למה פרשת קדושים כל כך מבולגנת? - סרוגים

למה פרשת קדושים כל כך מבולגנת?

הקורא הניגש לפרשת קדושים עומד תמה למול רצף המצוות העמוס והלא-מסודר. הקשר בין מצווה לבין המצווה הסמוכה לה אינו ברור, והמבנה הכללי של הפרשיה לא ברור

למה פרשת קדושים כל כך מבולגנת?
  (צילום: שאטרסטוק)

פרשת קדושים פותחת בפסוק: " דבר אל כל עדת בני ישראל קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוקיכם".

ננסה לגעת בשאלה – מה היא קדושה, ואיך ניתן להיות קדוש… (מילה גדולה , אולי – רחוקה משהו…) ננסה לענות מדוע – באופן חריג – הפניה היא לא "דבר אל בני ישראל" כפי שמופיע בדרך כלל, אלא:" דבר אל כל עדת בני ישראל" ואולי גם נספיק לנסות לתת תשובה- מה החלוקה והסדר שניתן לתת למצוות הרבות המובאות בפרשה.

בשני כוונים ניתן להבין את מושג הקדושה:

1. פרשתנו פותחת בציווי המפורסם לבני ישראל "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹוהֵיכֶם",נראה כי הנימוק לדרישה מבני ישראל להיות קדושים הוא העובדה ש'קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹוהֵיכֶם'. וכך הספורנו – מכיוון ש'קָדוֹשׁ אֲנִי', הרי 'ראוי שתדמו אלי כפי האפשר בעיון ובמעשה'. התורה והמצוות, לאור זאת, הם הדרך להידמות לקדוש ברוך הוא, לאחוז בדרכיו ומידותיו, ולנסות ולהיות קדושים – מכיוון שהוא מקור הקדושה, ובדומה לו. וכך בחז"ל – הדבק במידותיו מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא גומל חסדים אף אתה. (נקודה חשובה ביותר להבנה, שהמקום שניתן להיות דומה להקב"ה, זה בעולם המידות!!! לשם מכוונת תורה). בעוד שבגישה זו, יש אמירה שניתן להגיע, וללמוד מדרכיו של הבורא "כי קדוש אני". יש מי שראה זאת הפוך:

2."קדושים תהיו. יכול כמוני? תלמוד לומר 'כי קדוש אני', קדושתי למעלה מקדושתכם." על פי המדרש הציווי על האדם להיות קדוש לא נוגע לקדושתו של הקדוש ברוך הוא. זוהי קדושה ש'למעלה מקדושתכם', קדושה שלא קשורה לעולמנו שלנו.

באופן דומה אולי, את שתי הגישות – ניתן לראות בהבדל שבין פרק א' לפרק ב' בבראשית. (הרבה כתבו על כך, הרב סולוביצ'יק, הרב מרדכי ברויאר ועוד) פרק א'- בנוי באופן תבניתי " ויהי ערב ויהי בקר יום.." וכך בכול הימים. הקב"ה "מרוחק" כביכול, הוא הבורא ואנחנו "לא במשחק..", אין שיחה בין הקב"ה לבין האדם, שם השם הוא בשם "אלוקים" ועוד. בפרק ב'- תיאור בריאת העולם הוא אחר לגמרי. יש סיפור.. של הבריאה: " אלה תולדת השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלוקים ארץ ושמים". שם השם הוא "ה' אלוקים", יש ציווי לאדם:" ויצו ה' אלוקים על האדם.." לאדם יש מקום כחלק:" ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים..".

פרק א'- מתאים אולי ל"קדושתי למעלה מקדושתכם.." הקב"ה נבדל, לא ניתן להגיע לקדושתו. (זה מעמיד את האדם במקום הנכון לו מול האינסוף ברוך הוא) ופרק ב' – אתה יכול להגיע, זה נמצא אצלך, הקב"ה קרוב אליך ועבודה על המידות, של רחמים, אהבה חסד וחמלה, שם זה נמצא. אתה שותף וקרוב מאד, כביכול , למעשה הבריאה.

את הדואליות הזו, של מרחק וקירבה, של נבדלות ופרישות, למול "קדושים תהיו כי קדוש אני" כפשוטו… ניתן לפגוש בתהילים "מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו", האדם הוא יצור קטן ומה הוא מול ריבונו של עולם?! (פרק א' בבראשית, "קדושתי למעלה מקדושתכם") ומיד הפסוק הבא:" ותחסרהו מעט מאלוקים.." האדם הוא חלק אלו-ה ממעל "נשמה שנתת בי טהורה היא, אתה יצרת..". פרק ב' בבראשית.

