במקומות רבים 'השגחה פרטית' טובה יותר מהרבנות

הרב יובל שרלו מפזר את סימני השאלה סביב עמדתו אודות ארגון הכשרות האלטרנטיבי 'השגחה פרטית', ומסביר מה הייתה טענתו נגד הרב שמואל אליהו: "התנצלתי בפניו שלא דיברנו קודם"

במקומות רבים 'השגחה פרטית' טובה יותר מהרבנות
  הרב יובל שרלו (ישיבת ההסדר אורות שאול)

שלום לרב שרלו שליט"א

מתפרסמים בשם הרב דברים שונים על "השגחה פרטית", כאשר הם טוענים שאתה תומך בהם ואתה אומר שאתה לא אוכל בהשגחה פרטית, אבל יצאת נגד הרב שמואל אליהו שליט"א – אשמח לשמוע את עמדתך המדויקת. תודה

שלום וברכה,

אני מודה לך על שאלתך. קיבלתי על עצמי לפני שנים רבות לא להניח לאחרים להיות "דוברים" "מקורבים" או כל מיני כינויים כאלה, אלא לכתוב ישירות ובשקיפות את עמדותיי, כדי לקיים "מדבר שקר תרחק", ולכן אני תמיד מעדיף שדברים נשאלים ישירות, ואני יכול לענות בצורה הפשוטה ביותר והמדויקת ביותר, ללא מראיינים, מתווכים, מדווחים וכדו'.

יש בנושא הזה שלושה מעגלים:

מעגל המקום הבודד: איכות ההשגחה של "השגחה פרטית" עברה שינוי משמעותי מאוד. בתחילת דרכם לא הסכמתי עם השיטה. כיום, איכות ההשגחה היא מצוינת, וסביר להניח שבמקומות רבים מאוד היא הרבה יותר טובה משל הרבנות, ובוודאי יותר שקופה ויותר מדויקת. על כן, אם השאלה היא לגבי המקום הבודד בו ניתנת השגחתם מותר לאכול – לדעתי כיום מותר לאכול, ולהתייחס למקום כאל מקום כשר. באופן אישי, אני ממעט מאוד לאכול 'בחוץ', וגם כזה קורה – זה יותר במקומות בהם מלכתחילה בעיית הכשרות קלה יותר, אולם אני סובר שיש לסמוך על "השגחה פרטית". מבחינה זו אני תומך בהם.

המעגל המערכתי: גם כאן מדובר בשני שלבים. בתחילת דרכם התנגדתי לכל השיטה של "השגחה פרטית" כי היא לא הציעה מודל לקיום מערכת ממלכתית. אני רואה סכנה גדולה מאוד במערכות פרטיות אלטרנטיביות, אם הן לא מציעות מודל שיכול לעבוד בצורה כללית. קל מאוד להרוס את השיטה של הרבנות, ואף צריך להרוס את השיטה הקיימת, אולם אם אין אלטרנטיבה טובה – לא הורסים (בדיוק מחר אני נותן שיעור כללי על סוגיית איסור הריסת בית כנסת קודם שיש בית כנסת חדש). צהר הקפידה עד היום לא לשבור את הכלים: היא לא הקימה מערכת נישואין אלטרנטיבית, אלא פועלת במסגרת הרבנות הראשית לישראל, וכך בנתיים בכל התחומים.

בשל כך, כבר שנים רבות, ולמרות הלחץ הגדול, ובעיקר – בניגוד מוחלט לתדמית שמנסים להדביק, אני רואה חשיבות עקרונית בכשרות של הרבנות. ברם, המבנה הנוכחי של כשרות הרבנות הגיע לסוף דרכו מסיבות רבות – למן דיני כשרות ועד שחיתות קשה. אם הרבנות תשנה את המבנה, בניתוק בין ההשגחה בפועל ובין הרגולציה, או למצער תפתח את אזורי הכשרות, היא תעשה את הדבר הנכון, ולא יהיה עוד צורך ב"השגחה פרטית". אולם אם היא תמשיך בדרך הנוכחית, לא יהיה מנוס באימוץ גופים פרטיים ושקופים, שיש להם הצעה כלל-מערכתית. אני מבין ש"השגחה פרטית" קרובה לכך מחד גיסא, וכשרות הרבנות אינה עומדת במה שהיא צריכה לעשות מאידך גיסא.

אני עדיין ממתין לשינוי שהרבנות הראשית הבטיחה, בעקבות דו"ח מבקר המדינה שתאר את המצב המחפיר של כשרות הרבנות, ואם היא תעמוד בכך – אשמח שלא יהיו גופים פרטיים. לכן, בנתיים, מסיבות מערכתיות, איני אוכל במקום ללא כשרות הרבנות. אולם אם אכן יתממש מה שרבים טוענים, והוא שהרבנות לא תעשה שום שינוי נדרש, ותמשיך בשיטה הנוכחית – אתמוך מאוד בגופים הפרטיים הטובים. על כן, מבחינה מערכתית אני עדיין ממתין, אך נראה לי כי הזמן אוזל.

מעגל ניהול המאבק: טענתי כלפי הרב שמואל אליהו הי"ו הייתה שגם כשמנהלים מערכה בנושאים הלכתיים, היא צריכה להתנהל בדרך הלכתית. מה שנאמר על ידו על 'השגחה פרטית' היו דברים שאסור לאומרם, ואני מנסה ללכת בדרך ההלכה, ולעמוד לצד הנרדף שלא בצדק. קיימתי שיחה עם הרב שמואל אליהו הי"ו, שבה הוא הציג את עמדתו (התנצלתי בפניו על כך שלא דיברתי איתו קודם), ובשיחתנו אמרתי לו כי גם לאחר שהציג את עמדתו ולאחר השיחה – איני חוזר בי ממה שאמרתי, ואני סובר שמה שהוא הטיח באנשי "השגחה פרטית" היא – אסור לאומרו. הדבר לא צריך להיות קשור לשאלה האם תומכים ב"השגחה פרטית" או לא תומכים בהם, אלא בדרכי המאבק. אסור לנו לאמץ דרכי מאבק הקיימים לצערי בעולם הדתי, בו אין אנו מקיימים את הדרוש: "צדק צדק תרדוף – גם אחרי צדק צריך לרדוף בצדק".

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

3 תגובות
הצג את כל התגובות