הפיצה שהזיזה את הגבינה שלי|ביקורת מסעדה

אחד החסרונות של סצנת המסעדות המקומית, היא הדמיון הרב השורר בין המסעדות. רוב המנות, הן ורסיות של מנות דומות ממסעדות אחרות, כשהטוויסט המבדל - קלוש. לכן היה כ"כ כיף להגיע לברדק, פיצה בר שמנסה ומצליח, לעשות את הדברים קצת אחרת

הפיצה שהזיזה את הגבינה שלי|ביקורת מסעדה
  (צילום: מתוך דף הפייסבוק /ברדק פתח תקווה)

בבניין הסמוך אליי בירושלים, גר לו לבדו שכן מבוגר, פנסיונר, עם מבטא לא מוכר, שמוסיף מעט עניין לכל בוקר שלי. השכן שבחלוף השנים איבד את כל שערו, מקפיד להחליף מדי יום את הכובע שהוא חובש לראשו. ובכל בוקר, ביציאה לחניה, בשעה שאנחנו מהנהנים אחד לשני מתוך נימוס ומבוכה קלה, אני מסתקרן לראות באיזה סוג וצבע אקזוטי יהיה הכובע שהשכן חובש לראשו באותו יום. פעם קסקט ירוק, פעם אחרת בורסלינו צהוב בתוספת נוצה, לפעמים פנמה כחול ולפעמים כובע מצחייה בצבע אדום.
ואני אוהב את הבחירות המשונות שלו. קודם כל כי ההליכה הטווסית שלו בימים בהם הכובע משונה במיוחד משעשעת אותי. ויותר מזה, כי הוא שובר את הרפטטיביות האופנתית של רובנו. שינוי מינורי שהופך אותו להרבה יותר מעניין.

אם להודות על האמת, הקולינריה היא סה"כ בבואה של כולנו. רובן הגדול של המסעדות מייצגות קונספט שגרתי ודומה, ומעט מאוד מסעדות באמת מחדשות ונועזות. הבטיחו סטארט-אפ ניישן וקיבלנו ארוחות בוקר ישראליות שההבדל הגדול בין המנות הוא צורת הקיפול של החביתה. ומה בעצם ביקשנו? הפתעה? טוויסט קטן שיהפוך את החוויה הקולינרית לקצת יותר מעניינת?

אז ביקרנו השבוע ב'ברדק' בפתח תקווה. לכאורה מה אפשר לצפות מהשילוב בין העיר שחנוך דאום הפך לילד בכיתה שכולם אוהבים להתעלל בו, העיר שכמעט ונמכרה באיביי עבור 8 דולר ו-57 סנט, לבין פיצה, הפסט-פוד המדהים, אבל כזה שבד"כ נופל להכנה שבלונית ורגילה.
אז לשמחתנו, 'ברדק' הזכירה לי השבוע לרגע קל את השכן המבוגר על כובעיו המתחלפים. פיצה עם טוויסט.

 (צילום: יונתן שטרק)

'ברדק' הוא פיצה-בר-מסעדה כשר, המונה שלושה סניפים – מתוכם שניים בירושלים. לפני למעלה משנה נפתחה גם שלוחה במרכז הארץ, כאמור, בעיר הבילויים פתח תקווה. הסניף הפתח תקוואי של 'ברדק', בבעלותם של בועז גולדשמיט וגדי סליג, מתמחה בהכנת רפרטואר בלתי נגמר של פיצות שוברות שגרה, ומגלה לנו את השילוב הטבעי והמנצח של בירה ופיצה.

חוקי הפורמט

המראה המתגלה מבחוץ של ה'ברדק' מותיר רושם של שילוב בין מסעדה לדוכן אוכל רחוב. שולחנות מפוזרים בפנים ובחוץ, כאשר בר שפונה החוצה וחלונות גדולים מטשטשים את גבולות הגזרה בין האיזור המקורה לאיזור שמתחת לכיפת השמיים. העיצוב בפנים מוקפד, ועל אחד הקירות מפוזרים שלטים הנושאים שמות רחובות ירושלמים.
החוקים במסעדה ברורים – מעבר למבחר סלטים המהווים את ה"בר בריא" של המסעדה, שאר המנות הן פיצות. פיצה כמנה ראשונה, עיקרית וקינוח. הפיצות מחולקות לקבוצות משנה הנושאות אופי ספציפי (פיצות גבינה, פיקנטי, טבעוני וכו'), וכל פיצה קרויה על שם שכונה אחרת בירושלים. כתושב הגבעה הצרפתית, בכיתי בלב ביחס להעדר פיצה על שם השכונה. ניתן להזמין שילובים, כל עוד רוטב הבסיס – ולברדק ארבעה כאלו – הוא זהה. מעבר לפיצות, עם הזמנת פיצה אפשר להזמין מקבץ טעימות מהבירות המוצעות במקום, ולבחור לאחר מכן את האהובה ביותר לשתייה.