את פרשת קדושים השוו חז"ל לעשרת הדיברות: "ר' לוי אמר מפני שעשרת הדברות כלולין בתוכה: 'אנכי ה' א-להיך' וכתיב הכא 'אני ה' א-להיכם', 'לא יהיה לך' וכתיב הכא 'ואלהי מסכה לא תעשו לכם'…" (ויקרא רבה כ"ד).

וכך החזקוני – " ..נאמרה בכנוס כעשרת הדברות, ולמה לפי שכל הדברות כלולות בה".

יש פער בולט בין עשרת הדברות למצוות שבפרשת קדושים. בעשרת הדברות – הן אלו שבפרשת יתרו והן אלו שבפרשת ואתחנן – ישנה חלוקה ברורה. אפשר להגדיר היכן מתחיל דיבר, והיכן הוא נגמר. לעומת תיאור ברור זה, עומדת פרשת קדושים. הקורא הניגש לפרשת קדושים עומד תמה למול רצף המצוות העמוס והלא-מסודר. הקשר בין מצווה לבין המצווה הסמוכה לה אינו ברור, והמבנה הכללי של הפרשיה לא ברור.

נפלא כתב הרב גיגי שההבדל שבין עשרת הדיברות בתיאור מעמד הר סיני לדיברות שבפרשת קדושים, מתאים אולי לפער שבין פרק א' לפרק ב' בפרשת בראשית. פרק א' נמצא תחת סדר ברור. וכול מה שהבאנו. זה מתאים לעשרת הדברות. ופרשת קדושים, המקבילה לעשרת הדברות, היא בתיאור של פרק ב'. של חיים עם השכינה, ניתן להגיע לקדושה בתוך מהלך החיים. "קדושים תהיו- כי קדוש אני" וזה אצלכם בעבודה פנימית על עולם של תורה ומצוות ומידות…. בפרשת קדושים, ה' נמצא בקרב העם. בקרב עדת בני ישראל. הפסוקים ממילא הם באי סדר מכוון!!! יש תאור של חיים. ואדם חי לא בקופסאות לא במגירות ולא בהגדרות. בתוך החיים של כיבוד אב ואם, של עבודה חקלאית, של מערכות יחסים ביננו כבני אדם זה לזה- שם מופיע הקב"ה! נשים לב לפסוקים "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם…"וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם…"וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'…"לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'". אנחנו חיים, אנושיים, אוהבים,"סתמיים" לכאורה- שם נמצא הקב"ה.

בפרשת קדושים אנו לומדים שעשרת הדיברות, המצוות שהקב"ה זיכה אותנו בהם, אותם צריך לחיות.. זה ממלכת כוהנים וגוי קדוש". לא תלך רכיל בעמך"!!! זה קדושים תהיו.

ועוד הארה מתוקה שלמדנו מעולם החסידות (אסור לוותר…).

על דברי חז"ל שהבאנו- "קדושים תהיו. יכול כמוני? תלמוד לומר 'כי קדוש אני', קדושתי למעלה מקדושתכם". הפך את המשמעות בעל ה'מאור עיניים' (רבי מנחם נחום מטשרנוביל) ומלמד על יכולותיו הגבוהות של האדם:

"יכול כמוני- בניחותא . פירוש תהא יכול לברוא עולמות כמוני על ידי התעוררות שלך…קדושתי למעלה מקדושתכם: פירוש… מה שנשפע מקדושתי למעלה בעולמות עליונים הוא מקדושתכם, כשאתם מתקדשים את עצמכם בראשונה."

בעל ה'מאור עיניים' "לא יכל להסכים…" למרחק של האדם מבוראו, של "קדושתי למעלה מקדושתכם"..לפי ה'מאור עיניים' האדם יכול להיות אכן כבורא. קדושתו של הקב"ה נסמכת כביכול על מעשיו של האדם, ובכח בחירתו והתקדשותו מלמטה, הוא מסוגל לפעול ולהשפיע על העולמות כולם. (קוראים לזה היום- "הפוך על הפוך..") לא שאתם לא יכולים להגיע לקדושתי! אלא אתם אלה שבמעשיכם , בעבודה על מידותיכם משפיעים על קדושתי!!! מרגש ממש.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו