10 סיפורים מרתקים על יחסו של הרצי"ה להר הבית

אדם אחד שהעלה רעיון לפוצץ את כיפת הסלע, ניגש אל רבינו, הניח לפניו גלויית נוף צבעונית של כיפת-הסלע ואמר: "יש לנו אפשרות למחוק את זה, שזה לא יהיה! מה דעת הרב?"

10 סיפורים מרתקים על יחסו של הרצי"ה להר הבית

רבינו חש שלאחד מתלמידיו ישנה נטייה יתירה לענייני הר הבית. הוא הזהיר אותו כמה פעמים, ואף נזף בו בשל כך. התלמיד המדובר התגורר בירושלים העתיקה ולמד מסכת זבחים מתוך התלהבות רבה לבניין הבית. רבינו הדגיש בפניו: "ללמוד זבחים – זה טוב, אבל לעשות – חס וחלילה"! התלמיד אמר לרבנו שהוא מבין שישנם שני עיכובים: א. בעיות הלכתיות שטרם נפתרו. ב. העם עדיין אינו מוכן לבניית הבית השלישי, וברצונו לברר מה מבין שני העיכובים הוא העיכוב העיקרי. רבנו השיב לו: "זה וזה גורם. זה תלוי בזה". תלמידים שאלו אותו: "וכי מפני שדעת הציבור אינה נוחה, אנו נימנע מן המצווה"?! הוא השיב שהתפתחות התודעה הישראלית הולכת בד בבד עם מציאת הפתרונות ההלכתיים, וכל זמן שהציבור לא יהיה בשל, גם הלכתית לא יתאפשר הדבר.

=======

אדם אחד שהעלה רעיון לפוצץ את כיפת הסלע, ניגש אל רבינו, הניח לפניו גלויית נוף צבעונית של כיפת-הסלע ואמר: "יש לנו אפשרות למחוק את זה, שזה לא יהיה! מה דעת הרב?". הדברים עוררו ברבינו פליאה וחרדה והוא שאל: "מה למעשה"? השואל לא פירט, רק סימן בשתי ידיו לאות מחיקה. רבינו חזר על שאלתו מספר פעמים והשואל חזר על תנועת מחיקה. לבסוף הפנה אותו רבינו אל אחד משרי הממשלה והסביר לו שמעשים שכאלה הם בגדר אחריות ממלכתית וממשלתית ואינם עניין ליוזמות פרטיות.

=======

לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר פינה שר הביטחון את התושבים הגויים מהאיזור המכונה 'הרובע היהודי', כמה בחורים צעירים שלחמו בחטיבת ירושלים, הרגישו שאין די בזה, והכינו חומר נפץ כדי לפוצץ את המסגדים על הר הבית.

לפני פעולה מעשית הלכו להיוועץ ברבנו, ששלל בתוקף את הדבר: "זה צריך לבוא מכל האומה, ולא מחלקה". לאחר שנוכחו בהתנגדותו, הלכו לר' אריה לוין, בחשבם שכיוון שתמך באצ"ל ובלח"י, ייתן להם תשובה חיובית ומגבה. גם הוא שלל את המעשה מן הטעם של צורך בהסכמת הכלל. הוא סיפר להם מעשה שגם רבינו נהג לספר לפרקים, על דרשן שעבר בין העיירות ועורר למשיחיות שקר, והייתה לו השפעה מרובה. כאשר נודע לר' חיים מוולוז'ין שהוא אמור לדרוש בשבת בקהילה מסוימת, שלח שני שליחים שיעצרו אותו, אף שהיה הדבר כרוך בחילול שבת, מפני שהיה בזה פיקוח נפש, וכן עשו. הבחורים שאלו את ר' אריה לוין, אם כן גם בית-המקדש תלוי בהחלטת הכנסת? הוא ענה: "יכול להיות".

=======

כאשר התחדש לאחר מלחמת ששת הימים השיעור ב'אורות הקודש' לתלמידים המבוגרים, שאל רבינו: "נו, מה לומדים"? השיב תלמיד אחד שהיה מבין משחררי הר הבית: "אולי הגיעה השעה ללמוד הלכות בית הבחירה". רבנו אמר לו: "עוד יש לנו שנים רבות ללמוד הלכות מלכים ומלחמותיהם…", כלומר עוד חזון למועד, כדברי הרמב"ם: "שלוש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ: למנות להם מלך… ולהכרית זרעו של עמלק… ולבנות להם בית הבחירה" (רמב"ם מלכים א, א-ב) ודווקא בסדר זה – ראשית יש לבנות את מדינת ישראל, כלומר מלכות ישראל, אחר-כך לנצח את האויבים ורק אז לבנות את בית-המקדש.

כששאלוהו תלמידיו: "מדינת ישראל היא מעין מלכות, וכבר ניתן להתקדם לשלב הבא", דחה אותם: "צריך מלכות שלימה". אף שרבינו השתוקק לבניין הבית בכל מאודו, הקפיד להיצמד בסבלנות לסדר הדברים האמור. פעם כשעמד על הר הזיתים עם תלמידיו, הביט משם על הר הבית, ותיאר להם כיצד ייראה בית-המקדש. אך למעשה, על אף ההשתוקקות שימש כבלם גדול לכל ניסיונות העלייה להר הבית, והדגיש שכל ענייני בית-המקדש תלויים בהכשרת העם.

