ז' באדר: רבנים בציונות הדתית בעד קבורה בקומות

הדפסה
01.03.12 18:22  ז' באדר תשעב

היום, מתפרסמת עצומת רבנים מהציונות הדתית, המעודדת את הקבורה בקומות. "לכשיגיע זמנו של מי מיקירנו לחזור לבית העולמים, אנו מבקשים לעודד, במידה והדבר אפשרי, שבני משפחתו ישתדלו לקברו בקבורה רוויה" כותבים הרבנים. הרב ביגמן אומר ל'סרוגים' כי זהו הפתרון הטוב ביותר במצב הנוכחי.

ז' באדר: רבנים בציונות הדתית בעד קבורה בקומות
  הרבנים הציוניים בעד. קבורה בקומות. (פלאש90)

ז' באדר, יום פטירתו של משה רבנו, אותו קבר הקב"ה, מהווה יום חשבון נפש של החברה קדישא.

השאלה הבוערת ביותר בתחום הקבורה, היא שבמדינת ישראל הולך ואוזל המקום בו ניתן לקבור, הערים גדולות, האוכלוסייה גדלה, והקרקע הופכת למוצר יקר.

על פי נתונים של משרד הדתות עד שנת 2020 יהיה צורך במיליון דונם במדינת ישראל ע"מ להכיל את חלקות הקבורה הרגילות. במדינה קטנה כמו שלנו, מדובר במרחבים אדירים שהולכים לאבדון, פשוטו כמשמעו.

כבר לפני שנים החלה המדינה בבניית חלקות קבר בקומות, דבר שנקרא "קבורה רוויה".  באמצעות שיטה זו, ניתן לחסוך עשרות דונמים של אדמת ארץ ישראל מידי שנה. שיטת קבורה זו כשרה לכל הדעות מבחינה הלכתית (למעט שוליים בעדה החרדית). יתרה מכך, היא דומה לדרך בה קברו את אבותינו ועל כן נהוג לכנותה בשם "קבורת הסנהדרין".

אלא, שמה שמקובל ונהוג בדורות האחרונים, חזק יותר מכל הלכה והיגיון. למרות קמפיין פרסומי נרחב שעשה משרד הדתות לפני כמה חודשים, הציבור לא רוצה להיקבר כך.

הקמפיין לקבורה רוויה של משרד הדתות

עושים לייק לסרוגים ונשארים מעודכנים!

מעודדים קבורה רוויה

בסוף השבוע האחרון קיימה תנועת נאמני תורה ועבודה כנס שעסק בנושא הצדק החברתי, כשבמהלך הכנס התארגנה יוזמה בקרב המשתתפים להוציא קול קורא לעידוד קבורה רוויה.

על העצומה חתמו הרבנים שהשתתפו בכנס ורצו לתת דוגמה אישית – הרב בני לאו, הרב יובל שרלו, הרב דוד ביגמן והרב יהודה שביב. בנוסף אליהם הוסיפו את חתימם עשרות משתתפים בהם חתן פרס ישראל פרופ' אברהם גרוסמן, פרופ' אביגדור שנאן, פרופ' שמעון גליק, פרופ' בני ארד ועוד.

בנוסח עליו חתמו הרבנים והמשתתפים נכתב: "אנו מאחלים לכל בית ישראל עד 120 ואולם, לכשיגיע זמנו של מי מיקירנו לחזור לבית העולמים, אנו מבקשים לעודד, במידה והדבר אפשרי, שבני משפחתו ישתדלו לקברו בקבורה רוויה (קבורה בקומות). קבורה זו הינה, כידוע, פתרון הלכתי מוסכם לכל והדבר אף היה נהוג אצל קדמונינו וחכמינו."

"על רקע מצוקת עתודות הקרקע במדינת ישראל, אנו רואים חשיבות רבה בשמירה על אדמות ארצנו למען הדורות הבאים. כמו כן, הדבר יסייע במניעת פער מעמדות המתבצע עם הצורך לשלם יותר כסף על קבורת שדה "רגילה". בהוספת שמנו מטה אנו תורמים לכך שפתרונות קבורה אלו יתקבלו בציבור בעין יפה."

מוכן שילקטו את עצמותי

בשיחה עם הרב דוד ביגמן, ראש ישיבת הקיבוץ הדתי הוא אומר במפורש: "אני מודיע למשפחתי ולכולם שאחרי מאה ועשרים שלי, לא אכפתי לי להקבר בקומות. אני אלך עוד צעד ואפילו אומר שאני מסכים שיעשו לי ליקוט עצמות".

'ליקוט עצמות' עליו מדבר הרב ביגמן היא שיטת הקבורה של בית שני, בה היום קוברים את הנפטר בתוך ארון מחרס או אבן, ולאחר שנה, כשכל הבשר נרקב, היו מלקטים את העצמות וקוברים אותם בכוך קטן.

את מנהג הקבורה שקיים היום בו כל נפטר מקבל חלקה, מכנה הרב ביגמן "מנהג מאוחר".

"הגמרא במסכת מועד קטן מסבירה את שיטת ליקוט עצמות בכך שזה חסכון בקרקע לטובת החיים. במדינת ישראל המודרנית, אנחנו ברוך ה' יותר צפופים מאשר בזמן חז"ל ויש לנו בעיה עם הקבורה".

והרב מציע שנעבור לשיטת ליקוט עצמות?

"אם לא רוצים את השיטה של חז"ל, אז הפתרון המוצלח ביותר הוא קבורה בקומות. מה שהיה טוב לאבותינו טוב גם לנו, בפרט כשמדובר בפתרון פחות רדיקלי. אני יכול להבין אנשים שיתנגדו כיום לליקוט עצמות, אבל לקבורה בקומות אין שום סיבה להתנגד".

הרב ביגמן אומר כי שיטת הקבורה בקומות היא שיטה שתחסוך גם כספים למשפחות, והתורה הרי חסה על ממונם של ישראל.

בזמן התלמוד היו נוהגים לקבור בתכריכים יקרי ערך שהיוו עול כלכלי משמעותי על משפחתו, עד כי היו אלה שהיו מטילים את מתם ובורחים. אף אחד לא הצליח לעצור את המנהג הזה עד שבא רבן  גמליאל ו"נהג קלות בעצמו", כלומר, זילזל בכבודו והורה, עוד בחייו, לקוברו בתכריכי פשתן זולים.

בן רגע התפוצצה לה בועת התכריכים ורק כך נעצרה לה האופנה המיותרת שכילתה את ממונם של ישראל על קבורה. אולי חתימתם של הרבנים והסכמתם להקבר בקבורת קומות, תניע את הציבור ללכת בעקבותיהם.