שו"ת: האם מותר להעמיד לדין ראש ממשלה מכהן?

הרב שלמה אבינר מתייחס ל"חוק הצרפתי" וקובע: "כל אדם מישראל צריך להיות נקי מחטא, וקל וחומר מלך בישראל או ראש הממשלה או כל נבחר ציבור. ואם הוא סרח, מורידים אותו משררתו"

שו"ת: האם מותר להעמיד לדין ראש ממשלה מכהן?
  (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שאלה

על רקע 'החוק הצרפתי' האם מותר להעמיד ראש ממשלה לדין על פי ההלכה? האם יש לו חסינות?

תשובה

כבר במשנה כתוב: "המלך לא דן ולא דנים אותו" (סנהדרין יח א). כלומר ,כיון שאין דנים אותו, אז גם אינו יכול דין אחרים, על פי הכלל: קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים (שם).

אמנם זה רק נאמר במלכי ישראל, "אבל מלכי בית דוד, דן ודנים אותו" (שם יט א). למה יש הבדל? בגלל מעשה שקרה עם מלך ינאי שנתבע לדין תורה בסנהדרין, אך חכמים פחדו ממנו, כבשו פניהם בקרקע, ולכן נענשו קשות מן השמים. "באותה שעה אמרו: מלך לא דן ולא דנים אותו, לא מעיד ולא מעידים אותו" (שם).

כלומר, המצב הרצוי הוא שאין חסינות וגם דנים מלך, אך למעשה נמנעים מחשש תקלה חמורה. כך פסק הרמב"ם (הלכות סנהדרין ב ה. הלכות מלכים ג ז).

אבל דין זה נאמר רק במלך, שמוגדר בגמרא כמי שאין על גביו אלא ד' אלהיו, ולא בשאר שליטים כגון נשיאי שבטים, שיש מלך עליהם (הוריות י א).

וכן דין זה לא נאמר בריש גלותא שבבבל שיש לו סמכות לדון (רמב"ם, הלכות סנהדרין ד יג), והוא הדין ראש הממשלה בימינו, שהוא כפוף לממשלה. אמנם מרן הרב קוק פוסק שלמנהיג מוסכם ומוסמך יש דין מלך (שו"ת משפט כהן עמ' שלח). אך אין כוונתו שהוא מלך לכל דבר, אלא שיש לו סמכות כללית להנהיג את האומה.

זאת ועוד, כאמור, מה שלא דנים מלכי ישראל, זה מצב דיעבד, כדברי הרמב"ם: "לפי שאין נכנעים לדברי תורה, שמא תבוא מהם תקלה" (הלכות סנהדרין ב ה), "מפני שליבן גס בהן, ויבוא מן הדבר תקלה והפסד על הדת" (הלכות מלכים ג ז).

אדרבה, זה כבודו של ראש הממשלה ושל כל נציג ציבור שידונו אותו ככל אדם. אם הוא לא עשה שום דבר רע, למה שיסתתר מאחורי חסינות, אלא אדרבה יוכיח חפותו.

שמא תאמר: בעצם העמדה לדין והעלאת חשד, יש פגיעה בכבודו. אם כך, אפשר לעסוק בזה בחשאיות גמורה ובדלתיים סוגרות. משל למה הדבר דומה? "חכם זקן בחכמה, וכן נשיא או אב בית דין שסרח, אין מנדין אותו בפרהסיה לעולם. אלא אם כן עשה כירבעם בן נבט וחבריו. אבל כשחטא שאר חטאות, מלקין אותו בצנעה… ואומרים לו, היכבד ושב בביתך" (רמב"ם, הלכות תלמוד תורה ז א).

כל אדם מישראל צריך להיות נקי מחטא

ועוד תאמרו: אם כך, כל מטריד יתבע את ראש הממשלה לדין תורה, ויפריע לו בעבודתו. אם כך, יש צורך בדיינים שיבדקו אם יש בטענות נגדו ממש או שאינם אלא הבל. משל למה הדבר דומה? למי שנגמר דינו למיתה ומובל למקום ההוצאה להורג. אם הוא אומר: יש לי ללמד על עצמי זכות, מחזירים אותו לבית דין. וכן בפעם השניה. אבל בפעם השלישית, מלווים אותו שני תלמידי חכמים שבודקים אם יש ממש בדבריו או לא (רמב"ם, הלכות סנהדרין יג א).

זה הכלל, כל אדם מישראל צריך להיות נקי מחטא, וקל וחומר מלך בישראל או ראש הממשלה או כל נבחר ציבור. ואם הוא סרח, מורידים אותו משררתו (רמב"ם, הלכות כלי מקדש ד כא).

סיכום: יש להעמיד לדין כל אדם, יהיה אשר יהיה. אם הוא נבחר ציבור וכדומה, יש לבצע זאת בחשאי בלי חשיפה תקשורתית. וכן יש לסנן היטב את התביעות כדי למנוע ממנו הטרדה.

וכבר התאונן ישעיהו הנביא: "שרריך סוררים וחברי גנבים, כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים" (א כב), ומהרה יתקיים בנו: "ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה, אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה" (שם כו).

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

אין תגובות
הצג את כל התגובות