הוא שמר על קדושת הר-הבית מכל משמר והתנגד לא לבנייה בלבד אלא אף לכל יוזמה לעלות אליו. "ביחס להר-הבית אנחנו נטורי קרתא", אמר. כשרבו של אחד היישובים שאל אותו האם מותר לעלות להר הבית, תפס את ידו בחזקה ואמר לו: "אסור להיכנס למקום המקדש, וכבר מרן אבא זצ"ל אמר שאסור". את התנגדותו לבניין המקדש באופן מעשי, הסביר: "נניח שיבנו את בית-המקדש עכשיו. מה יקרה? תבוא הטלוויזיה ותצלם את דם הקרבנות. זה יהיה קידוש השם?! זה יהיה חילול השם!" הוא הסביר שגאולת הר הבית אינה דומה לגאולת מלוא רוחב הארץ – יש הבדל עצום ביניהן – גאולת הארץ ושיבת ציון אינה תלויה בתשובה, אך גאולת הר הבית תלויה בה.

=======

גם כאשר שאל אחד התלמידים בדחילו: "ועכשיו, מה עם קרבנות?" השיב לו רבנו בצורה חדה ותקיפה: "ר' דוד קרלין אמר לא למהר בבניין בית-המקדש!" כך הגיב גם כשהובאה לפניו חוברת שכתב רב אחד ובה פלפול הלכתי על אפשרות בניין בית-המקדש בזמננו. שוב אמר: "ר' דוד פרידמן אמר שלא למהר בבניין בית-המקדש" (שו"ת שאילת דוד ס' א'), זאת על אף שהגאון ר' דוד מקרלין תמך בישוב ארץ ישראל. כאשר התעקשו התלמידים ואמרו לו שערבים משתלטים על הר־הבית, הוא שב וחזר על דברי מוטה גור: "הר הבית בידינו!" ולא הסכים שיעלו יהודים להר. הוא הסביר שההצהרה על היות הר הבית בידנו תקפה מפני שיש לנו ריבונות בהר, והסידורים המעשיים בשטח אינם משנים עובדה זו.

=======

הוא נזהר מאוד בכל הקשור לאיסור ביאת מקדש. כאשר הזכיר לו תלמיד חכם את המנהג להכניס פתקים לתוך סדקי הכותל המערבי, אמר לו רבנו שאין לעשות כן, אפילו את האצבעות יש להימנע מלהכניס וציין שיש בכך בעייה הלכתית של 'ביאה במקצת'. הוא סיפר שמרן הרב נזהר מלנשק אבן שאיננה בולטת. הקשה השואל: "אבל כך מנהג ישראל לשים פתקים?" השיב לו רבנו: "יש מנהג שהוא אותיות גהנם".

=======

אחד מתלמידיו עסק באיסוף סממני הקטורת ברחבי העולם על פי הדרכתו, כדי להאהיב את עניין המקדש על הציבור. פעם שאלו רבנו: "אתה יודע למה השתמשו במקדש ביין קפריסין? – כדי ללמדנו שגם להיות שכנים של ארץ־ישראל זה דבר חשוב", זאת על פי אחת השיטות לפיה הביאו את היין מהאי הסמוך, קפריסין.

=======

כאשר הביא תלמיד חכם לרבנו מחקרים על אודות הר-הבית, במטרה לסמן את הגבולות שלפי דעתו מותר להיכנס אליהן בלא חשש פגיעה במקום המקדש עצמו, שאל אותו רבנו: "בשביל מה כל זה"?! הוא אף דימה את המחקר הזה לאותו רב שאסף עשרות הוכחות על מציאות ד', שעל ספרו אמר האדר"ת זצ"ל: "מה לנו צורך בהוכחות?!" והביא לגביו את דברי חז"ל: "כל מילתא דלא מחוורתא, מייתי לה מדוכתין סגיאין" (ירושלמי ברכות ב, ג. עירובין י, א). אנו מאמינים בד' מעל כל ההוכחות (שיחות הרב צבי יהודה תזריע סדרה ב' פרשת החודש 3-4. אמונה עמ' 25) וכן הוא בענייננו: "הר הבית תחום מסביב על-ידי חומה. איננו עוברים אותה ואין לנו צורך במחקרים".

=======

באשר לבניין הבית בבוא העת, הסביר שבית-המקדש השלישי ירד מן השמים – אין הכוונה שאנחנו לא נבנה אותו, אדרבה, אנחנו כן נבנה אותו, כדברי הרמב"ם (תחילת הלכות בית הבחירה ותחילת הלכות מלכים), אלא שתבוא השלמה אלוהית עליונה מן השמים ("והראנו בבניינו" – מה שאנו עושים, "ושמחנו בתיקונו" – התיקון העליון שיופיע על גבי מעשינו). אך עדיין לא הגיע זמן הבניין של הבית, וצורך השעה הוא לעורר למודעות כזאת בחברה, להבנה שהר הבית הוא שלנו. הוא נשאל האם יש ערך באירגון סיורים סביב הר-הבית על מנת להגביר את התודעה שהוא שלנו. על כך השיב: "הר-הבית בידינו – אין צורך בסיורים". הוסיפו והקשו: "לא כולם יודעים שהר-הבית הוא שלנו". על כך השיב שאם כך, יש ערך חיובי בסיורים והסברים כדי להגביר את תודעת השייכות, אך אין בכך כדי להמעיט אפילו במקצת את העיסוק בשאר בניין הארץ, להיפך – כל הארץ חשובה לפניו יתברך, ובכולה צריך להתיישב.

=======

כאשר הגיעה אליו משלחת של אישי ציבור בדרישה לפעול בכל תוקף לנוכח האיום שממשלת ישראל מתכוונת לחתום הסכם עם מדינת ירדן, הכולל מסירת הר הבית לידיה, הגיב רבינו: "ומה על כל ארץ-ישראל"? הם חזרו כמה פעמים על דבריהם באשר לסכנה הנשקפת להר הבית והוא חזר על שלו – על הדאגה לכלל מרחבי הארץ.

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

5 תגובות
הצג את כל התגובות