עייפים? משחקי הלילה בליגה הטובה בעולם

מיאמי מול הגולדן סטייט, סטף קרי עדיין בסימן שאלה. ואולי העובדה הזו, בצירוף הביתיות של מיאמי יעזרו להיט לפחות לייצר משחק צמוד? סטף או לא, לא נראה לנו שהפתעה תצא מפה

עייפים? משחקי הלילה בליגה הטובה בעולם
  סטף קרי עדיין בסימן שאלה. צילום מסך

נתחיל בזה שיש לנו אחלה משחק מוקדם הערב (ראשון) בין הניקס לבין המג'יק. משחק שמי שראה אותו בתחילת העונה היה מגלגל עיניים ואומר "תודה באמת שאת זה זרקתם לנו" הפך להיות התמודדות מסקרנת בין הניקס המרעננים שחולמים ברצינות על פלייאוף, לבין המג'יק שמתחילים למלא סוף סוף את הציפיות שתלו בהם – חוסר עמוד שדרה והפסדים בלי סוף.

אבל אחרי הניצחון על אוקלהומה אולי אפשר לתת למג'יק עוד כמה משחקי חסד ולקוות שהקסם מתחילת העונה יחזור.

ולמשחקי הלילה:

מינסוטה (10-13) – קליפרס (13-8)

פעם, ככה מספרים, היו 2 קבוצות במערב שפתחו את העונה בסערה וטרפו כל מה שזז: ממפיס והקליפרס. מאז השמש שקעה וזרחה כמה פעמים, והיום מתחילים לדבר עליהן במושגים של בנייה לשנים הבאות.

הקליפרס עמוק במאזן שלילי: בלייק גריפין עומד לשבת בחוץ זמן מכובד, בברלי כבר לא איתנו, ויש כבר לא מעט עיניים לטושות לעבר דיאנדר'ה ג'ורדן.

מהצד השני, מינסוטה ממשיכה לעשות קולות של פלייאוף. קולות שהיא לא שמעה כבר שנים. אבל המאזן הוא גבולי ורצף רע עלול להוציא את הרוח מהמפרשים של הזאבים.

ובכלל, עושה רושם שכדאי להשתחל לפלייאוף מעבר למקומות 8-7 השנה במערב.

אז הקליפרס בבית זה לדוגמא משחק שהוולבס חייבים לקחת.

ואם כבר גריפין – לפני 7 שנים בלייק קלע 47 נק' בעונת הרוקי שלו במדי הקליפרס. אף רוקי אחריו לא הצליח מאז לרשום 40 נק' ומעלה. עד שהגיע דונובן מיצ'ל במדי הג'אז נגד הפליקאנס. מרשים.

בלייק גריפין עומד לשבת בחוץ זמן מכובד. צילום מסך

אוקלהומה (12-9) – סן אנטוניו (7-15)

קבוצה אחת עם 3 סופרסטארים נוצצים, השניה עם למרקוס אולדריג' וקצת מסביב. ואולי הסיפור הוא בילי דונובן מצד אחד וגרג פופוביץ מצד שני.

כי מה זה משנה שפארקר וג'ינובלי הם כבר שחקנים משלימים ושיחד עם גאסול הגיל של שלושתם חוצה בהרבה את ה-100. שקוואי עדיין יושב בחוץ. אצל פופוביץ' תקח קצת רודי גיי וקייל אנדרסון, תוסיף דני גרין למעלה. פטי מילס ודזונטה מורי. ואיכשהו הדבר הזה בניצוחו של למרכוס מספיק בשביל שיהיה ברור שהספרס כאן כדי להישאר.

ו-OKC? אנחנו נמשיך לחכות שהם יצליחו לחבר איזשהו רצף ניצחונות שיכניס אותם לשמינייה הראשונה ויתן להם קצת שקט. היום אנחנו מהמרים עליהם (ומחר נגלה ששוב היה אידיוטי מצדנו לזלזל בספרס).

מיאמי (11-11) – גולדן סטייט (6-17)

משחק שני בין השתיים העונה. סטף קרי עדיין בסימן שאלה. ואולי העובדה הזו, בצירוף הביתיות של מיאמי יעזרו להיט לפחות לייצר משחק צמוד?

סטף או לא, לא נראה לנו שהפתעה תצא מפה. בהיט בעיקר מחכים לוויטסייד שיחזור והפסד ללוחמים יתקבל בהבנה.

לייקרס (14-8) – יוסטון (4-17)

נכון לפעמים כשאתם נמצאים בטבע, ביער או באיזו חורשה בשעות הערב המאוחרות, והצרצרים מחרישים לכם את האוזניים, יש פתאום איזה רגע כזה שאתם לא בטוחים אם נהיה פתאום שקט או שפשוט המוח שלכם התרגל לרעש? אז אני לא יודע אם העיסוק האינסופי בלונזו בול ובשיאים המוזרים שהוא שובר (לטוב ולרע) קצת נרגע סופסוף, או שפשוט למדנו להפסיק להתרגש מזה?

לונזו בול והשיאים המוזרים שהוא שובר. צילום מסך

בכל מקרה יש כדורסל בLA וסופסוף נראה שאפשר לדבר עליו.

אינגרם מתחיל להראות שאכן היה שם פוטנציאל אחרי שכבר כמעט התייאשנו. לארי נאנס חזר מהפציעה ונותן קצת הגנה מה שקוזמה עדיין לא למד לעשות (וזה בסדר כי הוא באמת נהדר) ואם רק הם לא היו עכשיו בצד הלא נכון של הבק-טו-בק גם היינו ממש מהמרים עליהם מול הרוקטס הנהדרים.

בבית הלייקרס לא יעשו חיים קלים אבל יוסטון תקח עוד ניצחון.

ואם כבר יוסטון וכריס פול – פול הוא הראשון אי פעם להגיע ל-70 אסיסטים ויותר עם פחות מ10 איבודים. מסוג הסטטיסטיקות שלא ברור לך מאיפה הביאו אותן, אבל חתיכת נתון מטורף למען האמת! כמובן- מאז שאיבודים החלו להירשם (77-78).

לעדכוני ליגת ה-NBA, משחקים, שחקנים, טורי דעה בדף הפייסבוק: NBA ישראל

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

אין תגובות
הצג את כל התגובות