תזכורת: לא לשכוח לעשות ביעור מעשרות לפני החג

הדפסה
12.04.12 11:30

פסח של השנה הרביעית לשמיטה הוא זמן ביעור המעשרות. מה צריך לעשות לפני החג? ומה אומרים? ואיך מקיימים את מצוות וידוי מעשרות בזמן הזה? וכמובן לא לשכוח גם עירובי תבשילין.

תזכורת: לא לשכוח לעשות ביעור מעשרות לפני החג
  תרומות ומעשרות (פלאש90)

פסח של השנה הרביעית לשמיטה הוא זמן ביעור המעשרות, דהיינו שיש לבדוק שהופרשו כל התרומות והמעשרות מהפירות החייבים בכך לפני החג הראשון.

מי שלא עשה ביעור מעשרות בחג הראשון, חייב לעשות את הביעור לפני יו"ט שני של החג, (שביעי של פסח).

יש לבדוק את הירקות והפירות, כולל גם את קופסאות השימורים המצרים הקפואים, וכדומה, ואם לא הופרשו מהם תרומות ומעשרות – להפריש כראוי.

עושים לייק לסרוגים ונשארים מעודכנים!

את המעשר השני יש לחלל על מטבע של שקל [=פרוטה] ולהשמיד את אותו מטבע. לחלופין אפשר לקחת חופן גדול של סוכר שיהיה שווה פרוטה ולחלל עליו את כל המעשר שני שהיה במטבע המיועד לכך, ולהמיס את הסוכר בכיור.

נוסח החילול הוא:

"כל קדושה שיש במטבע שבידי (הוא וחומשו) יחולל על הפרוטה {או: הסוכר} שבידי".

וידוי מעשרות

בשנה הרביעית והשביעית, נוהגים לקרוא את פסוקי וידוי מעשרות בחומש ברוב עם בתפילת מנחה של יו"ט האחרון של פסח:

דברים פרק כו יב-טו

כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ:

וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי:

לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל יְקֹוָק אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי:

הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:

עירוב תבשילין

יום טוב שחל להיות בערב שבת אסור לאפות או לבשל בקדרה מיוחדת לשבת אלא על ידי עירובי תבשילין שעושה בערב יום טוב. היינו שלוקח איזה תבשיל או צלי שראוי ללפת בו את הפת. ומברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב:

בַּהֲדֵין עֵרוּבָא יְהֵא שָׁרֵא לָנָא לְמֵפָא וּלְבַשָּׁלָא וּלְאַטְמָנָא וּלְאַדְלָקָא שְׁרָגָא וּלְמֶעְבַּד כָּל צָרְכָנָא מִיּוֹמָא טָבָא לְשַׁבַּתָּא לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל הַדָּרִים בָּעִיר הַזֹּאת:

מי שאינו מבין את השפה הארמית אומר בלשׁון הקודש:

בָּזֶה הָעֵרוּב יְהֵא מֻתָּר לָנוּ לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל וּלְהַטְּמִין וּלְהַדְלִיק נֵר וְלַעֲשׂוֹת כָּל צָרְכֵינוּ מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל הַדָּרִים בָּעִיר הַזֹּאת:

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה
שם:
נושא:
תוכן:
* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה דיבה ולשון הרע
אין תגובות