ארתור מרכוס זצ"ל – איש החסד הגדול

מעטים בארצנו שמעו על ארתור מרכוס, אברהם זאב בן משה יצחק זצ"ל, על אף זכויותיו העצומות, ולא רק מפני שהיה חי באמריקה, אלא מפני היותו עניו וצנוע ונחבא אל הכלים

ארתור מרכוס זצ"ל - איש החסד הגדול
  (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מעטים בארצנו שמעו על ארתור מרכוס, אברהם זאב בן משה יצחק זצ"ל, על אף זכויותיו העצומות, ולא רק מפני שהיה חי באמריקה, אלא מפני היותו עניו וצנוע ונחבא אל הכלים.

האיש הזה הקים את ה"קרן המרכזית לישראל", Central Fund of Israel, לפני ארבעים שנה, המאפשר להעביר תרומות לארצנו, ולקבל פטור ממס, דבר שהוא מאוד חיוני לכל התורמים שם, וכמובן הכל באורח חוקי למהדרין. התורם מוסר לקרן את כספו, מקבל פטור, והכסף מועבר לעמותה בארץ.

בדרך זו הוא העביר לארץ בשנה קרוב לעשרים מיליון דולר לשלוש מאות עמותות.

כל זה הוא עשה בזמנו החופשי, יחד עם אשתו אשר איתו במלאכת הקודש, עשרות שעות בשבוע, בלי לקבל אגורה אחת, ואפילו כשהוצאות התפעול על חשבונו. בהתחלה לא היה לו אפילו משרד, אלא עשה הכל מביתו, ויותר מאוחר כשהיה לו משרד, זה היה משרדו הפרטי שבעבודה.

הוא לא הפלה איש מפני איש, אלא העביר לכל מטרה אידאליסטית: עזרה הומניטרית, מוסדות חינוך, תוכניות קהילתיות, בתי כנסת, ישיבות, ישוב הארץ, רפואה ובטחון. וכן לא הפלה בין אזורים בארץ, בעיניו שומרון, או הגליל או הנגב – היינו הך.

זה מזכיר לנו את שלושת העשירים הגדולים שמסרו נפשם עם ישראל בעת צרה: נקדימון בן גוריון, בן כלבא שבוע ובן ציצית הכסת. אלא שארתור מרכוס זצ"ל לא היה עשיר בעצמו, ובכל זאת הצליח להעביר מיליונים, ועל זה נאמר: גדול המעשה מן העושה. וכל זאת באמצעים פשוטים וצנועים.

חוב גדול של הכרת טובה יש לנו לאיש הגדול הזה. וכל העוסקים בצרכי ציבור באמונה, ד' ישלם שכרם, להם ולכל משפחותיהם, וינוחו בשלום על משכבם, עם כל הצדיקים.

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

אין תגובות
הצג את כל התגובות