אחרי סדרת הכתבות בערוץ עשר: "במה אני דתייה?" - סרוגים

אחרי סדרת הכתבות בערוץ עשר: "במה אני דתייה?"

באולפנת "אור תורה אוריה" קיימו בסוף השבוע יום עיון שדן בשאלה מהי המשמעות של להיות דתייה. בין השאלות שעלו: הקשר בין שמירת צניעות לשמירת מצוות, איך אפשר להיות דתייה מבלי שבחרתי בכך ועוד. מנהלת האולפנה: "כל החיים אנחנו חיים על הרצף"

אחרי סדרת הכתבות בערוץ עשר: "במה אני דתייה?"
  (צילום: דוברות אור תורה סטון)

הפרסומים השונים בתקשורת ובעיקרן סדרת הכתבות של עקיבא נוביק על דתיי הרצף, העלו בימים האחרונים לדיון את שאלת הדתיות במגזר. בסוף השבוע האחרון נערך יום עיון מיוחד באולפנת "אור תורה אוריה" מבית אור תורה סטון שבגוש עציון, שדן בשאלה מהי המשמעות של להיות דתיה, והציף בפני הבנות, ההורים והצוות החינוכי שנכחו במקום את השאלות המהותיות שנשארות לרוב ללא מענה.

היום כלל פאנל מרתק בהשתתפות ארבעה מהורי האולפנה שחלקם אף אנשי חינוך: ראש מכינת לפידות לבנות רינטל מילוא, הכלכלן משה רבהון, צפניה דויד ומנהל התיכון התורני "אור תורה דרך אבות" לשעבר, יצחק גרינוולד, במהלכו כל אחד מההורים הציג את משנתו בהרצאות בפורמט טד, ובנות האולפנה העלו את שאלותיהן בסוגיות שונות: "האם להיות דתייה זה רק להיות מחוברת?", "האם להיות דתייה זה אומר שעלי לבחור אלו מצוות חשובות יותר ואלו פחות?" או שמא: "להיות דתייה זה פשוט להיות שייכת לקהילה ולציבור הדתי"?

לעצור ולהקדיש זמן לשאלה

בת ציון בר-סלע, תלמידת כיתה י"א: "אני יודעת שאין תשובה אמיתית לשאלות האלו כי זה מאוד אינדיווידואלי, ולמרות זאת אני חושבת שהשיח הזה, שהיה פתוח ומכיל, היה צריך להתקיים במיוחד לבנות בגילנו. זה טוב לחקור, לדעת, לגלות ולהעמיק. זה תרם הרבה לבנות, אולי תשובה לא קיבלנו ואולי גם לא נקבל, אבל זה פתח צוהר לכיוונים חדשים למחשבה".

מנהלת האולפנה, יונת למברגר: "החלטנו באומץ רב לשים את השאלה הזו על השולחן, כיוון שהיא מטרידה גם את הבנות וגם את המחנכים. יש צורך גדול בתוך שגרת הלימודים לעצור ולהקדיש זמן לשאלה הזו, שהיא מהותית לא לתעודת בגרות, אלא לחיים. הרבה מהבנות אומרות שלא מדברים על זה, לא דנים בשאלה מה המשמעות בזה שהן דתיות. הן עוסקות המון בשאלה אם הן שייכות או לא שייכות, ועצם זה שהשאלה על השולחן, שהיא קיימת בשיח ומנכיחים אותה, מאפשר לבנות להביא עצמן מהמקום שבוא הן נמצאות ולא לפחד לשאול שאלות".

"באנו מתוך גישה שלא משנה איפה נמצאת הבת מבחינה דתית, כולן שייכות לנו. אנו לא שיפוטיים ולא מחליטים מי טובה יותר או פחות. אם בת אומרת 'רוצה אני' אז היא שייכת. יחד עם זאת אנו מדברים כל השנה שלהיות אדם דתי זה מחייב, וזה לא אומר שאם תקופה מסוימת בת מרגישה שהיא פחות יכולה לקיים מצוות, אז היא פחות נחשבת, אלא שזה בהחלט לגיטימי וזה לא מוציא אף בת מחוץ למחנה.

