לישראל, צריכים להכיר בעובדה שייקח לו זמן רב יותר להבשיל, ועל כן יש להתמודד באחריות עם המצב הקיים המתמשך כבר עשרות שנים ביהודה ושומרון.

מסיבה זו, אגב, מאמריו הרבים של גדעון לוי על פלשתינים הנפגעים ממדיניות ישראל היו צריכים לקבל במה דווקא ב"בשבע" או ב"מקור ראשון", ולא ב"הארץ" שקוראיו ממילא מעוניינים לסיים את שליטת ישראל בשטחים בהקדם האפשרי.

העם היהודי לא התגאה בכוחו

גאוות העם היהודי מעולם לא הייתה בכוחו הרב. להפך, דוד המלך התגאה בפני גולית שהוא בא אליו "רק" בשם ה', כדי ש"ידעו כל הקהל הזה כי לא בחרב ובחנית יושיע ה'".

בחסדי ה', זכינו למדינה המחזיקה בצבא החזק באזור. מצב מצוין, אך במובן אחר, רוחני יותר, זהו מצב מוזר. קל לבוא בשם הרוח כשאין לך כוח, וזה מה שעשה העם היהודי ברוב שנות קיומו. קשה יותר, אם כי דווקא עוצמתי יותר, לבוא בשם הרוח כשיש לך המון כוח.

מהי המשמעות הרוחנית של היותנו עם רוחני המחזיק גם בכוח רב? מה כוחו ותפקידו של צבא הבא מתוך נקודת מוצא שכזו? האם ההישענות הבטוחה על הכוח, אינה מונעת מאיתנו לראות את מגבלותיו, ולחשוב לעיתים גם בשפה רוחנית יותר?

ולסיום, נסו להיזכר כמה שו"תים נכתבו על השאלות הנ"ל או על חלקן, כמה מאמרים תורניים נכתבו בנושא, ובכמה דיונים פומביים העוסקים בענייני דיומא הוזכרו דבריו של זכריה: "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה'". בואי, בואי הרוח.

