הקשר בין פרשיות השבוע לסיפור החשמונאים

אם היינו צריכים לפי הרב סולוביצ'יק לבחור בדגל לחמ"ד, לציונות הדתית, היינו בוחרים את כתונת הפסים של יוסף, כסמל וכנס להתנוסס

הקשר בין פרשיות השבוע לסיפור החשמונאים

הרב סולוביצ'יק משווה במהות, בתוכן ובעומק- בין סיפורו של יוסף לסיפור החשמונאים: "יש קו של שוויון בין סיפור יוסף ובין זה של חנוכה… מהו סמלו של יוסף? הייתה זו כתונת הפסים, הכתונת שיעקב אביו עשה לו. כאשר בא יוסף לדותן מיד פשטו אחיו מעליו את הכתונת, מעין דגל שבו נופף… אני מאמין כי כתונת הפסים היא סמלו של עם ישראל, של החשמונאים ושל היהודים בכל דורותיהם. יוסף זוכה לשני חזיונות. הוא חלם על אלומותיו… כאשר ספר חלום זה לאחיו, הם לא קנאו בו בשל כך. לאחר מכן חלם חלום נוסף: על השמש והירח – אז כתוב:" ויקנאו בו אחיו"… חלום אחד דיבר על עוצמה כלכלית וחזון זה התאמת בכל מאת האחוזים. החלום השני (שמש ירח וכוכבים) סבב כנראה סביב שאלה של גדולה רוחנית… האם יכל אדם לצרף את שתי הסגולות האלה?.. עוצמה כלכלית וצבאית ואת חלום הגדולה הרוחנית?.. כנראה סבר יוסף כי הוא יכל לצרף את השניים. זו משמעותה של כתונת הפסים- מרובת צבעים.. יוסף היה בבחינת סינתזה של אלומות ושל צבא השמים… בדיוק סוג כזה של סינתזה ייצגו החשמונאים. הם היו לוחמים מעולים.. ועניינם סבב סביב הקדושה, טיהור המקדש.."

אם היינו צריכים לפי הרב סולוביצ'יק לבחור בדגל לחמ"ד, לציונות הדתית, היינו בוחרים את כתונת הפסים של יוסף, כסמל וכנס להתנוסס. כך יוסף בוחר להיות דוגמא ומופת למי שהוא שר הכלכלה של מצרים, איש העולם הגדול, העושר והמלוכה- ובו זמנית, יוסף הצדיק, הרואה את דיוקנו של אביו, כשהוא ממשיך דרכו ושם השם שגור על פיו. כך גם החשמונאים המנצחים במלחמה המעטים את הרבים והם שמטהרים את המקדש. שילוב מופלא של קדש וחול, של מלחמה וטהרת המקדש.

הרב ליכטנשטיין העמיק וכתב על החיבור הזה, שהם לא שני צבעים שונים היוצרים יחד את כתונת הפסים. לכאורה, היה ניתן לראות את שני המישורים כשני מוקדים הסותרים זה את זה – המנורה נמצאת בקודש פנימה, במקום אליו רק הכוהנים יכולים להיכנס. והמלחמה, לעומת זאת, מקומה בחוץ, וכולם השתתפו בה והיא השפיעה על האזור כולו. אך שני המוקדים מפרים זה את זה- הגמרא מייחסת להדלקת המנורה תפקיד המופנה כלפי העולם כולו – "עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל" (שבת כב:). המנורה קשורה לכלל העמים ותפקידה להאיר כלפי חוץ ולא רק בקודש פנימה. ומנגד, החשמונאים, שנלחמו מחוץ למקדש, עשו זאת כדי לטהר את המקדש. מכאן, שלמרות הניגוד בין הדברים, ישנה גם זיקה מהותית ביניהם.

אין ניתוק בין תורה וחיים, בין צבא לתורה, בין להיות איש כלכלה ואיש רוח, בין יושב בית המדרש וכמי שמשפיע על עיצוב התרבות והקשר עם תרבות העולם. כתונת הפסים היא הדגל והסמל של החמ"ד, כיוון שהצבעים השונים משתרגים ומשמשים בערבוביה. קדש וחול, אקדמיה וטוהר המקדש, משטרה וקדושה, אנשי קודש כמו שלמדנו הרבי מקוצק. "nלאכים ושרפים יש לי די. אנשי!! קדש תהיו לי.."

משמעות ההבדל בין נרות חנוכה לנרות שבת

את הדברים של הרב סולוביצ'יק על ההבדל בין נרות חנוכה לנרות שבת ננסה ללמוד לעולמנו החינוכי. "מבחינה זו מאלף להשוות את נרות חנוכה לנרות שבת… מותר ואף רצוי לעשות שימוש בנר של שבת, ליהנות מאורו, לאכול ולקרוא, נרות אלה ממלאים את התפקיד השימושי של המנורות והאורות– לברוח מן החשכה וליהנות ממעשי ידיו. זה דבר מועיל… אך לגבי נר חנוכה נקבע שאין לעשות בו שימוש וליהנות ממנו…הסמליות של הנר היא בדרך כלל כפולת פנים- ראשית, הנר הוא מנורה המאירה ומאפשרת לראות דברים שונים. שנית, הוא מדריך בחשיכה, אך איננו מפזר אותה. השמש מאירה . כוכב מרחוק אינו מאיר ואף איננו זוהר ועם זאת הוא מורה דרך. הכוכב עשוי להיות גדול מן השמש אולי עשרת מונים ואף מבהיק ממנה פי כמה וכמה , אך אין הוא מאיר.. הוא מנצנץ מן האופק המסתורי והמרוחק ומספר לנו דבר שאין אנו מבינים… במילים אחרות- הנר לעיתים סמל של אור בהיר אך לעיתים הוא סמל של ריחוק… של הדרכה הבאה ממרחק. נר חנוכה הוא אור מן הסוג השני. הוא מודלק לא כדי לתת אור אלא כדי לפנות אלינו מן המרחבים הכבירים …לומר לנו לנוע לאורך משעולים בלתי נראים, נר שבת מייצג את המאור, את האור הבוהק שרבים נהנים ממנו, אשר הוא זורע אור יקרות על הבית כולו… ".
מנהיג חינוך נע בחייו בין העבודה החינוכית היומיומית שמאירה את הדרך לבית החינוך. והדאגה לאווירה המשפחתית, האוהבת, המכבדת והשמחה היא השיח בין כול באי הבית. פשוט שבת…לבין המקום שמאיר ופורץ דרך, כשהמחנך מקבל השראה ממקומות עליונים, לא תמיד מוסברים אבל מושכים אותנו מעלה מעלה. זהו נר חנוכה.. מנהיג חינוך מאיר דרך, רואה אור בסביבתו, בתלמידים ובמורים ומלא אמון בכוחותיו שלו ושל תלמידיו- ממש כמו נר שבת. ובו זמנית מנהיג החינוך רואה אורות רחוקים המושכים אותו ומנצנצים אליו מרחוק ומציבים לו את הכוון אליו נכון ללכת, והחזון והשאיפה הגדולה לאן ניתן ונכון להגיע- ממש כמו נר חנוכה.

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

אין תגובות
הצג את כל התגובות