22 שנה לרב נריה זצ"ל. בנו: "אין היום מנהיג כדוגמתו"

22 שנה לפטירתו של אבי הכיפות הסרוגות, הרב משה צבי נריה זצ"ל ובנו, הרב נחום אומר לסרוגים: "אבא היה שואף שהישיבות וראשיהם לא יחשפו את קומתם בפני סערות הדור. הוא רצה לגדל את התלמידים בתוך הפנימייה כדי שיגדלו בתוכה ולא יגררו לפיתויי הרחוב"

22 שנה לרב נריה זצ"ל. בנו: "אין היום מנהיג כדוגמתו"
  (צילום: אוסף התצלומים הלאומי)

22 שנה לפטירתו של אבי הכיפות הסרוגות, הרב משה צבי נריה זצ"ל ובנו, הרב נחום מספר בראיון לסרוגים על דמותו של אביו ועל ההבדל בין הנהגתו למצב כיום.

22 שנה לפטירת הרב משה צבי נריה זצ"ל, איפה דמותו הכי חסרה היום?

חז"ל אמרו "חכמים שנפטרו מי יתן לנו תמורתם" ברור שיש היום תלמידי חכמים שכל אחד מתרכז בתחום שלו יש כאלה בדיינות יש כאלה חינוך יש כאלה בהנהגה אבל דמות שמכילה כ"כ הרבה צדדים מרובים כמוהו אין כיום, אין היום מנהיג כדוגמתו.

מפעלי החיים שלו מרובים ביותר ואין דומה להם: הרוח התורנית בבני עקיבא, הקמת ישיבת כפר הרא"ה ועמידה בראשה במשך למעלה מ-60 שנה הקמת ישיבות ואולפנות בני עקיבא ובעקבותיהם הישיבות הגבוהות דוגמת 'מרכז הרב' וישיבות ההסדר. ספריו התורניים והלמדניים ובניהם סדרת הספרים על אישיותו של הרב קוק. דמות אשכולות כזאת חסרה בדורנו.

מי כיום הוא ממשיך דרכו של הרב נריה?

בכל תחום ותחום יש רבנים ואנשים טובים שממשיכים את מורשתו ודרכו אני חושב שהישוב נריה שבגוש טלמונים שגם הוקם על שם אבא, מייצג בצורה הטובה ביותר קהילתיות שאבי היה מתגאה בה.

מימין הרב נחום נריה, בר המצווה חיים מאיר והרב משה צבי נריה זצ"ל (ארכיון המשפחה)

מה היה אומר הרב נריה על הבית היהודי של היום, בדגש על נושא השבת?

אומרים שהתפוח לא נופל רחוק מהעץ אבל בדור של סערות ורוח פרצים התפוח עלול לעוף רחוק מאוד ולפעמים גם להתרסק. הסערות של דורנו שונות מדורו של אבא, הדור שחווה שואה הקים את המדינה ושחרר את יהודה ושומרון ואת ירושלים. ההתמודדות עם הסערות של דורנו מחייבת התמודדות חדשה ואבא ידע לשלב בחזונו גם יצירתיות ובפיתוח ומצד שני שמירה על המסורת בדמותה.

אבא העדיף לגדל ילדים בפנימייה

מדברים על שינוי של הציבור הסרוג בשנים האחרונות, האם כמי שגדל ליד הרב נריה, אתה גם רואה את זה? 

וודאי שאני רואה זאת, אבא היה שואף שהישיבות וראשיהם לא יחשפו את קומתם בפני סערות הדור. הוא רצה לגדל את התלמידים בתוך הפנימייה כדי שיגדלו בתוכה ולא יגררו לפיתויי הרחוב, הסמארטפונים, הטלוויזיות וכו'.. אנחנו היום כבר בוכים על החלל שנוצר בין עולם התורה לפיתויים וצריך הרבה תפילה על הנוער.

השבוע פורסמו נתוני הגיוס, ארבעה ממוסדות בני עקיבא הגיעו לצמרת הרשימה האם אתה חושב שאביך היה גאה בנתונים הללו?

אבא שלי השתדל שתלמידו יגיעו לכל פינות ומחנות זה לא משנה גודל הכמויות השאלה אם המוטיבציה היא תורנית או הצורך במימוש עצמי, נתוני הגיוס פחות חשובים מאשר מה שיוצא כאשר התלמידים לפיקוד ושומרים על רמתם הדתית התורנית וגם המוסרית.

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

תגובה 1
הצג את כל התגובות