יומן מסאי: סיפורו של ג'נרל מנג'ר טורונטו

לפעמים קשה לי להסביר למה בחרתי לכתוב על נושא מסויים. הפעם אני דווקא יודע למה בחרתי לכתוב על טורונטו בכלל ועל מסאי יוג'ירי בפרט. חשבתי על הקבוצות שלא מדברים עליהן בליגה אף פעם למרות שהן לא רעות בכלל, ואפילו טובות, וישר עלו לי הרפטורס לראש. ואז נתקע לי השיר של אביב גפן "יומן מסע" וזימזמתי לי בראש במשך שבוע "רושם בתוך יומן מסאי". וזהו. הייתי חייב לכתוב עליו

יומן מסאי: סיפורו של ג'נרל מנג'ר טורונטו
  מסאי יוג'ירי. צילום מסך

מסאי לא ישמח שבחרתי לכתוב עליו…כתבנו על אמביד – ופילי כרגע עם נצחון אחד בשמונת המשחקים האחרונים, כתבנו על פיזדייל – והוא כבר לא מאמן בליגה. וכתבנו על פתיחת העונה הטובה של אורלנדו בדגש של ארון גורדון, והוא כרגע פצוע ואורלנדו חזרו למימדיהם הטבעיים. מתנצל מראש לכל אוהדי הרפטורס, הניחוס מתחיל עכשיו.

אולי אני פשוט אגיד דברים רעים על הקבוצה ולא תוכלו להפסיק ולנצח. (אגב, לוח המשחקים שלהם באמת היה קל בהגזמה בשבועות האחרונים ככה שבהחלט הנאחס צפוי להצליח)

בדרך לארה"ב

מסאי נולד באנגליה להורים ניגרים משכילים, אימו רופאה ואביו התעסק בתחום האדמיניסטרציה גם כן בתחום בתי החולים. בגיל תשעה חודשים עבר לניגריה עם הוריו שם גדל והחל לשחק כדורסל ברחובות מגיל 13.

מסאי עבר לארצות הברית סביב תקופת הקולג' ושיחק ארבע שנים במכללות בשתי מכללות שונות לפני שעבר לשחק באירופה לשש שנים, הוא שיחק בקבוצות באנגליה כמו ווטפורד ודרבי וגם שיחק תקופה בליגה הבלגית. הוא טוען כי מעולם לא היה פיזי מספיק בשביל הרמות הגבוהות אבל השתמש בשנים האלו בכדי ללמוד על כדורסל וליצור קשרים. הוא כתב כל מספר טלפון שיכל בספר השחור הקטן שלו וניסה להציג את עצמו לכל הסקאוטים שהגיעו מארצות הברית או מכל מקום אחר.

בשנת 2002, אחרי שחסך מעט כסף החליט לנסוע לארצות הברית ולנסות לקבל עבודה בתחום הסקאוטינג או האימון, בעיקר חשב לאמן בקולג'.

הוא גר בוושינגטון די סי בדירת סטודיו קטנה עם שותף אפריקאי שלו ומתאר שאכלו המון דגני בוקר וכמה שיותר אוכל זול שהצליחו להכין בבית, תבשילים שיכלו להחזיק כמה שיותר ימים. במהלך הזמן הזה הוא עבד עם דייויד ת'ורפ (שעבד רבות גם עם עמרי כספי) על אימון של כל מיני פרוספקטים (שחקנים) אפריקאים שרצו להתאמן בקבוצות השונות ואולי להבחר בדראפט.

באחד הימים מסאי הסיע שחקן מסויים לאורלנדו להתאמן עם המגי'ק וביקש לשבת באימון, לא הרשו לו להכנס. במהלך ארוחת הצהריים, אחד השחקנים שהיה אמור להגיע כמה ימים לאחר מכן ביטל את הגעתו, אחראי הסקאוטינג ניגש אל מסאי וביקש שיביא את השחקן האפריקאי שהוא ליווה גם מספר ימים לאחר מכן והפעם הם ייתנו גם למסאי להכנס לאימון.