==

קותי גלעד הוא עובד סוציאלי תושב ירושלים.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
11 תגובות - 11 דיונים מיין לפי
1
את התשובות לכל השאלות האלו כבר נתן דוד המלך!
אחד שיודע | 18-04-2012 16:16
ספר שמואל ב פרק כב (א) וידבר דוד לה' את דברי השירה הזאת ביום הציל ידוד אתו מכף כל איביו ומכף שאול: (כו) עם חסיד תתחסד עם גבור תמים תתמם: (כז) עם נבר תתבר ועם עקש תתפל: (כח) ואת עם עני תושיע ועיניך על רמים תשפיל: במילים אחרות. אתה מתאים את ההנהגות שלך לפי מי שעומד מולך. מול האויב הערבי אתה מתנהג לפי אמות המידה המוסריות שלו. מהן אמות המידה האלו: תראה בסוריה, בירדן, במצרים, בלוב, באירן ובעזה. מול כל אוכלוסיה התנהג לפי אמות המידה המוסריות שלה.
2
זה מאמר צבוע
לקס | 18-04-2012 16:52
הדיון בישראל לא יכול להתקיים בנושא זה. זה באמת אמור להיות דיון רציני, אבל אנחנו ראינו מה קרה כשפרסמו ספר שנקרא תורת המלך (אני לא קראתי אותו ולכן אינני יודע מה דעתי עליו). האם לדעות של הימין "הקיצוני" יש מקום בדיון או שמא רק לדעות ידועות מראש שיש לכבד גם את המחבלים וכמובן שאת בני משפחותיהם, שין לפגוע בחפים מפשע בשום מקרה וכו'. אינני יודע מה התשובות לשאלות ששאלת. מה שאני כן יודע, זה שיש דעות שאסור להשמיע כאן ולכן דיון כזה לא יכול להתקיים. ושוב ראה מה קרה לאלו שהעלו את הנושא לדיון מהצד הימני של המפה הפוליטית. לגבי מגיב 1. אני מאוד מקווה שתפיות העולם שלך לא נצרו בתפיסה המוסרית של התנ"ך כי חלו שינויים בעולם מאז...
3
כל הכבוד
פנחס | 18-04-2012 17:48
שמחתי לראות סוף סוף דברים של טעם ע"י אדם שאינו חושש לשאול שאלות קשות ונוקבות. קל מאד לראות עצמנו כצודקים תמיד וכקרבנות, מכיוון שהיינו קרבנות בשואה. בוודאי שאין להתעלם מהעובדה שחלק לא מבוטל מהעם הפלשתיני היה מעדיף שלא נהיה כאן, כפי שגם חלק - אולי קצת קטן יותר - מאיתנו היה מעדיף שהם לא יהיו כאן. השאלה אם בסיטואציה בלתי אפשרית של שליטה על עם אחר, אפשר לשמור על כללי מוסר בסיסיים. האם יש כאן אתגר או שמא יש כאן כישלון ידוע מראש?
4
מאמר מעולה
אלעד | 18-04-2012 22:22
קול נכון וחשוב
5
"אחד שיודע" (1) מה, לשיטתך, יש לעשות עם הגרמנים?
| 19-04-2012 1:07
6
כל הכבוד
שמאל אדום | 19-04-2012 3:18
7
ללקס (2) הצבעי
שיודע לשאול | 19-04-2012 7:59
כותב המאמר השתמש בדוד המלך, בדו שיח שלו עם גלית, בכדי לרמוז מהו מוסר יהודי. לכן עניתי לו באותה מטבע, והבאתי דוגמא לערכי מוסר דוקא מאותו דוד מהשירה המסכמת את כל מלחמותיו בין מול גויים ובין מול יהודים (שאול). טענתך כי התנ"ך מיושן והעולם התקדם, מובילה לכך שאין להשביע יותר את חיילי צה"ל על אותו ספר מיושן אלא על ספרים מודרניים של א.ב יהושע או עמוס עוז או דיויד גרוסמן. ואם זה לא מספיק מכובד אזי על ספר של חתן פרס נובל לספרות גינטר גראס הגרמני, שערכי המוסר שלו וודאי מקובלים על העולם הנוצרי. ועל התנ"ך עצמו. אם אתה משמיט אותו מהספרות הקנונית של מדינת ישראל אתה משמיט את כל הצידוק המוסרי שלך על עצם קיומנו פה. ללא התנ"ך אנחנו סתם פולשים קולוניאליסטים שבאו ממדינות אימפריאליסטיות של המערב לנשל עמים מסכנים ומוכי גורל, בלב לבו של המזרח התיכון. לכן לפני שאתה מזלזל בתנ"ך ובערכיו, ומוציא אותו מחוץ לאתוס הישראלי, תחשוב טוב מה הצידוק המוסרי שלך לחיות בחבל ארץ זה.
8
ל7
לקס | 19-04-2012 8:49
חלילה לי מלזלזל בתנ"ך, אתה הבנת אותי לא נכון ואני לא בסדר אם כך הובנתי. התנך אינו ספר המוסר שעליו אנו משתיתים ת זכותינו על הארץ הזו כי אם על ההבטחות המפורשות הכתובות בו שארץ זו שייכת לנו. "לזרעך אתן את הארץ הזו" ובהמשך כדי שיהיה ברור שמדובר על יצחק ולא על ישמעאל נאמר "כי ביצחק יקרא לך זרע" וכן הבטחות מפורשות ליעקב, בין אם מיצחק שמעביר אליו את ברכת הארץ ובין אם ע"י הקב"ה המבטיח לו בצורה מפורשת "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך. המוסר של הנביאים המוזכר במגילת העצמאות מדבר על זה שצריך להיות גם לב ולא רק טכניקה. התנ"ך איננ מיושן חלילה היוא יסוד העם היהודי "אין אומתנו אומה אלא בתורתה". יחד עם זאת יש לזכור כי לא כל מה שהיה מוסרי בימיהם יהיה כזה גם בימינו. העולם התעדן, המצב המדיני שונה וכן, לצערי הרב, אין בנמצא הנהגה רצינית אמונית, או לפחות אחת כזו שהאמונה היא דבר רציני אצלו ולא רק כמס שפתיים. העולם התעדן, אתה מסכים איתי, אני מקווה, שמשפט כמו "ישחקו הנערים לפנינו" לא יעבור היום, כי הוא לא מוסרי ולא הגיוני. הוא היה נכון בתקופתם ובהקשרים מסויימים אולי. האם הגלל זה נוציא אותו מהתנ"ך? חלילה. גם ספר יהושוע שלא ברור אם היום היית מוצא רבנים מהזרם המרכזי שיסכימו עם כל מה שנעשה שם, הוא חלק מהתנ"ך. הטיעון שלי אינו כלפי התנ"ך אלא כלפי השימוש הפוליטי, משני הצדדים, שנעשה בו. וכן המאמר צבוע כי אי אפשר לנהל כאן דיון רציני בשאלות הרציניות שהוא העלה, מהטעמים שכתבתי כבר בתגובה הקודמת שלי. כל טיעון שיעלה מהצד הימני הפוליטי מיד יתפס כדברי הסתה וראה מה עשו למי שרק נתן הסכמה לספר.
9
תשובה ל-5 השואל מה לעשות עם הגרמנים?
שיודע לשאול | 19-04-2012 8:58
יש לנו חשבון ארוך לא רק עם הגרמנים אלא עם כל העמים. במהלך ההיסטוריה פגעו בנו הבבלים, הפרסים היוונים ומלכויות אירופה והאיסלם. אלו שכבר אבד עליהם הכלח ונעלמו מעל במת ההסטוריה אז אין עם מי לבוא חשבון, אבל עם אלו שעדיין קיימים דוגמת צרפת ששרפה את התלמוד ואח"כ גם את היהודים, ספרד והאינקביזיציה, רוסיה , פולניה, ארצות ערב וודאי עם הגרמנים שטבחו בנו 6 מליון, בשיטתיות מפלצתית יש לנו חשבון ארוך. לכן אנו ממשיכים לומר בכל ליל פסח חלק מפרק זה בתהילים (עט) שחבל שאותו לא קוראים ביום השואה: (א) מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך שמו את ירושלם לעיים: (ב) נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ: (ג) שפכו דמם כמים סביבות ירושלם ואין קובר: (ד) היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו: (ה) עד מה ה' תאנף לנצח תבער כמו אש קנאתך: (ו) שפך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו: (ז) כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו: (ח) אל תזכר לנו עונת ראשנים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד: (ט) עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך: (י) למה יאמרו הגוים איה אלהיהם יודע בגיים {בגוים} לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך: (יא) תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך הותר בני תמותה: (יב) והשב לשכנינו שבעתים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך אדני: (יג) ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדור ודר נספר תהלתך:
10
המוסר היהודי לא משהו ראו מעמד נשים וגויים
שחר | 20-04-2012 9:18
11
34רג3
| 20-04-2012 18:44
חגיחקיגקג