שו"ת: מה משמעות הביטוי "מקשה העולם"? - סרוגים

שו"ת: מה משמעות הביטוי "מקשה העולם"?

בסוף הגמרא, יש פירוש מהרש"א, ומתחתיו יש פירוש מהר"ם. פעמים רבות, המהר"ם כותב "מקשה העולם". ויש לשאול: כל העולם מקשים על הגמרא? באמת? גם הגויים? הרב אבינר מסביר

שו"ת: מה משמעות הביטוי "מקשה העולם"?
  (צילום: יוסי זמיר/ פלאש90)

סיפר הג"ר צבי שכטר, מראשי ישיבת רבנו יצחק אלחנן בניו יורק, שפעם בחג הסמיכה, אמר מוסמך: בתוספות על ברכות (מב, א ד"ה אי הכי) השתמשו בביטוי "העולם מקשים". וכן בסוף הגמרא, יש פירוש מהרש"א, ומתחתיו יש פירוש מהר"ם. פעמים רבות, המהר"ם כותב "מקשה העולם".

ויש לשאול: כל העולם מקשים על הגמרא? באמת? גם הגויים?

אלא יש אגדת עם יידישית שפעם תלמיד ישיבה למד מהר"ם, הסתכל החוצה דרך החלום וראה גוי כאוב ומודאג הולך ברחוב. אמר התלמיד: כמובן הגוי כאוב ומודאג משום קושיית מרה"ם, כי הרי כל העולם מקשים. הגוי נכנס לבית מרזח, שתה שכר וחזר שמח וטוב לב. אמר התלמיד: ודאי הוא שמח וטוב לב כי יש לו תירוץ ל"מקשה העולם".  אז התלמיד רץ החוצה ושאל את הגוי: מה התירוץ? אמר לו גוי: על מה אתה מדבר? אמר התלמיד: "מקשה העולם"?! מצאת תירוץ! הגוי צחק עליו.

תלמיד ישיבה יושב בישיבה, לומד כל הזמן וחושב שכל העולם מקשה, אבל הכוונה היא שתלמידים של מהר"ם מקשים.

אבל יש בסיפור הזה יסוד גדול! העולם היחיד שהוא באמת, הוא זה בו לומדים את המהר"ם והתוספות, ושם "מקשה העולם", עכ"ל הגר"צ שכטר.

וראינו שהג"ר יצחק אהרן גולדברגר, דיין ור"י לחסידי פאפא בבקולין, כתב: "שמעתי בשם הגה"ק מרודזשין זצ"ל בעל התכלת, כששאלו אותו בויכוחו עם גדולי דורו על מה שחידש שיש לילך היום בציצית של תכלת, והקשו לו דהא חזינן דכל העולם כולו אין הולכין בתכלת, וקרא הנ"ל את משרת ביתו, ושאל ממנו מהו הדין, האם הלכה כרבי שמעון בגרירה או לא, ולא ידע ולא הבין מה ששאל ממנו, ובזה השיב תשובה להשואלים הנ"ל, והוא דקשה לכאורה, דהא אמרינן בגמרא מסכת פסחים (כה, ב) דכולי עלמא מודו דהלכה כר"ש בגרירה, והרי אני רואה דלאו כולי עלמא יודעים דהלכה כר"ש, אלא כו"ע היינו תלמידי חכמים ורבנים וחובשי בית המדרש, ולא כל העולם כולו, ואין להביא ראיה ממנהג העולם.

וכעת ראיתי מובא כן מהגאון הגר"י מקוטנא ז"ל שאמר להגה"ק מרודזשין ז"ל דאצלנו היהודים יש כלל אחר רבים להטות, ורוב העולם לא קבלו עליו את התכלת, ואין אני רוצה להיות יוצא מן הכלל. אז נגש אל החלון וראה איש שנושא איזה משא, ואמר שיואיל בטובו לומר באיזה דין נחלקו רבי יהודא עם ר' שמעון בחמץ בפסח, הנ"ל לא ידע מה רוצים ממנו, וע"ז אמר הרודזשינער זצ"ל להגה"ג מקוטנא, כבודו רואה דאף דבגמרא בפסחים אמרינן דכולי עלמא סברי שחמץ משש שעות ולמעלה אסור וכו', והנה זה האיש אינו יודע בכלל מה שאני אומר, אלא בעל כרחך צריך לומר דהגמרא איירי ביהודים כמוני וכמוך, וכמו כן הא דאמרה התורה אחרי רבים להטות אין כוונת התורה לרבים סתם, אלא לאנשים כמונו. – וכעין עובדא זאת שמעתי על הגה"ק בעל הדבר חיים זצ"ל" (פירוש על פרקי אבות 'אז יאמרו' עמ' נד).

ונזכה ליום "למען דעת כל עמי הארץ, כי ד' הוא האלהים, אין עוד" (מלכים א ח, ס).

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
מקשה העולם.מי שמתענין בדבר ולא מבין כולל גויים חכמים.
יפה יוסף | 07-05-2018 15:15
תלמידי חכמים נקראים כך רק בגלח שהם יושבים ללמוד ולא בגלל שהם באמת חכמים.