באותה ארוחה מסאי החליף כמה מילים עם מנהל הסקאוטינג ועם המאמן של הקבוצה דוק ריברס. מסאי הרשים אותם בידע שלו על השחקנים באירופה והGM של אורלנדו ג'ון גבריאל אמר לו שאם הוא מעוניין לעבוד באורלנדו שיתקשר אליו. יוג'ירי מתאר שהוא התקשר אליו יום יום במשך חצי שנה ולא קיבל שום תשובה. לאחר חצי שנה באורלנדו הסכימו להציע לו להיות סקאוט של הקבוצה ללא תשלום, מסאי התחיל לעשות סקאוטינג בשביל הקבוצה כאשר הוא ישן על הרצפה בחדרים של הסקאוטים הבכירים או חלק מהשחקנים.

מסאי יוג'ירי. צילום מסך

האפריקאי הראשון שמקבל תפקיד ניהולי כל כך בכיר בליגה

מסאי, כפי שכבר הבנתם, מאמין ביצירת קשרים ובלהכיר את כולם, אחד מאנשי הניהול של דנבר פגש אותו והציג אותו לGM של דנבר שהציע לו בעונה לאחר מכן תפקיד של סקאוט והפעם בתשלום. מסאי טיפס בסולם הדרגות בדנבר עד שקיבל הצעה מטורונטו להיות אחראי על מערך הסקאוטינג של הרפטורס מחוץ לארצות הברית. ב2008 הוא מונה להיות עוזר הGM בטורונטו וב2010 חזר לדנבר והפעם בתפקיד הGM הבכיר.

בעיתונים באותה תקופה מתוארת החתימה של מסאי כך: מסאי מספר שהיה שמח להיות הGM של דנבר גם תמורת 5$ לשנה, מסאי מספר שזו העבודה הטובה בעולם. רוב המנהלים בליגה לא יסכימו לקחת את התפקיד בדנבר גם לא עבור 5,000,000$ ויעדיפו לבלות באפריקה עם הנמרים והאריות מהסביבה של מסאי ולא להכנס לחדר ההלבשה בדנבר.

ראשית קל לראות את הסטיגמה, יוג'ירי הוא האפריקאי הראשון שמקבל תפקיד ניהולי כל כך בכיר בליגה. שנית , השנה היא השנה בה כרמלו מבקש לעזוב את דנבר. הסיכוי לצאת מסיטואציה כזו בצורה טובה הוא קשה מאוד, בטח לGM מתחיל שזה הניסיון הראשון שלו בתפקיד.

לא ניכנס לכל הסיטואציה רק נגיד שבעונה הראשונה שלו שם הוא הצליח לצאת מנצח מהטרייד על כרמלו כשקיבל חזרה שחקנים כמו גלינארי, צ'נדלר ומוזגוב וגם בחירות עתידיות. הוא לקח את הזמן עם הטרייד הזה ובישל אותו במשך כמה חודשים טובים.

המעבר לטורונטו

הקבוצה לא רק שלא התרסקה, אלא אפילו השתפרה במונחי עונה רגילה כאשר בעונה הראשונה לאחר כרמלו (שהייתה קצרה בגלל הlockout) דנבר סיימו במאזן של 38-28 ובעונה לאחר מכן היא סיימה את העונה הסדירה עם 57 נצחונות מה שהעניק למסאי את תואר GM העונה, הוא הלא אמריקאי הראשון שזכה בתואר זה. זו גם העונה בה הוא החליט לעזוב את התפקיד בדנבר ולעבור לטורונטו.

למה? גם הוא מתקשה לענות על השאלה כאשר נשאל אבל בסוף התשובה לא קשורה ישירות לכדורסל. מסאי ייסד ומנהל קרנות רבות שדואגות לפיתוח של צעירים באפריקה. הוא מספר על כך שהבין שבטורונטו יינתן גב כלכלי וארגוני הרבה יותר חזק למטרות הפילנטרופיות שלו.

פיתוח של צעירים באפריקה. צילום מסך

טורונטו היא עיר קוסמופוליטית והקבוצה עם אמצעים רבים ושם יוג'ירי הרגיש שהוא יוכל להתקדם הלאה גם עם הקבוצה וגם עם מטרותיו האישיות.