ערבי כדורגל לצד עסקיות

בתחילה היה איזור התעשייה 'רמת סיב', בה פועלות כ-800 חברות ומשרדים. ריבוי החברות הוביל בהמשך להקמה של מסעדות שנועדו להזין את העובדים במקום. עם השנים, התפתחה סביב המסעדות והברים האלה גם סצינת לילה תוססת שהפכה את המקום לאיזור בילוי מועדף. וכך, ה'ברדק' פונה לשתי האוכלוסיות. מצד אחד, העובדים המקומיים, להם מוצעות עסקיות של סלט, פיצה ושתייה, ומצד שני משפחות וחברים, המנצלים עד תום את האווירה הלילית התוססת של המקום, כפי שאפשר לראות בסרטון.

פיצה בננה

התחלנו את הערב עם סלט 'גן הפעמון' (44 ש"ח), פטריות מוקפצות בטריאקי, ירקות, שקדים קלויים וגבינת קשקבל. סלט מעולה שכולו ניגודים – בין החם לקר, בין הפטריות המתקתקות לגבינה המלוחה.
הניגודים האלה יוצרים סלט שכיף לאכול, וכל ביס הוא חוויה. הסלט גדול ומפנק, כזה שאתגר אותי ואת בן דודי יונתן, שניים ששוקלים למעלה מ-90 קילו (כל אחד, כן?).

לאחר מכן שילבנו שתי פיצות על בסיס רוטב הבית – 'המושבה' מגזרת הפיצות הירושלמיות, ו'קטמון' מהפיצות המשוגעות (79 ש"ח). נתחיל דווקא ב'קטמון' ה"משוגעת", המורכבת מזיתי קלמנטה, קונפי שום, תערובת עשבים וגבינת פיקורינו מחלב כבשים. תערובת העשבים, קונפי השום וגבינת הפיקורינו אינם שגרתיים על פיצה מחד, אבל מאידך לא הרגישו משונה. זו לא פיצה שיוצרת ניגודים מפרי איזון וסוד טעמה הוא דווקא בהרמוניה שהתוספות החריגות יוצרות. ה'מושבה' מורכבת מפטריות, בצל, גבינת עזים ופסטו, והיא גם פיצה מעולה שעושה נעים לחוש הטעם.
הבצק של הפיצה הוא דק ופריך ולא נופל לשתי המלכודות המרכזיות הטמונות בדרך כלל בהכנה של פיצות דקות: הוא אינו שרוף ואינו שומני. כמו סופלה טוב, השף הוציא את הפיצה מהתנור בדיוק ברגע הנכון.
ליין יש יאנג, לדון קישוט את סנצ'ו פנצ'ו, לאנדי רם את יוני ארליך ולפיצה יש בירה. המשקה האלכוהולי
הצונן מלווה באופן מושלם את הפיצות ה'ברדקיות', ובמיוחד המגוון הישראלי המוגש במקום, דוגמת
קנקן בירה "שפירא" (56 ש"ח) שאנחנו הזמנו.

 צ'וקובר (צילום: יונתן שטרק)

לקינוח לקחנו צ'וקובר, הכובע הכי מיוחד שהוצג במהלך הערב. פיצת שוקולד ומסקרפונה בתוספת בננה (45 ש"ח). הפיצה מפוצצת שוקולד ומסקרפונה, והיא פשוט קינוח תענוג. השוקולד מרוסק לחתיכות קטנות על הפיצה, כאשר כל חתיכה פריכה מבחוץ ונימוכה מבפנים. גם שומרי המשקל בינינו יתקשו להפסיק לאכול את הפיצה הזאת, וכידוע – ממחר דיאטה.

וזוהי בעצם המנה הכי מתאימה כדי לסכם את המקום. בדיוק כשחשבת שהבנת את הקונספט של פיצות, בא ה'ברדק' ושולף לך מגבעת צילינדר מיוחדת, ועוד בצבע פונץ' בננה.

להערות והמלצות על מסעדות: golan3873@gmail.com

=======================================================
ברדק, פתח תקווה

מתאים ל: #לייט_נייט #אירוע_משפחתית #אוכל_על_הבר

מחיר: ✰✰ ★ ★ ★
אוכל: ★ ★ ★ ★ ★
שירות: ★ ★ ★ ★ ★
אווירה: ★ ★ ★ ★ ★

ברקת 9, פתח תקווה
כשרות רבנות פתח תקווה
03-654-5558

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

אין תגובות
הצג את כל התגובות