להורדה: פירוש הרב אבינר לצוואת הרב שטיינמן זצ"ל

עשרה ימים לאחר פטירת הרב אהרון לייב שטיינמן זצ"ל, מפרסם הרב שלמה אבינר, פירוש על צוואתו המדהימה אותה הוא מכנה "ספר מוסר של גאון אדיר וישר להפליא". החוברת המלאה להורדה

להורדה: פירוש הרב אבינר לצוואת הרב שטיינמן זצ"ל
  (צילום: פלאש90)

עשרה ימים לאחר פטירתו של מנהיג הזרם הליטאי, הרב אהרון לייב שטיינמן זצ"ל, מפרסם רב הישוב בית אל וראש ישיבת עטרת ירושלים, הרב שלמה אבינר, פירוש על צוואתו המדהימה של הרב.

אנחנו מביאים כאן את שתי הפסקאות הראשונות (הפסקה הראשונה באופן חלקי). וגולשי סרוגים יכולים להוריד את החוברת המלאה, באמצעות לחיצה על הקישור:

להורדה: פירוש לצוואת הגראי"ל שטיינמן זצ"ל

במודגש – הצוואה. בכתב רגיל – פירוש הרב אבינר

צוואתו של הגראי"ל שטיינמן היא ספר מוסר של גאון אדיר וישר להפליא אנחנו מוסיפים את הערותינו הדלות כדי לברר את דבריו הפשוטים והעמוקים.

ו' תשרי תש"מ והוספתי בסוף ביום כ"ד מרחשון תשמ"ג עיין מעבר לדף

דבריו נכתבו כמעט ארבעים שנה לפני פטירתו, המראים את גדולתו כבר אז, כי אפילו כשהגיע למדרגת גדול הדור לא שינה את אישיותו כמלוא נימה ביחס לענוותנותו המופלאה.

כבר כמה פעמים התעוררתי וכתבתי צוואה ראשונה בשנת תשי"ד אחרי שנסתלקו בזמן קצר ג' גדולי ישראל זכרונם לברכה. וכעת נתעוררתי שוב מכמה טעמים ושיניתי ממה שכתבתי אז ויה"ר שאזכה לתקן בתשובה שלמה

א. אבקש מאד לא להספידני, לא בפני ולא שלא בפני ולא לעשות עצרת התעוררות או עצרת אבל, או כל מיני שמות שבודים והכוונה בהם להספיד.

חז"ל דנו אם ההספד הוא לכבוד החיים או לכבוד הנפטר, והסיקו שהוא לכבוד המת, ולכן כתוב בשו"ע (יו"ד שדמ א): "ומי שציוה שלא יספידוהו שומעין לו". מובא בפתחי תשובה (שם סק"א) בשם שו"ת תשובה מאהבה (א, קעד) לרבי אליעזר פלקלש, רבה של פראג, שהביא עדות מהר"מ פישלס על רבו בעל נודע ביהודה, שבשעה שהספיד את בעל פני יהושע, אמר שאף שציוה שלא להספידו, אין שומעים בזה למי שהוא רבן של כל בני הגולה. וכזאת נהג גם רבי יוסף שאול נתנזון בעל שו"ת שואל ומשיב, אשר הספיד את דודו בעל שו"ת ישועות יעקב מלבוב, הגם שציוה שלא להספידו (משמרת שלום אות ה ס"ק מד. עי' שדי חמד מערכת אבילות אות ד).

ובדרשות החתם סופר (ח"ב עמ' שצא) בהספדו על חותנו הגאון רבי עקיבא איגר כתב דאף שצוה שלא יספידוהו, זהו מרוב ענוותנותו שהחזיק עצמו שאינו ת"ח, אך חתניו ובניו בודאי חייבים בכבודו. וכאשר הגיעה לבריסק שמועת הסתלקותו של רבי עקיבא איגר, ונודע שכתב בצוואתו שלא יספידוהו אלא בפניו וגם אז לא יאמרו עליו שבחים (חוט המשולש עמ' רכא), נקט רבי יעקב מאיר פאדווה – אב"ד דבריסק, שכיון שהיה רבי עקיבא איגר יחיד בדורו ממש בתורה ובחסידות, על כן לא חל עליו דין השולחן ערוך שאם ציוה שלא לסופדו שומעין לו, כי אין הדברים אמורים אלא לכל אדם ואף חכם מופלג, אבל לא ליחיד בדורו, וכפי שנהג הנודע ביהודה בהספידו את הפני יהושע. אך, עם זאת, מציין רבי יעקב מאיר בספרו נחלי מים (דרוש כג): "אנכי עשיתי בדרך ממוצע, לקצר בשבחיו, רק להזכיר שמו הגדול זי"ע".

וכן עשה הגאון מקאליש לגאון רבי יוסף זונדל מסלנט, שציוה לא להספידו (גשר החיים להגרי"מ טוקצינסקי עמ' קכ בהערה).

ב. לא לכתוב שום מאמר עלי בעיתונים יומיים, שבועיים, חדשיים. ולא להדפיס תמונתי ולא כמו שרגילים לכתוב תולדותיו.

עיין דברי הגר"ח קניבסקי בסעיף הקדום. יתד נאמן של עבודת ד' של הגראי"ל היה ענווה, גם בחייו גם בהדרכות לאחרים. הגראי"ל אמר כי שורש כל בעיה אפשרית ביחסים בין-אישיים נעוץ באגואיזם ששורשו גאווה (אדני הבית עמ' קמט).

הוא הדריך על פי דברי הגר"ח מוולוז'ין (אגרותיו עמ' 201) שמי שאינו מסכים לשידוך על רקע מעמד דתי או תורני שונה, חוטא בגאווה.

ומעשה בהורים שרצו לרשום את הילד שלהם בתלמוד תורה, אבל אותם הורים לא היו בדיוק בסגנון של המשפחות האחרות שם, היו דתיים אבל לא תורניים, והמנהלים שאלו את הגראי"ל אם לקבל אותו. הרי יש חשש שישפיע באופן שלילי על הילדים האחרים. צעק הגראי"ל על אותם מנהלים: זו גאווה! גאווה!! גאווה!!

אמרו לו: אפילו שהוא אברך חשוב, אחשובע'ר יונגערמאן? אמר הגראי"ל: הגאווה – הגרויסע (גדול) בעל גאווה…!!! והוסיף: למדתי בתלמוד תורה בבריסק עם בניו של הרב מבריסק וגם עם כל מיני ילדים אחרים. קורים מקרים שילדים מתקלקלים, גם ילדים טובים מתקלקלים. בכל ה"חדרים" הטובים לא מתקלקלים ילדים?! ילדים מתקלקלים.

להורדה: פירוש לצוואת הגראי"ל שטיינמן זצ"ל

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

5 תגובות
הצג את כל התגובות