את טורונטו מסאי מצליח להפוך בעונתו הראשונה. המאזן בשנה שקדמה לו הוא 48-34 ובשנה לאחר מכן המאזן הוא 34-48. יוג'ירי מאמין שטורונטו היא אחד המותגים והפרנצ'ייזים החזקים בליגה. הוא מתאר שטורונטו בזמנו הייתה כמו אפריקה, ענק רדום, פוטנציאל גולמי שמחכה שיגיעו אליו. היכולת של טורונטו להיות הפרנצ'ייז היחיד מחוץ לארצות הברית היא חוזק עבור מסאי שעזר לקבוצה לייצר מנטליות ייחודית. We The North.

"אם ננצח כולם ירצו להיות כאן"

כאשר נשאל אם לא קשה להביא שחקנים לטורונטו הוא צוחק. "שיקגו היא העיר הכי קרה שאני מכיר", אומר יוג'ירי, "ויש להם כמה אליפויות". שחקנים אוהבים להגיע לטורונטו לדברי מסאי, הוא מספר כי מבחינתו מיקום זה כלום ושום דבר. שחקנים רוצים רק דבר אחד: "לנצח, אם ננצח כולם ירצו להיות כאן", יוג'ירי טוען, " ספורט הוא בעיקר התחרות, תרבות ארגונית ובסופו של דבר נצחונות".

כשנשאל מה עוזר לו להצליח הוא משתף: "צריך שתהיה לך יותר תשוקה ואמביציה, וצריך שיהיו סביבך אנשים ששונים ממך שאתה סומך עליהם. גיוון זה שם המשחק", באופן כללי מסאי מאמין בעבודה עם אנשים שונים ובתרומה לקהילה. הוא מספר שקנדה היא אחת המדינות הרגועות בעולם וכי המטרה שלו היא לגרום לקבוצה ולו להעביר את זה הלאה.

הוא לא רק מייצר שינוי בעולם אלא גם בקבוצה שלו. פילוספיית המשחק של טורונטו השתנתה מהקצה אל הקצה בשנה האחרונה.

העונה הקודמת הייתה טובה מבחינת נצחונות בטורונטו אבל סגנון המשחק שלהם היה הרחק מאחור. הם היו הקבוצה עם הכי מעט אסיסטים בליגה, הקבוצה עם אחוז הסלים מאסיסטים (37%) הנמוך ב27 השנים האחרונות (!). הם היו בעונה הקודמת מקום 27 בליגה בכמות זריקות מתחת לסל, ומקום 22 בליגה הכמות זריקות לשלוש. כלומר את הזריקות החכמות הם זרקו הכי קצת, ואת הזריקות הכי לא אנליטיות הם זרקו יותר. כבר בפריסיזן ראו את השינוי בטורונטו עם משחקים של כמעט 50 שלשות ויותר מ30 אסיסטים.

הליינאפ של טורונטו יכלול פעמים רבות שחקנים שלא בטוח ששמעתם עליהם כמו ואן פליט, פסקאל סיאקם, פולטל האוסטרי (הראשון בליגה) שאני אפילו לא בטוח איך מבטאים את שמו, ואוננואבי. אם מסתכלים על ההרכבים והמדינות השונות רואים שמסאי מאמין בגלובליזציה של המשחק ושל הקבוצה שלו. גם כדי לייצר קבוצה חזקה וייחודית שרצה היטב. כרגע הפרש הנקודות שלהם הוא הטוב במזרח ואולי השנה הם גם יצליחו לדגדג את קליבלנד אם הן ייפגשו.

מסאי ידוע במסיבות עיתונאים מעניינות ובשילהוב האוהדים מחוץ לACC לקראת הפלייאוף, מבחינתו האוהדים בטורונטו הם הטובים בליגה.

כשתשאלו את מסאי אם זה לא בזבוז לבנות קבוצה טובה בשנים בהם קליבלנד וגולדן סטייט שולטות בכיפה הוא יספר לכם שגם על מיאמי חשבו שהיא תהיה כאן עשר שנים.

"עכשיו רק נשאר להביא אליפות, לנצח", אומר מסאי, "וכשנעשה את זה סוף סוף יכירו בכך שזה פרנצ'ייז מהטופ של הנ.ב.א".

לעדכוני ליגת ה-NBA, משחקים, שחקנים, טורי דעה בדף הפייסבוק: NBA ישראל

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

תגובה 1
הצג את כל התגובות