(צילום: דוברות אור תורה סטון)

"כל החיים אנחנו חיים על הרצף"

לבוגרות האולפנה אומרת יונת: "כל החיים אנחנו חיים על הרצף. העולם הדתי הוא עולם סוער, דינאמי ומתמודד. הוא עולם שחי בסערה כי המציאות היא מציאות משתנה ולא צריך להיבהל מהסערה הזו. חלק מהיופי של החיים הדתיים שהם סוערים, כי זה מציף שאלות קיומיות ובעיקר את השאלה האם ההלכה מתאימה למציאות המשתנה?. הרבה בוגרות לא רוצות לשמור על סממנים חיצוניים דתיים, והן רוצות לצאת מהחממה שבה נולדו ולהכיר יותר זהויות. אני רוצה לקוות שהן תמיד תרגשה שייכות, רצויות ואהובות. שתמיד יהיו בדיאלוג עם העולם הדתי, בכל מקום שבו הן נמצאות".

יום העיון היווה אירוע שיא לעיסוק בחיבור ובמחויבות הדתית, והקדימה אותו עבודת שטח רבה של מספר שבועות, בהן בכל הכיתות באולפנה, כ-400 בנות, עסקו בהגדרת הדתיות. הבנות היו צריכות לדון ולדרג ערכים ומושגים ביהדות, נערכו סרטונים בנושא, קירות האולפנה כוסו אף הם בשאלות הקשות, והתקיימו סימולציות למורים. הבנות העלו שאלות קשות בפני המורים, כמו האם בת יכולה להיקרא דתיה גם אם היא לא מקפידה על כל המצוות? האם אפשר לדרג את המצוות, והאם דתיה זה רק כי נולדתי למשפחה דתית?

רב האולפנה, הרב בראון דסברג סיכם את המהלך באומרו: "אני מודה להורים שפינו מזמנם ושיתפו את הבנות בתובנותיהם האישיות. סוגיות רבות עוסקות במתח המתמיד והבריא, וצריך להבין כיצד תפישת העולם האישית והדתית מתחברת לחברה ולעולם הערכים אליו היא משתייכת. הייתה נחת גדולה לחוות שיח חינוכי דתי עמוק, אמיתי ומתמודד. 'מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי, נחלתי עדותיך לעולם כי ששון לבי המה'".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
5 תגובות - 5 דיונים מיין לפי
1
זה חינוך זה? לומר "כל החיים אנחנו על הרצף"?
מאן דאמר | 26-11-2017 14:50
בחינוך מכוונים למטרות ושואפים אליהן לא אומרים מראש ניכנע כי ככה זה. ברור שאי אפשר אף פעם לחזות מה יקרה אבל צריך לכוון כי זה חינוך לבוא מראש ולתת לגיטימציהלחיים של לייט זו אולפנא דתית? מה זה אני מקוווה שתמיד יהיו בדיאלוג עם העולם הדתי - תשאפי לכך כב' המנהלת ותראי להן כמובן לא בנוקשות ואטימות אלא בסבר פנים ובנעימות מהו הכיוון ולאן צריך להגיע.
2
אין כל ספק הציבור הדתי לאומי במשבר חמור ביותר
מאן דאמר | 26-11-2017 14:53
ומעניין שלא עלתה בכלל השאלה "האם אני יכולה להיות חרדית"? או ברסלברית? אך ורק לכיוון החילוני. משבר קשה. מישהו צריך לעשות חשבון נפש ומהר!
3
נו נו אור תורה זו חממה של בוגרי רצף
אריק | 26-11-2017 17:54
אולי יעשו רצף כתבות על בוגרי אור תורה ונו''ש שעוזבים את החממה ועוברים למקומות שאין בהם רצף אלא קיום מצוות מתוך נאמנות
4
קישור לתקציר מתוך הפאנל בגוף התגובה
אולפנת אוריה | 26-11-2017 18:38
https://www.youtube.com/watch?v=1f5_4EE_wVY&feature=youtu.be
5
דתי לאומי זה סכנה
נאיה ווס | 27-12-2017 0:04
שבעים פנים לתורה-זאת הבעיה. כול אחד מכין לעצמו גרסה,זרם משלו שדרכו הוא מבין את התורה.בגלל המחלוקות נוצרו זרמים: דתיים-לאומים חרדים וכו... להמון בני נוער מכל הזרמים הללו יש שאלות,אך תשובות הם לא מקבלים. אני בתור דתיה לשעבר,עדיין מאמינה. אבל לא בדרך הזאת,בדרך שבה אין תשובוות לשום דבר. אם הייתי חוזרת בתשובה זה רק לחבד... אין על חבד...